המבקר בביקורת חריפה
"חזן מסר תצהיר שקר"

דוח מבקר המדינה על מימון הפריימריז: חזן מסר תצהיר כוזב, בנט נקנס ב-30 אלף ש''ח, הגירעון של פייגלין הגיע ליותר מ-400 אלף ש"ח.

עדו בן פורת , כ' בכסלו תשע"ו

אורן חזן
אורן חזן
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם (רביעי) דוחות ביקורת בנושא מימון הפריימריז של חברי הכנסת במפלגות השונות, לקראת הבחירות האחרונות לכנסת.

הביקורת החריפה ביותר היא על חבר הכנסת אורן חזן מהליכוד, שהגיש למבקר המדינה תצהיר לפיו לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות, למעט תשלום דמי רישום למפלגה בסך 7,000 ש"ח ששולמו מהונו האישי.

נמצא כי לחזן היו הוצאות הכרוכות בניהול מערכת הבחירות עליהן לא דיווח למבקר המדינה. בהיעדר דיווח לא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונות המועמד ולא ניתן היה לבחון את סך הכנסות והוצאות ואת מקורן וחוקיותן של התרומות שקיבל ששימשו למימון הוצאות הבחירות.

חה"כ חזן טען כי לא היה מודע לחובה לדווח על הוצאות שהוציאו עבורו אחרים. מבקר המדינה לא קיבל את טענתו והדגיש כי בסעיף 239 לחוק העונשין נקבע שהמוסר ביודעין תצהיר שקר לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו מאסר שלוש שנים.

כאמור, בשל העובדה שח"כ אורן חזן לא דיווח למבקר המדינה על הוצאותיו, הוא נקנס ב-5,000 ש''ח, סכום נמוך יחסית. במשרד מבקר המדינה מציינים כי הקנס הוא פרופורציונאלי לגובה ההוצאה ולפי ההערכות חזן הוציא כ25,000 ש''ח.

''הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה המועמד, היא איפוא גם עבירה פלילית על כל המשתמע מכך'', קובע מבקר המדינה בדוח הביקורת.

(חבר הכנסת חזן מסר בתגובה: "כח"כ צעיר וחדש, שזו לו מערכת הבחירות הראשונה אליה הצטרפתי ברגע האחרון, בכוונתי ללמוד את הדו"ח ולתקן את הדרוש".)

Photo by Alex Kolomoisky/POOL

השר נפתלי בנט, יו"ר מפלגת הבית היהודי, נקנס על ידי מבקר המדינה ב-30 אלף ש''ח לאחר שהוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות שקבע חוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק.

לדברי המבקר, בנט לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא צירף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת מערכת הבחירות. על כן לא ניתן לקבוע אם הסכום שציין השר בנט בדוח שהגיש שיקף נכונה את התמורה הראויה בגין שירותים אלה, ואם השירותים האמורים קשורים למערכת הבחירות.

בהתייחסות נוספת לפריימריז על תפקיד יו"ר המפלגה, נדרש מבקר המדינה לדברי השר בנט, לפיהם ההוצאות עבור הפריימריז שהסתכמו בכ-1.2 מיליון ש''ח ושפנו לקהל יעד רחב ולאו דווקא לחברי המפלגה, נדרשו על מנת לקדם את דמותו ותדמיתו וכן למנוע התמודדות של מועמדים נוספים לתפקיד בבחירות המקדימות.

המבקר מציין כי חבר מפלגה נוסף שקל, לפי הפרסומים, להתמודד על ראשות המפלגה. אולם לא זו בלבד שהוא לא הציג בפועל את מועמדותו, אלא אף פרש לחלוטין מהמפלגה כחודש לפני מועד הבחירות המקדימות. לפיכך בוודאי לא היווה איום על השר בנט בתקופה הרלוונטית.

''אין חולק על כך כי מסע הפרסום של השר בנט כמועמד בבחירות המקדימות שימש גם את המפלגה כחלק מהתעמולה שלה בבחירות לכנסת", כותב מבקר המדינה. ''מסע הפרסום, אשר רובו המכריע מומן מכספי תורמים מחו"ל, נהגה מראש כך שיוכל לשמש הן את מערכת הבחירות של המועמד והן את מערכת הבחירות של המפלגה לכנסת".

לדברי השופט בדימוס שפירא, אי הפרדה בין ההוצאות בבחירות המקדימות לבין מימון הבחירות לכנסת היא הפרה של הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות, מנוגדת לתכלית החקיקה ועלולה ליצור פגיעה של ממש בעקרון השוויון בין המפלגות.

(מלשכת בנט נמסר כי "השר ילמד את הדוח בכובד ראש עם שובו ממסע ההסברה בחו״ל ויתקן את כל אשר טעון תיקון כדי שהדברים לא יישנו".)

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין נקנס בסך של 10,000 ש''ח.

