שקד: "מדינת ישראל חולה במשפטטת"

''אני קוראת למשפטנים לגלות אחריות ואיפוק. הפגיעה במערכת המשפט נובעת לא פעם מהחריגה שלה לתחומי אחריות של רשויות השלטון האחרות".

עדו בן פורת , כ"ד באלול תשע"ה

כנס פתיחת שנת המשפט
כנס פתיחת שנת המשפט
צילום: דוברות שרת המשפטים

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) נאמה היום (שלישי) בכנס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין והתבקשה לפרוש את תפישת עולמה.

בתחילת דבריה אמרה שקד כי מדינת ישראל חולה במחלת ה"משפטטת", כלשונה, והסבירה "למשפט, כידוע, תפקיד חשוב בחיינו וּבעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. החשיבות הזוֹ שבה וּמוזכרת לאורך כל ההיסטוריה העברית, מהמחוקק הראשון משה רבנו ועד ימינו אנו.

"עם זאת, בַּמקורות ישנן גם אמירות הקובעות כי לא 'מלוא כל הארץ משפט'. המשפט איננו צריך להיות חזות הכול , גם בִּמדינה דמוקרטית שהתברכה במערכת משפט יציבה ואיכותית כמו שלנו".

לדבריה, הנתונים שפורסמו בדו"ח הרשמי של הוועידה האירופית ליעילות הצדק מוכיחים שפעמים רבות, המשפט אכן הופך לחזות הכול : בִּמדינה ממוצעת באירופה נפתחו בשנת 2012 בִּממוצע 2440 תיקים למאה אלף תושבים. בישראל מספר התיקים האזרחיים עומד על 4,490 – כמעט פי שניים. זאת, כשבאותן מדינות, על כל מאה אלף תושבים ישנם בממוצע כ-21 שופטים מקצועיים, אל מול 8.2 שופטים בישראל.

"הכמות הנמוכה של השופטים שנושאים בַּנטל הרב עומדת ביחס הפוך לכמה עורכי הדין", אמרה שקד. ''בעוד באירופה, על כל מאה אלף איש ישנם 151.3 עורכי דין, בישראל המספר עומד על לא פחות מ - 636.9. ואתם יודעים כמה ביפן? נכון לשנת 2010 עשרים ושלושה עורכי דין על כל מאה אלף איש".

הנתונים האלו, הדגישה שרת המשפטים, מספרים בצורה מדויקת את הסיפור. "מדינת ישראל חולה במשפטטת; מחלה שמאלצת אותנו להתרגל למערכת כבדה וּמסורבלת, הכבולה בשלשלאות הביורוקרטיה. כשרוח של 'הכול  שפיט' מנשבת מעלינו, הפיתְרון המשפטי הופך כמעט אוטומטית לִברירת מחדל.

''התוצאה היא בתי משפט שקורסים תחת העומס ומתקשים לעמוד בִּמשימתם בְּפִרקי זמן סבירים וזאת למרות עבודתם הקשה של השופטים".

שקד סיפרה כי במערכת בתי המשפט החל יישומה של תכנית ייעול שכבר נותנת את פירותיה וכחלק ממנה ימונו בשנה הקרובה כ-80 שופטים בכלל בתי המשפט. בנוסף, בישרה כי "החלטתי על הארכת ההתמחות של עורכי הדין לִשנתיים, כמובן, נבנה מנגנון שיגדיר את ההתנהלות בִּתקופת המעבר תוך התחשבות בסטודנטים שכבר החלו ללמוד משפטים, נחזק משמעותית את מנגנון הפיקוח על ההתמחות ונבחן אפשרות של תחילת ההתמחות בשנה הרביעית ללימודי המשפטים, וכך סך כל תהליך הלימוד וההכשרה יֶאֱרַךְ חמש שנים.

