גלנט: עד סוף השנה נשווק 70 אלף יחידות דיור

"שני שליש מהאוכלוסיה חיים בין חדרה לאשדוד. בנגב והגליל חיים רק שליש", אמר גלנט והדגיש כי עובדה זו "מהווה בעיה בחזון הציוני".

ערוץ 7 , י"ט באדר ב תשע"ו

גלנט בכנס
גלנט בכנס
צילום: ליאת מנדל

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, פתח הבוקר (רביעי) את הכנס השנתי ה-5 לתכנון ובנייה של משרד עורכי הדין אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות' והתייחס לניסיונותיו להורדת יוקר הדיור בישראל.

בדברים שנשא אמר גלנט בין היתר כי "רעיונות טובים וניתוחים טובים והחלטות נכונות היו כאן לאורך שנים. הבעיה היא בביצוע. אני רואה פה מציאות שבה אין בה ביצועים לאורך זמן.

''המצב שמצאנו כאשר נכנסנו לנושא הבינוי היה שמחירי הדיור עלו פי שניים. הדבר השני שגילינו הוא שרוב האוכלוסייה חיה בין חדרה לאשדוד. בנגב והגליל חיים רק שליש מהאוכלוסייה. זה מייצר בעיה באשר למחירי הדירות וגם מהווה בעיה בחזון הציוני", הסביר גלנט.

בהתייחסו להליכי הבירוקרטיה אמר גלנט כי "כאשר אתה מגיע לשכונה חדשה שאוכלסה, אתה יודע שתהליך התכנון החל לפני 15 שנה. בתוך הסבך הביורוקרטי ריכזנו את הסמכויות בידי שר האוצר. כל מה שקשור בתכנון, קרקע וכסף נמצא במקום אחד. הביצוע ברובו נמצא בידי משרד הבינוי והשיכון''.

באשר לתוכנית מחיר למשתכן אמר שר הבינוי ''החלטנו להתמקד באוכלוסייה שאין לה. עד היום שיווקנו 27 אלף יחידות דיור ועד סוף השנה יהיו כאן 70 אלף. אם מחיר דירה יורד ב-100 אלף שקל זה שבעה מיליארד שקלים שעברו מהמדינה לאזרח''.

לדבריו משרד הבינוי והשיכון מסייע בכ-150 מיליון שקלים כהשתתפות בשכר דירה ל-130 אלף משפחות שאין להן יכולת לעמוד בתשלום. ''לצד הדבר הזה יש תהליך מתמשך של טיפול באוכלוסייה הזו. פעם היו 150 אלף דירות. היום אנחנו מחזיקים ב-60 אלף דירות. היכולת שלנו לעזור היא קטנה ומצד שני הצורך של אנשים בעזרה גדל.

''ישנן דירות שעומדות ריקות 20 שנה ומשפחות שזקוקות לדירה", סיפר. ''הדבר נובע מכך שהקריטריון לא מתאים לחלק מהמשפחות. אמרתי שאולי כדאי לשנות את הקריטריון. התוצאה היא שכתוצאה משינוי הקריטריון כ-500 או 600 משפחות נכנסו לדירות, ורבים פינו דירות קטנות ועברו לדירות גדולות.

בסיכום דבריו הבטיח גלנט, "אנחנו ניצור פרויקטים בעלי עדיפות לאומית שיתחילו ויסתיימו בתוך ארבע שנים. אי אפשר לעבוד בקמעונאות. צריך לשנות את דפוס החשיבה".

ראש מטה הדיור הממשלתי, אביגדור יצחקי, שעלה לדבר לאחר גלנט אמר כי "מחירים גבוהים אינם משבר. הם תוצאה. בכל שנה נוספים משקי בית שצריכים דירה והמדינה יוצרת פחות מהביקוש. אין הצדקה לעליית המחירים חוץ מזה שיש חוסר.

''אנחנו נלחמים במיליוני אינטרסנטים כי הגדלת ההיצע משמעותה היא הורדת מחירים, ויש הרבה אינטרסנטים שמנסים לעצור אותנו בכל דרך אפשרית. זו לא בעיה של קרקעות ולא בעיה של תכנון. יש לנו מלאי תכנוני שממנו ניתן לחיות עשר שנים לפחות. יש לנו יחידות דיור שלא נבנות''.

יצחקי אמר כי אחד החסמים לבנייה הוא העובדה שאין מספיק עובדים בשוק הבנייה. "הסינים לא רוצים לשלוח לנו עובדים. זו עובדה. יצרנו קול קורא שבו הביעו עניין חברות בנייה ממדינות רבות, והתחלנו להשקיע במעברים לעובדים הפלסטינים כדי שיהיה להם קל יותר להיכנס לכאן. מלבד זאת יש כיום מצוקה מבחינת העיריות במתן היתרים ויש בעיה בסלילת כבישים. את כל אלה צריך לפתור".

את הכנס פתח עו"ד איל מאמו, מנהל מחלקת התכנון והבנייה באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', שאמר כי "אני כלל לא בטוח שחסרות יחידות דיור. אני נתקל באלפי יחידות דיור מתוכננות, שחלקן החל להתממש. הבעיה היא שלא סוללים כבישים. הפתרון זה תחבורה ציבורית. הגידול באוכלוסייה הוא חצי מהגידול ברכישת מכוניות. כשקונים מכוניות צריך לסלול כבישים. הכבישים שלנו הם הצפופים בעולם.

''לממשלה אין עניין להוריד את המכוניות על הכבישים. משום שהיא מרוויחה ממיסים על קניית מכוניות ועלדלק. לא סוללים את הכבישים כי משרד התחבורה לא סולל מספיק כבישים כי גם הם לא יעזרו. כיום יש הרבה נתיבי תחבורה ציבורית, ומעט מאוד תחבורה ציבורית בפועל ומי שנהנה מכך הן המכוניות הפרטיות ש'גונבות' את הנתיבים", הוסיף.