ישוב יהודי קדום התגלה בגן הלאומי חוף כורסי

כתובת יחידה מסוגה בארץ בשפה העברית מספקת הוכחה לקיום התיישבות יהודית קדומה בחוף המזרחי של הכינרת

מנחם שוורץ , ד' בטבת תשע"ו

הכתובת שהתגלתה בגן הלאומי כורסי
הכתובת שהתגלתה בגן הלאומי כורסי
צילום: אוניברסיטת חיפה

בחפירות בגן הלאומי חוף כורסי באיזור הכינרת, התגלתה באחרונה כתובת באותיות עבריות החקוקה על לוח שיש גדול בן 1,500 שנים, אשר כמותה טרם נמצאו ברחבי הארץ.

מדובר באישוש הראשון שבמקום היה ישוב קדום יהודי או יהודי נוצרי. "עדות ראשונה זו לקיומו של ישוב יהודי מחזקת את הסברה, שהייתה עד כה בגדר פולקלור, כי היישוב הוא 'כורסי', אמרה פרופ' מיכל ארצי ממעבדת האטר במכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי באוניברסיטת חיפה אשר מנהלת את החפירה יחד עם ד"ר חיים כהן ובשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

על קיומו של ישוב עתיק במקום, בצפון מזרח הכינרת, היה ידוע כבר בשנות השישים, כאשר פרופ' אבר רבן מאוניברסיטת חיפה, יחד עם מנדל נון מקיבוץ עין גב, מצאו שרידים של שובר גלים גדול מתחת לפני הים במסגרת סקר שערכו.

מאוחר יותר, במרחק לא רב נמצאו שרידים של עיר, שעיקר המאפיינים בה היו של אתר נוצרי מהתקופה הביזנטית. המתחם כולו הפך בשנת 1980 לגן לאומי ולמקום ניתן השם "כורסי" על שם כפר סורי שהיה בסמוך.

ההנחה הרווחת הייתה שמדובר בישוב "כורסי" או "ארץ הגדריים" שמוזכר בספרות הנוצרית.

ירידת המפלס החדה של הכינרת איפשרה לחוקרי מעבדת האטר מהמכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי של אוניברסיטת חיפה לחזור לחפירות באזור של שובר הגלים.

מהר מאוד הבינו כי הנמל הקדום גדול בהרבה ממה שחשבו עד כה – וכי ייתכן שמדובר בחלק מהאתר הביזנטי, אולם ייתכן שמדובר ביישוב סמוך ונפרד. ייתכן כי העיר הקדומה סוסיתא, אשר גם היא נחפרת ונחקרת על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ונמצאת במרחק לא רב, השתמשה גם היא בשירותי הנמל.

אבל שום דבר לא הכין אותם לגילוי יוצא הדופן: לוח שיש עשוי חתיכה אחת בגודל של 150 על 70 ס"מ ועליו כתובת בשפה הארמית באותיות עבריות, כשהחוקרים כבר הצליחו לקרוא שתיים מהמילים: "אמן" ו"מרמריה" – שככל הנראה מדובר במילה "שיש".

דברי החוקרים, כתובת בעברית משנת 500 לספירה מעידה על יישוב יהודי או יישוב מעורב. לאור זאת, הם הוסיפו, ההנחה המקובלת ביותר היא ש-500 שנים קודם לכן היישוב היה יהודי לחלוטין. "קיומו של ישוב יהודי בחופיה המזרחיים של הכינרת הוא דבר נדיר מאוד. עד היום לא הייתה לנו שום הוכחה לכך שישובים יהודיים, שנעלמו עם השנים, אכן התקיימו באותה תקופה לחופי הכינרת, פרט למגדל". אמרה פרופ' ארצי.

מעבר לכך שהכתובת מעידה על שורשים יהודיים ליישוב, היא ייחודית מבחינות נוספות – ולמעשה היא הראשונה מסוגה שנמצאה בארץ. מרבית לוחות ההקדשה מתקופה זו היו עשויים פסיפס והוטבעו ברצפת המתחם ומדובר בלוח ההקדשה הראשון מסוגו שנחקק על שיש, שהוזמן באופן מיוחד מיוון. הכתובת נמצאה בכניסה לחדר פנימי בתוך מבנה שכנראה היה בית כנסת. "ההקדשה מורכבת משמונה שורות, כלומר היא מאוד מפורטת או נרחבת. לרוב לא מוצאים כל כך הרבה מילים באותיות עבריות שחרוטות באבנים, ולכן לאותו אדם שהוקדשה הכתובת הייתה השפעה עצומה על אנשי המקום. אין מקבילה להקדשה כה מפורטת ויקרה בתגליות הארכיאולוגיות שנמצאו עד כה בישראל", סיכמה פרופ' ארצי.