חידת נזרי

ספסלי בתי מדרש בעברו, כיסא היועמ"ש לנגדו וכיפה סרוגה על ראשו. רז נזרי, הכוכב הדתי של מערכת המשפט, מעדיף שתדעו עליו כמה שפחות.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ו בטבת תשע"ו

רז נזרי
רז נזרי
צילום: פלאש90

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, הוא דמות מוכרת ובולטת בעולם המשפט הישראלי. נזרי, אשר שימש בעבר כעוזרם של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז וזכה לאמונם של השניים, שודרג לפני קרוב לחמש שנים לתפקיד הבכיר של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי).

בגיל צעיר יחסית, 39, וכשהוא כבר אב לחמישה ילדים צעירים, הוצב נזרי באחת מנקודות ההשפעה המשמעותיות ביותר במערכת המשפט הישראלית.


נזרי מצידו בוחר לאורך כל השנים להיות בלתי מזוהה מבחינה פוליטית. לאנשים הקרובים אליו אמר לא פעם "אפילו הילדים שלי לא יודעים מה אני מצביע בבחירות"
בניגוד לקודמיו בתפקיד שעסקו בעיקר בסוגיות עקרוניות ובקידום חקיקה בנושא הפלילי, נזרי הוא גורם משפיע בליווי החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כראש התביעה הכללית. כאשר החלטות בשאלה האם לפתוח בחקירה או האם להעמיד לדין מגיעות לשולחנו של היועץ וינשטיין, נזרי נקרא להשמיע את קולו ובמידה רבה מאוד שותף גם לתוצאה הסופית.

מי אתה רז נזרי?

חובש לראשו כיפה סרוגה בולטת, ובניגוד לבכירים שומרי מצוות אחרים - מעולם לא ניסה לטשטש את השתייכותו למגזר הציוני דתי. נזרי למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת ההסדר בחיספין ואת דרכו המשפטית התחיל כאמור בלשכתו של מי שמכהן היום כשופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. בדומה לבכירים אחרים במערכת הזו, גם נזרי מיעט לאורך כל שנותיו להתראיין לכלי התקשורת. את החריגות הבודדות בגזרה זו ביצע דווקא בתקשורת המגזרית, זו הפונה לציבור הדתי לאומי.

החיבור בין הציבור הדתי לאומי למערכת המשפטית, וגם העויינות שהתפתחה בעשורים האחרונים בין המגזר למערכת, מדאיגים את נזרי מאוד לאורך השנים. ביטוי מעניין לעוינות הזו, ולמיקומו הבעייתי של נזרי בהקשר הזה, צץ כאשר נודע על מינויו של נזרי למשנה ליועמ"ש. יו"ר ועד מתיישבי השומרון דאז, בני קצובר, בחר דווקא לתקוף את המינוי. "מצער שאדם שמקדיש חלק ניכר ממאמציו להתנכל לדברים לאומיים בכלל וליש"ע בפרט, מקבל מעמד בכיר שכזה. לצערנו שר המשפטים מוכיח שוב ושוב שהוא איננו עומד בפרץ מול הנטייה המובהקת, הגדלה והולכת בתוככי מערכת המשפט לכיוון מובהק וברור". גם ח"כ דאז מיכאל בן ארי היה בין "המברכים": "מקווה שהכיפה שעל ראשו לא תגרום לו לרדוף אנשי ימין כפי שחברו שי ניצן
מעמדו עבר שדרוג משמעותי כאשר שובץ ברשימת המועמדים הסופית לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. כך מצא את עצמו נזרי עומד בשורה אחת עם אנשי שם מהתחום המשפטי, ומועמד למשרה המשפטית הרמה ביותר בישראל שאיננה בתחום השיפוט
עושה. לצערי במשרד המשפטים קיימת תופעה ולפיה שומרי המצוות מנסים למצוא חן בעיני הדרגים הבכירים ומנהלים מדיניות של אפליה נגד אנשי ימין ומתנחלים".

נזרי מצידו בוחר לאורך כל השנים להיות בלתי מזוהה מבחינה פוליטית. לאנשים הקרובים אליו אמר לא פעם "אפילו הילדים שלי לא יודעים מה אני מצביע בבחירות". למרות זאת, במעט ההתבטאויות הפומביות שלו בכלי התקשורת הוא הבהיר לא פעם כי דעתו איננה נוחה מכל מה שקורה במערכת התביעה והיעוץ המשפטי לממשלה.

