בשבע מהדורה דיגיטלית

חייבים לשנות את השיטה

המסקנה מביטול מתווה הגז היא שחייבים לשנות את שיטת בחירת השופטים לבית המשפט העליון

עמנואל שילה , כ"א באדר ב תשע"ו

שופט בית המשפט העליון נועם סולברג
שופט בית המשפט העליון נועם סולברג
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

פסק בג"ץ שפסל את מתווה הגז מוכיח שהייתה זו אשליה לחשוב שחלפו להם ימי האימפריאליזם השיפוטי מבית מדרשו של פרופ' אהרון ברק ותלמידתו-יורשתו דורית בייניש.

יש אולי התמתנות קלה, בעיקר ברטוריקה, אבל באופן כללי רוב שופטי בג"ץ עדיין רואים את עצמם זכאים להתערב בנושאים שבסמכות הממשלה ורשויות השלטון ולבטל את החלטותיהן.

ההבדל העיקרי והלא מספיק משמעותי הוא שבעבר ההחלטות הללו התקבלו לרוב פה אחד, ואילו הפעם השופט השמרן נועם סולברג בדעת המיעוט שלו קבע שאל לו לבג"ץ להתערב בהחלטה שהיא בסמכותה המלאה של הממשלה. אז אולי יותר נוח להפסיד 1‑4 ולא 0‑5, אבל אוי לנו אם נסתפק בכך.

מרגע שבג"ץ הכריז על עצמו כבית משפט לחוקה שמוסמך לבטל את החלטות הרשויות האחרות, השקפת עולמם של שופטיו הפכה להיות עניין קריטי לחיי המדינה וליכולת המשילות של נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה. בהרכבו הנוכחי, לבג"ץ יש נטייה מאוד ברורה לעמדות ליברליות ואוניברסליות - על חשבון עמדות שמרניות, יהודיות ולאומיות. התפלגות הדעות בבית המשפט העליון, אשר מחזיק בהשפעה מפליגה על חיי המדינה ואזרחיה, רחוקה מאוד מהתפלגות הדעות בציבור כפי שהיא באה לידי ביטוי בבחירות לכנסת. המצב הזה הפוך ממהות הדמוקרטיה, ששופטי בג"ץ וכת חסידיהם מרבים לשאת את שמה לשווא.

התקווה לשינויים שתוביל שרת המשפטים איילת שקד במערכת המשפט היא אחד הצידוקים העיקריים להמשך ישיבתו של הבית היהודי בממשלה שמקפיאה את ההתיישבות ולא יוצאת למלחמה במחבלים הקמים עלינו. אם תצליח שקד לשרוד במשרדה עוד שנה, היא תמשיך לשבת בראשות הוועדה לבחירת שופטים שתחליף בשנה הבאה שליש מהרכב השופטים בבית המשפט העליון. לכאורה יש כאן פוטנציאל לשינוי דרמטי.

שקד כבר הצהירה שבכוונתה להוביל בחירת שופטים שמרנים, אבל בשיטה הנוכחית נהנים שלושת שופטי העליון בוועדה מגוש חוסם. על פי תיקון לחוק שהעביר בזמנו גדעון סער, אי אפשר למנות לשופט עליון את מי ששלושה מחברי הוועדה מתנגדים למינויו, גם אם רוב חברי הוועדה תומכים בכך. לכן בשיטה הנוכחית נראה שיהיה צורך בהסכם בין הצדדים שבמסגרתו אפשר יהיה לכל היותר למנות שניים או שלושה שופטים שמרנים. זו תהיה התקדמות אבל לא מהפכה והאינטרס היהודי-לאומי ימשיך לצאת כשידו על התחתונה.

אם אכן נהנית שקד מרוב בוועדה, כדאי לשקול לשנות את החוק ולאפשר לבחור גם את שופטי בית המשפט העליון ברוב רגיל בוועדה. השר משה כחלון, שמשום מה שם את עצמו למגן שלטון האוליגרכיה המשפטית, אומר אמנם שהוא ומפלגתו יתנגדו לכל שינוי בשיטה המוזרה שעל פיה ממנים כאן שופטים. בכל זאת כדאי לנסות לגייס רוב בכנסת לביטול התיקון של גדעון סער שחוקק בשנת 2008. אחרי הכול, אם בחירת שופטי העליון על ידי רוב רגיל בוועדה הייתה לגיטימית לאורך כל תקופת כהונתו של אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון, אז אולי בכל זאת אפשר להסכים שלא מדובר ברעיון כל כך מופרך.

לא בשמיים היא

השבוע נפתח המחזור ה‑13 של לימוד המשנה היומית. במסגרת מפעל המשנה היומית נלמדות בכל יום שתי משניות. בקצב זה מסיימים ש"ס משניות, מברכות ועד עוקצין, בתוך קרוב לשש שנים.

בחודש תמוז תש"ע, לקראת המחזור ה‑12 של המשנה היומית שהחל אז והסתיים השבוע, הקדשתי את הטור לנושא חשיבותו וערכו של לימוד המשניות. הצעתי מסלולים שונים להקפת ש"ס משניות בפרקי זמן שונים, משלושים יום ועד שש שנים – בהתאם לרמת המיומנות של הלומד ולזמן שהוא יכול להקדיש לכך. בנוסף לכך המלצתי על ספרי עזר ללימוד משניות בכלל וללימודן בעל-פה בפרט.

