לאחרונה שבה ועולה השאלה האם מעסיק רשאי לפטר עובד בשל התבטאות בפייסבוק אשר אינה עולה בקנה אחד עם השקפת המעסיק.
הסוגיה עלתה לאחרונה כאשר בשני מקרים פוטרו עובדים אשר פרסמו סטטוסים בפייסבוק בהם הביעו תמיכה במחבלים.
לדברי עו"ד עדי ביבר-לקואה, העוסקת בדיני עבודה - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אוסר על הפלייה בין עובדים, בין היתר מחמת השקפתם. כמו כן, לזכות העובד עומדת גם זכות היסוד לחופש ביטוי.
"לאור האמור, מעסיק המפטר עובד בשל סטטוס בפייסבוק המביע את השקפת העובד, חשוף לתביעה של העובד בעילת הפליה אסורה ופיטורים שלא כדין" אומרת עורכת הדין.
עורכת הדין מבהירה כי יתכן שבנסיבות מסוימות, בהן נגרם נזק של ממש למעסיק, - הפיטורים עשויים להיות מוכרים כמוצדקים ואולם יש לבחון היטב את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. "בכל מקרה העובד זכאי להליך פיטורים כדין, לרבות לשיחת שימוע" אומרת עו"ד ביבר-לקואה.
עורכת הדין מתארת מקרה שארע בחודש יולי בשנה שעברה, ומשקף את עמדת בית הדין לעבודה בנושא פיטורין בשל הבעת דעה ברשתות חברתיות.
עובדת בחברה גדולה, שיתפה בעמוד הפייסבוק שלה, סטטוס, שלא היא כתבה, ואשר הפנה את הגולשים לאתר אינטרנט, ובו תמונות של יהודים בתקופת השואה לצד תמונות של פלסטינים, תחת הכותרת:
"Similarities between Jewish Holocaust and Palestinian Genocide [photos]"
עובדה זו הגיעה לידיעת מעסיקתה, אשר הזמינה אותה לשימוע בשל כך. בשימוע, הבהירה העובדת כי הייתה בסערת רגשות, התנצלה וציינה כי הסירה את השיתוף זה מכבר, לאחר שהבינה כי עלול לפגוע בחלק מחבריה בפייסבוק. אולם, חרף התנצלות העובדת, הבהירה מעסיקתה כי התנצלותה אינה מתקבלת והודיעה לה על פיטוריה.
עקב פיטוריה עתרה העובדת לבית הדין לעבודה, בבקשה לקבלת צו זמני אשר ימנע את פיטוריה ויחייב את המעסיקה להמשיך ולהעסיקה, עד להכרעה בתביעה אשר תוגש על ידה.
בהחלטת בית הדין נקבע כי המעסיק מחויב להעסיק את העובד ולהימנע מאפלייתו, גם אם השקפת עולמו של העובד אינה מקובלת עליו, פוגעת בו או אף מעליבה אותו. זאת לנוכח מעמדם ומשמעותם של עקרון השוויון ואיסור האפליה, המשקפים את העקרונות שבחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.
בית הדין קבע עוד כי הקישור אליו הפנתה העובדת את חבריה בפייסבוק, הינו לכל היותר הבעת דעה, שאינה אלא בבחינת "השקפה" כהגדרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בית הדין לא קיבל את טענת המעסיקה כי אין מדובר ב"השקפה" אלא ב"הסתה" וקבע כי העובדת העבירה את הקישור לחבריה ולא יותר מכך וכי לא נטען כי הוסיפה אמירה משלה, בוודאי לא כזו היכולה להוות קריאה למרי, בבחינת הסתת אוכלוסייה מסוימת לבצע דבר מה.
בית הדין התייחס גם לעובדה כי מדובר במסמך שלא נערך ע"י העובדת, כי אם נמצא ברשת האינטרנט, וכל שעשתה העובדת היה להפנות את חבריה לעיין בו; וכן התייחס לכך כי נערכו למסמך 14,303 שיתופים, כדוגמת זה אותו ערכה העובדת.
לאור האמור, קבע בית הדין כי יש להחיל על המקרה את הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ומכאן כי העובדת מוגנת מפיטורים, ככל שאלה נובעים מהשקפתה.
עוד הוסיף בית הדין כי אם לדעת המעסיקה המדובר בהסתה, במעשה המהווה לכאורה עבירה פלילית, פתוחה הדרך בפניה לפנות בתלונה למשטרה, לצורך בירור העניין, אולם אין פירושו של דבר כי המעסיקה יכולה ליטול לעצמה את תפקיד החוקר, השופט והמוציא אל הפועל.
בית הדין הורה למעסיקה להחזיר את העובדת לעבודתה, לאלתר, ולהמשיך ולהעסיק אותה, עד להכרעה בתביעה בתיק העיקרי.
זמן-מה לאחר הכרעת בית המשפט, הגישה המעסיקה הודעה לבית הדין, שלפיה היא מבטלת באופן סופי את הודעת הפיטורים שניתנה לעובדת.
לדברי עורכת הדין, כאשר עובד מפרסם את דעותיו האישיות בפייסבוק, קיים ספק רב אם הדבר יכול לשמש עילה לפיטורין, על המעסיק לבדוק היטב אם ההתבטאויות של העובד אכן פגעו בחברה, ובכל מקרה, אם ברצונו לסיים את עבודת העובד, עליו לפעול על פי הליך שימוש ופיטורין כדין – אחרת הוא מסתכן בתשלום פיצויים כבדים לעובד, ואף להחלטה הכופה עליו להחזיר את העובד לעבודה.