נזרי, למשל, היה מעדיף לדבריו שהיועץ יתערב פחות וישאיר לדרג הפוליטי מרחב רחב יותר. לדעתו הדבר יחייב את אותם בכירים גם לקחת אחריות על המעשים ולא לגלגל כל בעיה למגרשו של היועץ. עם זאת, לרעיון פיצול תפקידיו של היועמ"ש התנגד נזרי גם בעבר, יתכן שמתוך מחשבה שהוא עשוי להגיע לתפקיד זה ביום מן הימים. בנוסף, נזרי רמז לא פעם שדעתו איננה נוחה מהאיזון שמצאה כיום המערכת המשפטית בין "המדינה היהודית" ל"מדינה הדמוקרטית". אולם, נאמן לדרכו הבלתי מזדהה, הבהיר כי את ביקורתו על החלטות ספציפיות הוא מעביר רק בפורומים סגורים.

תחום נוסף בו שימש אופוזיציה לקו השולט במערכת התביעה היה נושא הביקורת על הפרקליטות. בעוד אנשי הפרקליטות התנגדו לעניין בכל תוקף והיועץ המשפטי לממשלה עצמו פעל בנושא כמי שכפאו שד, טען נזרי לאורך כל הדרך כי הקמת גוף בביקורת היא צעד נחוץ וראוי. לדעתו גוף ביקורת אפקטיבי מגביר את האמון במערכת, ודווקא ההתנגדות אליו מחלישה אותה.

התקופה האחרונה היתה תקופה לא פשוטה לנזרי. מחד מעמדו עבר שדרוג משמעותי כאשר שובץ ברשימת המועמדים הסופית לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. כך מצא את עצמו נזרי עומד בשורה אחת עם אנשי שם מהתחום המשפטי, ומועמד למשרה המשפטית הרמה ביותר בישראל שאיננה בתחום השיפוט. למרות שנזרי לא נבחר, עצם המועמדות שילבה
המציאות שבה בפעם הראשונה עושה השב"כ שימוש בשיטות חקירה שהיו שמורות עד היום רק למחבלים ערבים כלפי חשודים יהודים בפעילות טרור, זכתה לגיבוי מלא מנזרי ואנשיו
אותו במידה רבה ב"ליגה של הגדולים", מה שעשוי להקל עליו בעתיד בהתמודדות על תפקידים בכירים אחרים.

מאידך מצא את עצמו נזרי, ולא בפעם הראשונה, בין הפטיש לסדן. בין המערכת המשפטית שסיפקה את הגיבוי המשפטי והציבורי המלא לחקירת השב"כ בפרשת דומא, ובין חלקים ניכרים מהמגזר שראו בחקירה הקשה עוול נוראי והפרת זכויות יסוד. המציאות שבה בפעם הראשונה עושה השב"כ שימוש בשיטות חקירה שהיו שמורות עד היום רק למחבלים ערבים כלפי חשודים יהודים בפעילות טרור, זכתה לגיבוי מלא מנזרי ואנשיו.

נזרי אף הציב את עצמו במרכזה של הקלחת, כשבחר ללכת ולפגוש אישית את העצורים, פגישות שזכו לביקורת נוקבת מכיוונם של העצורים ועורכי דינם. הביקורת הגיעה גם למגרשו הביתי של נזרי, בדמות הפגנות סמוך לבית ופעולות מחאה שכוונו אליו אישית. שלא כמו בתקופת ההתנתקות, אז היה נזרי עוזר ויועץ, כיום עומד נזרי במרכז קבלת ההחלטות ובמידה רבה אחראי גם למתרחש.

חידת רז נזרי לא צפויה להגיע לפתרון מלא בקרוב. אולם ככל שיתקדם נזרי בסולם הדרגות המשפטי וישתלב בצמתי ההכרעה המרכזיים, הוא יאלץ ככל הנראה להשיל מעליו את גלימת "המערכת" ולגלות קצת יותר מיהו באמת ומהן דעותיו.

---

מתוך מגזין ערוץ 7