חקלאי הגולן פתחו בצום עקב הבצורת

חקלאי רמת הגולן מקיימים יום צום לנוכח הבצורת באזורם. במאגרי המים נותרה פחות משליש מהכמות הנדרשת ומחצית מהיבול בסכנת השמדה בקיץ.

שמעון כהן , כ"ט באדר תשע"ו

האדמה מחכה. ארכיון
האדמה מחכה. ארכיון
צילום: נתי שוחט. פלאש 90



טוען....

ברמת הגולן מקיימים חקלאי האזור יום צום ותפילות בשל עצירת הגשמים השוררת שם בשבועות החורף הנוכחי.

בראיון לערוץ 7 מספר ברוך מרגלית, חקלאי תושב המושב נוב, על ההחלטה לנקוט בצעד זה.

"הצום נקבע ברמת הגולן", הוא פותח ואומר ובהמשך מסביר כי המציאות קשה במיוחד דווקא בגליל ובגולן שגם לא זכו למנת גשמים הכרחית בחורף הנוכחי וגם אינם זוכים למים מותפלים כפי שזוכים להם חקלאי המרכז והדרום.

יוזמי הצום והתפילה בחרו במועד זה לצום משותף על מנת להצמידו לעת הרצון של יום כיפור קטן, הוא מוסיף ומעיר.

על המציאות הקשה אותה הם חווים בשדות הרמה והגליל הוא מספר: "השנה ברוך ה' מרכז הארץ ודרומה קיבלו הרבה גשם ואנחנו מאוד שמחים על הדרום הירוק והיפה השנה. מאגרי המים בגליל ובגולן לא קיבלו את ברכת ה' השנה, ואנחנו חסרים הרבה מים. כדי לשבר את האוזן, בדרום רמת הגולן יש מאגרי מים של 22 מיליון קוב וכעת יש 6 מיליון קוב, פחות משלושים אחוז. המשמעות היא שכל המים להשקיה מגיעים רק משם ואין מקור אחר. בשעת צרה נותנים לנו לשאוב מעט מהכנרת ומקידוחים קטנים. המצב עכשיו הוא שאנחנו צריכים ישועה גדולה מהשמים".

מרגלית מתבקש לתאר כיצד באים הדברים לידי ביטוי ביומיום של החקלאי והוא מספר: "משמעות המצוקה הזו היא הרבה אלפי דונמים של מטעים שלא יודעים אם יש מים להשקות אותם בקיץ הקרוב. המטעים גדלים על מים ובחורף אנחנו שותים את מטר השמים ובקיץ צריך להשקות. כעת המטעים פורחים אבל כרגע לא יודעים מאיפה נשקה אותם.

כשיש פחות משליש במאגרים המשמעות היא שנוכל לתת חמישים אחוז ממה שצריך, כך שלמי שיש מאה דונם וצריך 60 אלף קוב בשבילם יקבל 30 אלף ויצטרך להחליט איזה מהפירות ירדו לרצפה כדי לא לבזבז עליהם מים. זה אומר שלוקחים את הפרי שגדל בחסדי שמים ומורידים אותו לרצפה. מורידים את העץ למינימום הכרחי כדי שלא ימות אבל שלא יגדלו עליו פירות השנה כי הפרי שואב הרבה מים מהעץ".

לכל אלה יש כמובן השלכות כלכליות שכן ככל שחסר פרי המחיר בשווקים יעלה. "בארץ יש היום מעט מאוד חקלאים. אם פעם אדם הגיע לבאר כדי לשאוב מים ועלה לו פחות מים בדלי אז הבינו את המצוקה. היום פותחים את הברז ויש מים אז לא מבינים את החוסר. זו התודעה שלנו בהבנת החוסר. חוסר הוא כשאין במאגרים והמאגרים בגליל ובגולן נמצאים במצוקה גדולה מאוד".

ומה באשר לאנשי משרד החקלאות? "גם הם מתפללים איתנו", אומר מרגלית ומעיר: "הגליל והגולן הם אקס טריטוריה בנושא מים, כי אין התפלה באזורים הללו. רק מחדרה דרומה יש התפלה. לגולן לא מגיעה התפלה. אנחנו נשארנו בגדר של 'למטר השמים תשתה מים'. בבצורות האחרונות נתנו לנו אפשרות קידוח שמשפרות את המצב ובשנות מצוקה כמו השנה שעברה נתנו לנו לשאוב גם מהכנרת, אבל זה מייקר את עלויות המים וצינורות ההולכה לא נותנים מענה להכול".

לקראת סוף הדברים נשאל מרגלית כיצד מתקבלת ההחלטה של חקלאי האזור לפתוח ביום צום ותפילה בקרב החקלאים שאינם שומרי מצוות. "שומרי המסורת מצטרפים. אם חס חלילה לא ניענה היום, יהיה משהו של כל תושבי הגולן. עשינו את זה בעבר על המאגר וכל תושבי הגולן הצטרפו, דתיים ושאינם דתיים. כל חקלאי הוא מאמין גדול ולא משנה סיווגו".

דוגמא לביטחון הזה ניתן לשמוע ממרגלית עצמו המשוכנע כי בעוד שלושה שבועות ידווח ויזמין את הציבור לסעודת הודיה לאחר הגשמים שעוד ירדו.