ברל זלצמן מקיבוץ משמר הנגב הוא זקן המורים בישראל. בן 83 ועדיין מלמד פיזיקה באולפנת בני עקיבא באופקים. את השיעור הראשון הוא מסר ב-1959 ומאז הוא לא הפסיק אפילו ליום אחד.
לדבריו אין ספק שהסביבה השתנתה וכמוה גם התלמידים, "היום החברה היא חברה של סיפוקים מידיים, ורדיפה אחרי קנייה וצבירת רכוש, זה משפיע גם על הילדים. פעם היו קמים למורה וקוראים לו 'אדוני', היום זה אחרת, אבל גם אז זה היה מהשפה ולחוץ, גם אנחנו היינו מרדנים.
"נכון שיש ירידה במעמד המורה, אבל זה כבר עניין למחקרים עמוקים. ברור שהיום יש ירידה בחשיבה העצמאית, משקיעים הרבה מהזמן על המחשב והסלולארי, ופחות זמן בלחשוב, להשחיז את היכולת החשיבתית, יכולת המחשבה המופשטת נמוכה יותר".
זלצמן נבחר להיות מורה על ידי הקיבוץ, והוא אוהב את תפקידו בכל נשמתו, "הלכתי להוראה כי בקיבוץ החליטו שצריך מורה, המגע עם האנשים הצעירים זה דבר נפלא, אני אוהב ללמד".
ואיך הוא מקפיד להישאר בריא? "זה מזל, אני לא שומר על שום דבר מיוחד אבל אני ממשיך ללמד ולא מתייבש בבית. אני חושב שמי שמסוגל לעשות את עבודתו כמו שצריך, לדעתי זה בזבוז נורא של משאבי אנוש לצאת לפנסיה כפויה. אני עוקב אחרי חלק מתלמידיי הטובים שנהיו במרוצת השנים דוקטורים או פרופסורים ואני גאה בהם, חלקם הגיעו רחוק".