''הכול  מתוך תפיסה שהמתמחים יגיעו בשלים וּמקצועיים יותר לִבחינות ההסמכה, ויצטרכו להראות מחוייבות רבה יותר כדי שיוכלו להיקרא עורכי דין, מה שיוביל לִירידה בְּכמות עורכי הדין וישפר את רמתם המקצועית", הסבירה.

השרה קראה לאזרחים לאמץ את דברי חז"ל "הֱווּ מְתוּנִים בדין", ואמרה "הוו מתונים בעצם הפעלת הדין וּבעצם הַפְּנייה להפעלתו. המתינות בהפעלת מנגנון ההכרעה השיפוטית נדרשת בראש ובראשונה מהחברה הישראלית, שהמשפטטת שלה מורגשת היטב וּמשתלטת על כל חלקה טובה. יותר ויותר מחלוקות שניתן היה ליישב מחוץ לְכותלי בית המשפט מגיעות אליהם.

''לכן יש צורך להרחיב את תהליכי הגישור וּלייצר מנגנונים שיהפכו לקלה פחות את היד הניצבת על משמורת ההדק המשפטי. כראשי התיבות של המילה 'משפטים', כפי שהוגדרו על ידי רבי יעקב בן אשר'"מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט'.

השרה הוסיפה ואמרה: "לא ייתכן שדווקא ברגשי הקושי של אדם: אם שקע בחובות, או אם הוא במשבר גירושין תתקיף אותו המשפטטת וּתאיים להטביע את חייו במערבולת. חובתנו הראשונה היא לדאוג לְכָך שעולם המשפט יידע גם להושיט יד בעת צרה, ולא רק להיתפס כְּמַקְשֶה. וּכְפי שהראיתי בעניין חייבי ההוצאה לפועל – אינני מתכוונת להשאיר את הדברים לתפארת המליצה, אלא לקדם רפורמות עומק – שיפחיתו מאוד את פגיעת המשפטטת באנשים שנקלעו למצוקה אישית".

השרה הפנתה את דבריה "הוו מתונים בדין" גם אל עבר השופטים. המתינות בהכרעה שיפוטית רלבנטית לא רק לַציבור, אלא גם למערכת המשפט עצמה. הרשות השופטת צריכה לגלות מתינות במערכת היחסים בינה לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.

''גם בעולם של ביקורת חוקתית, יש להבחין בין פסק דין המתווה קריאת כיוון חוקתית, לבין סדרת פסקי דין חוקתיים שבהם בית המשפט מעצב את ההסדר החוקי במקום הכנסת, ואינו מניח את שבט התערבותו עד ליצירת הסדר שתואם את עמדותיו ותפור למידותיו עד הסנטימטר האחרון. אני סבורה, כי גם בעולם של חוקה כתובה, על בית המשפט לגלות מתינות בִּפְסיקותיו החוקתיות וּלהשאיר לרשות המחוקקת לקבוע את ההסדרים המפורטים, בוודאי בְּכֹל הקשור בנושאי ליבה שלטוניים כמו ההתמודדות עם אתגרי ההגירה".

''אני קוראת למשפטנים לגלות אחריות ואיפוק", הוסיפה שקד, ''הפגיעה במערכת המשפט נובעת לא פעם מהחריגה שלה עצמה מגבולותיה תוך גלישה לתחומי אחריותן של רשויות השלטון האחרות.

''הציווי 'הוו מתונים בדין' צריך להנחות לא רק את בתי המשפט ואת מערכי הייעוץ המשפטי והפרקליטות. גם הכנסת צריכה לגלות מתינות בְּבוֹאה לחוקק דינים חדשים. לפי פסקי הדין שיצרו את המהפכה החוקתית, הכנסת היא האסיפה המכוננת את ההסדרים החוקתיים בישראל. אני סבורה, כי בין אם היא אסיפה מכוננת ובין אם היא רשות מחוקקת, עליה לעצב את ההסדרים החוקתיים בין רשויות השלטון ולעשות זאת בִּמְתינות וּבְשֹוֹם שכל", אמרה השרה.