44% מהפיגועים בוצעו ע"י שוהים בלתי חוקיים

ועדת הפנים דנה היום בהצעת חוק השב"חים ומחר היא עתידה להצביע עליה. המטרה היא לנסות ולקדם את הליכי החקיקה עוד לפני תום המושב.

חזקי ברוך , ג' באדר ב תשע"ו

שוהים בלתי חוקיים שב"ח
שוהים בלתי חוקיים שב"ח
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם דנה היום (ראשון) בהצעת חוק הכניסה לישראל המכונה "חוק השב"חים".

משמעות ההצעה היא החמרה משמעותית של הענישה למעסיקים ומלינים שב"חים. הצעת החוק גם מאריכה בשנתיים את הוראת השעה העוסקת באיסור על הסעת שב"חים.

מדובר בשתי הצעות חוק -הצעה ראשונה הוגשה כבר בכנסת הקודמת על ידי חברי הכנסת מוטי יוגב, יעקב מרגי, ניסן סלומינסקי ושולי מועלם ובכנסת זו קיבלה אישור לרציפות. ההצעה השניה הינה הצעת חוק ממשלתית. היום נדונו שתי ההצעות לקריאה שניה ושלישית, ומחר תתקיים ההצבעה והוועדה תבקש למזג את שתי ההצעות להצעה אחת.

מאז תחילת גל הפיגועים האחרון בספטמבר, התרחשו 73 פיגועים בתוך הקו הירוק - מתוכם 27 פיגועים בוצעו על ידי 32 שוהים בלתי חוקיים, כלומר 44%. היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, יואל הדר שמסר את הנתון הוסיף כי "יש להחמיר את הטיפול בנושא השב"חים ולנסות בכך להקטין את כמות הפיגועים".

יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם ציין כי "לזכותו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן הוא מייצר ארגז כלים על מנת שרשויות האכיפה ייטיבו להתמודד עם המציאות הקשה. זה לא הכלי היחיד שצריך לנקוט. חשוב לא פחות לטפל בפרצות בגדר, במעברים, וגם לתת יותר רישיונות עבודה לפלשתינים. מי שיש לו רישיון עבודה יש לו מה להפסיד וגם לבן שלו". א

ח"כ מוטי יוגב הוסיף, "החוק הוא עוד כלי בארגז הכלים, שצריך לכלול מודיעין, מבצעי והרתעה. אני בעד להגדיל מספר רישיונות לפלשתינים. לעודד את אלה שהשב"כ מאשר ולמנוע לחלוטין כניסה של מנועי כניסה. לא שווה שיירצח  אדם אחד על ידי שוהה בלתי חוקי".

הצעת החוק מרחיבה את הגדרת המעסיק, ומעתה האחריות על העסקת שב"ח תהיה גם על המעסיק של המעסיק, הקבלן הראשי ו/או התאגיד ששכר את שירותי המעסיק הישיר. בשל התמריץ הכלכלי לביצוע עבירת העסקת או הלנת שב"חים יוחמרו הקנסות כשמדובר בתאגיד. עבירה חוזרת תוגדר כפשע, והענישה תהיה 4 שנות מאסר וקנס של 226 אלף שקלים. בנוסף יוכל קצין בדרגת מפקד מחוז להורות על הגבלת שימוש במקום בו הלינו או העסיקו שב"חים עד 30 יום ובית משפט יוכל להאריך צו זה ל-60 יום נוספים.

ד"ר איילת עוז מהסנגוריה הציבורית ציינה במהלך הדיון כי "יש ערפול גדול בהגדרת המעביד – 'בין במישרין בין בעקיפין'. זה ניסיון מכוון לערפל את סעיפי החוק".

סנ"צ איה גורצקי, מהמשרד לביטחון פנים הבהירה כי "החוק בא לכלול מעסיקים לא במעגל הראשון. מאחורי אלה יש קבלני כוח אדם ותאגידים ואלה המרוויחים הגדולים. התיקון מגדיר כמעביד גם מעסיק בעקיפין, מעסיק של המעסיק, מתווך כוח אדם וקבלן. הרעיון הוא לכלול את כל האוכלוסיות שקשורות בעקיפים להעסקה, מעתה יחולו עליהם כל חובות המעביד".