הדמוגרפיה פועלת לטובתם של היהודים

יורם אטינגר טוען כי בניגוד להפחדות, כלשונו, מצד גורמים פוליטיים אין למעשה בישראל שום "פצצת זמן דמוגרפית ערבית".

הלל פנדל , ט' בטבת תשע"ו

יורם אטינגר
יורם אטינגר
צילום: Hadas Parush/Flash90

יורם אטינגר, שכיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית ומומחה לדמוגרפיה, חושף כי בניגוד לתפיסה הרווחת המונעת ע"י הפחדות של שיקולים פוליטיים, כלשונו, אין למעשה בישראל שום "פצצת זמן דמוגרפית ערבית".

במקום זאת, הוא מציין כי ישנו רוב יהודי מוצק של 66% ברחבי ארץ ישראל, כולל יהודה ושומרון (אבל לא רצועת עזה) – ושהוא בסימן עלייה.

כרגע יש כ-6.6 מיליון יהודים בישראל, לצד 3.4 מיליון ערבים המתחלקים שווה בשווה בין ישראל הקטנה (לפני 1967) ויהודה ושומרון. מספר זה נמצא במגמת עלייה, אומר אטינגר, "בזכות הגירה חיובית ורוח גבית חסרת תקדים של פוריות בקרב האוכלוסיה היהודית."

אטינגר ייסד, עם אחרים, את ה"קבוצת מחקר הדמוגרפית אמריקה-ישראל," ושימש בעבר כשר לענייני הקונגרס האמריקני בדרגת שגריר בשגרירות ישראל בוושינגטון.

אטינגר מצא כי הפער בשיעור הפריון בין יהודים וערבים – כלומר, מספר הלידות לאישה – בעצם נמחק. בשנת 1969, נשים ערביות בישראל עברו בממוצע 6 לידות יותר מאשר עמיתיהן יהודים - ומספר זה עכשיו התכווץ פי מאה, ל-0.6.  זאת אומרת, נכון לסוף 2014, השיעור הערבי היה 3.17 לידות לאישה, ו-3.11 ליהודיות. כאשר שני בני הזוג הם ילידי ישראל, השיעור היהודי היה 3.40 .

שיעור הפריון היהודי בישראל עולה על אותו שיעור ברוב העולם המוסלמי. באיראן, למשל, לנשים יש בממוצע 1.83 לידות, ו-2.12 בערב הסעודית. אטינגר סובר ששיעורי הפריון הערבים יורדים בגין המודרניות המואצת, ואילו "שיעור הפריון היהודי מתגבר בגלל אופטימיות, פטריוטיות, חיבור לשורשים, ואחריות קולקטיבית."

מספר הלידות היהודיות בישראל עלה הרבה מאוד בשני העשורים האחרונים. בשנת 1995 נולדו 80,400 יהודים, ובשנה שעברה נולדו 136,000 - עלייה דרמטית של 68%. במהלך אותה תקופה, מספר הלידות הערביות בישראל הקטנה התייצב ב-40,000 לשנה.

בנוסף, בשנת 1995, לידות יהודיות היוו 69% מסך הלידות בישראל, אך כעת הן מתקרבות ל- 78%.

ביהודה ושומרון, שיעור הילודה הערבית ירדה באופן דרסטי, מ-5 לידות לאישה לפני 20 שנים ל-2.76 בשנת 2015.

מבחינת הגירה מיהודה ושומרון, ניתן לסכם ולומר ש"ערבים עוזבים ויהודים באים" ההגירה השלילית הערבית מיהודה ושומרון מטפסת: 18,000 בשנת 2012, 20,000 בשנת 2013, ו-25,000 ב-2014. אטינגר אומר שמדיניות עלייה פרו-אקטיבית ישראלית, שהושעתה מאז 1993, הייתה מייצרת גל עלייה חזק נוסף.

אטינגר טוען כבר זמן רב שמקורות ערבים מגזימים במספרי האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בחודש דצמבר 2014, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברשות הפלסטינית דיווחה על 2.8 מיליון תושבים - כאשר למעשה, הוא אומר, המספר היה רק 1.7 מיליון. הפרש עצום זה נוצר, בין היתר, ע"י כמה שיטות מתוחכמות:

* 400,000 תושבים המתגוררים בחו"ל למעלה משנה כלולים בספירה. כך מתועד  במקורות רבים המצוטטים ע"י אטינגר, כולל דו"ח של הבנק העולמי.

* 300,000 ערביי ירושלים, עם תעודת זהות כחולה, נספרים כישראלים (על ידי ישראל) וגם כתושבי הרשות הפלסטינית (על ידי הרשות הפלסטינית) - ספירה כפולה.

* מעל 100,000 ערבים, רובם מיהודה ושומרון, נשואים לערבים-ישראלים ומחזיקים בתעודות זהות ישראליות - וגם הם נספרים פעמיים.

* במפקד האוכלוסין של הרשות הפלסטינית ב-2007, כלולים ערבים שנולדו בשנת 1845 ו- 1850 

"שיעור הפריון בישראל הוא ייחודי בין המדינות המפותחות בעולם," אטינגר מסכם, "גם כמותית וגם איכותית. זה מקור לאופטימיות ריאלית, ומייצר הזדמנויות לאומיות משמעותיות גם ביטחוניות וגם  כלכליות."