הוצאות מערכות הבחירות המקדימות שלו הסתכמו ביותר ממיליון ש''ח, כאשר הגירעון של פייגלין הגיע ליותר מ-400,000 ש''ח. הוא חרג מהחוק בהכנסות שגייס – הדבר התבטא בכך שקיבל תרומות בסכום העולה על המותר.

כמו כן, קבע המבקר כי פייגלין לא ניהל את חשבונותיו על פי החוק והנחיות מבקר המדינה – בין השאר לא צירף אסמכתאות כנדרש וכיסה גירעון ממערכת הבחירות הקודמת שלא בהתאם להוראות החוק.

Photo by Miriam Alster/FLASH90

השר חיים כץ

בפרק "שימוש במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות" כותב מבקר המדינה כי לפי דוח רשות החברות הממשלתיות נצפו עובדים מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה. ההגעה לקלפיות הייתה בכל פעם בקבוצות קטנות של 5-10 עובדים. 

עובדי משרד מבקר המדינה ביקרו ביום הבחירות המקדימות בליכוד בקלפיות השונות. 10 מ-115 הקלפיות ברחבי הארץ שימשו גם קלפיות אזוריות, אשר בהן היה רשאי כל חבר מפלגה להצביע, ללא קשר למקום מגוריו.

שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות מוקמו בסמוך למשרדי התעשייה האווירית ומפעליה. בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי התעשייה האווירית.

מהתצפיות וכן משיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם חלק ממצביעים אלה הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתעשייה האווירית באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש.

מבקר המדינה קורא למחוקק להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה לנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות.

Photo by Hadas Parush/Flash90

הפרק "תרומות בשווה כסף" בדווח המבקר מתייחס בין השאר, לשרה מירי רגב. השופט בדימוס יוסף שפירא מציין כי מדובר בסוגיה עקרונית - קבלת מוצרים ושירותים לצורך מערכת הבחירות, כך שלא ניתן לקיים פיקוח על ערכה של התרומה ועל זהות התורם ולא ניתן לקבוע את חוקיותה.

השרה רגב דיווחה על תרומות בשווה כסף בסכומים ניכרים, המהווים כ-20% מסך הכנסותיה, בגין מוצרים ושירותים אותם קיבלה ואשר מומנו ישירות ע"י תורמים מכספם. אמנם במסגרת הדוח הכספי של המועמדת ניתן גילוי לעצם קיומן של תרומות בשווה כסף ונרשמו הוצאות כנגד תרומות אלה, אך מהאסמכתאות שצורפו לא ניתן לבחון אם התרומות עמדו בגבולות שנקבעו בחוק, לרבות מבחינת מקורן ושווין.

בהמשך להערות הביקורת, היא הציגה תיעוד נוסף ממנו ניתן היה בחלק מהמקרים ללמוד על שווי התרומות ועל זהות התורמים ולאמת את חוקיותן. המבקר החליט להסתפק באזהרה בלבד בלי סנקציה כספית.

צילום: פלאש 90

מועמדים נוספים שקיבלו דוח שלילי וקנסות:

  • חבר הכנסת לשעבר אבי וורצמן (הבית היהודי) נקנס ב-12 אלף ש''ח בשל חריגה של למעלה מ-200 אלף ש''ח מתקרת ההוצאות, וכן אי שמירת אסמכתאות בגין תרומות והוצאות שלא השתקפו בדוח הכספי.
  • חבר הכנסת ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) נקנס ב-1,800 ש''ח בגין חריגה מתקרת הוצאות בגלל גירעון ממערכת הבחירות הקודמת.
  • שמעון ריקלין (מועמד בבית היהודי), נקנס ב-1,500 ש''ח משום שלא העביר אסמכתאות לביסוס הדיווח הכספי ולא דיווח על מלוא ההוצאות.
  • השרה גילה גמליאל (הליכוד) נקנסה ב-2,250 ש''ח בעקבות חריגה מתקרת ההוצאות בגלל גירעון ממערכת בחירות קודמת (קיבלה קנס על ליקוי כזה גם בבחירות הקודמות).
  • סגן השר ז'קי לוי (הליכוד) נקנס ב-1,000 ש''ח כי לא שיקף בדוח שהגיש את מלוא ההוצאות.
  • חבר הכנסת אראל מרגלית (העבודה) נקנס ב-7,500 ש''ח בשל חריגה מתקרת ההוצאות וכן כי לא שיקף בדוח שהגיש את מלוא ההוצאות.
  • חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין (העבודה) נקנסה ב-2,000 ש''ח בגין חריגה מתקרת ההוצאות בגלל גירעון ממערכת בחירות קודמת.

נדגיש כי דוח המבקר כולו מועבר לעיון היועץ המשפטי לממשלה ובסמכותו להחליט האם לפתוח בהליך פלילי נגד מי מהמבוקרים.