ציפורים, מפלים, עצים ופרפרים – נוף ביתו הפסטורלי של בן אב"י, תושב "הזורעים" שבגליל, משתקף היטב בשיר, והוא קורא לנו לצאת אל הטבע והמרחבים: "מתי בפעם האחרונה הצצת לשמים? האם הקשבת לא מזמן לקול הציפורים? היש עוד באמתחתך חיוך תמים או שנים? זוכר איך בקולי קולות היינו אז שרים".

כשבן אב"י נדרש לפשר המילים הוא מסביר, "יש בשירים שלי קריאה לצאת מהקיבעון, מהעבודה, מהרדיפה אחרי עצמנו, מהלחץ של החיים".

כנראה שהצפון, החופש והמרחבים עושים את שלהם, והסגנון בשיר הוא מאד זורם ונינוח, אם בנגינת הגיטרות, ואם בסקסופון המשתלב בעדינות. יחד עם זאת השאלות שהוא מעלה הן נוקבות, כשהוא מישיר מבט אל המצלמה ושואל אותן בפשטות.

"אני משתדל שיהיה משהו שיתחבר להרבה אנשים בשירים שאני מחבר, כדי שהם יזדהו עם הדברים וירגישו שזה נכתב גם עליהם", הוא אומר. ואכן, קל מאד להזדהות עם השאלות שהוא מעלה, ועם הקריאה לצאת מהמסגרות ולשבור שגרה. בן אב"י הוא גם בוגר ביה"ס למוזיקה "מזמור" שבגבעת וושינגטון, גר בצפון כאמור ומנהל בית ספר לנגינה בקיבוץ לביא.

הסינגל החדש הוא 'סיפתח' לאלבום חדש עליו עובד הזמר והמלחין בימים אלו, השני באלבומיו כשהראשון בהם הוא "שעה ברחוב הגליל", שיצא לפני ארבע שנים. הרושם הוא קליל, האווירה היא זורמת ונראה שיש למה לחכות בהמשך.

מילה שלנו: סינגל שיעשה לכם טוב על הלב.