לא אחזור כעת על מה שכתבתי אז. המתעניינים יוכלו למצוא באתר ערוץ 7 את הטור שכתבתי בקיץ תש"ע אם יחפשו בגוגל את המילים "אותיות נשמה שולחן עורך ערוץ 7". אספר רק את מה שנודע לי השבוע, שלאחרונה הושקה אפליקציה חינמית שמאפשרת להוריד לסמארטפון שלכם ש"ס משניות עם פירוש קהתי וברטנורא.

אחד המסלולים שהצעתי שם היה להקדיש כשעה ביום ללימוד משניות בעל-פה לפי קצב המשנה היומית – שתי משניות ביום. כמחצית מהשעה יש להקדיש ללימוד שתי משניות חדשות בהבנה ובעל-פה, ואת המחצית השנייה לשינון וחזרה על משניות ומסכתות שנלמדו כבר - כדי לא לשכוח אותן. בדרך זו ניתן לרכוש ידיעה של ש"ס משניות בעל-פה על ידי לימוד של כשעה ביום במשך שש שנים.

בשבוע שעבר נחת בתיבת האימייל שלי המכתב המשמח הבא: "שלום עמנואל, אני מזכיר שבעזרת ה' בשבוע הבא מתחיל מחזור המשנה היומית. במחזור הקודם כתבת על זה בשולחן עורך וזה היה הטריגר (שהצטרף לניסיון קודם בתחום) להיכנס לעניין, וכעת אני בעזרת ה' עומד לסיים את הש"ס כמעט בעל-פה. תוכל לכתוב את זה אם זה נראה לך חשוב - אבל בבקשה בלי שמי. חבל שאחרים לא ייהנו מזה כעת".

אז אם הייתה לי הזכות להיות טריגר ללמוד ש"ס משניות כמעט בעל-פה לפחות בשביל יהודי אחד, בוודאי שלא אמנע מלהיענות להמלצתו. מניסיוני האישי בלימוד בעל-פה, ככל שעושים את זה בגיל מוקדם יותר כך זה קל יותר. ואולי בעוד שש שנים אזכה לספר על עוד כמה אנשים שהייתה לי הזכות לגרום להם ללמוד בעל-פה ש"ס משניות.

היופי של הפשטות

בשבוע שעבר כתבתי כאן על יצירתו המוזיקלית של חנן בן-ארי, שמצליח להתנחל עם שיריו בצמרת רשימת ההשמעות של תוכניות המוזיקה ברדיו, תוך שהוא מבטא את עולמו היהודי והלאומי בסגנון מוזיקלי עדכני ופופולרי, מותאם לטעמם של קובעי הפלייליסט. מתוך הדברים התעוררה בי מחדש הכוונה להתייחס לאחד האלבומים היפים ביותר שיצאו בשנה האחרונה במוזיקה החסידית – הדיסק 'נפשי בשאלתי' של היוצר והזמר הראל טל. כמו את חנן בן-ארי, גם את הראל טל אני מכיר מילדותו. הראל הוא בנו של הרב שמואל טל, ראש ישיבת 'תורת החיים' שנעקרה מגוש קטיף ועברה ליד בנימין, ואחד מתלמידי החכמים שלמדתי תורה מפיהם והושפעתי מהדרכתם ומעצתם.

מלבד כמה יצירות מופת נדירות, ברוב האלבומים שיוצאים לשוק אפשר למצוא שיר אחד או שניים מצוינים, עוד שניים-שלושה טובים עד לא רעים, ועוד כחמישה-שישה שירים לא משהו. ב'נפשי בשאלתי' יש לטעמי כחמישה שירים שהם בין טוב מאוד למצוין, וגם השירים האחרים טובים למדי.

הראל טל לא פונה ביצירתו אל הפלייליסט ולא אל מאזיני גלגלצ. המוזיקה שלו משלבת יופי ופשטות – לא תצרכו להתאמץ כדי לקלוט את רוב המנגינות - והעיבודים בדיסק טובים ומגוונים. דוגמה מצוינת ליופי של הפשטות הזאת הוא שיר הנשמה ששמו 'רחמיך רבים השם' - ואלה גם כל מילותיו. השיר 'עת דודים' הוא פיוט ידוע שטל הלחין מחדש במנגינה קצבית יפה וקליטה בנופך מזרחי. השיר המפתיע בדיסק הוא 'אני העבד', למילותיו רוויות האמונה של עוזי חיטמן. לשיר הזה יש לחן מסתלסל ותיק ומוכר שכתב יורם הראל חיימוב והוקלטו לו ביצועים של מיטב זמרי המוזיקה המזרחית. טל מצליח בלחן החדש שלו להפיח בשיר רוח שונה ולהצדיק את ההלחנה הנוספת למילים שכבר יש להן לחן מוכר וטוב.

למרות הקו המוזיקלי הפשוט השולט באלבום, יש בו גם שני שירים שהמנגינה שלהם קצת יותר מורכבת והם מהיפים שבו: 'עד מתי' המרגש גם בלחן וגם במילותיו הרצופות תפילה, אמונה וביטחון בקב"ה, והשיר 'שחר קמתי להודות' שהוא לטעמי היפה ביותר באלבום.

דיסק הביכורים הזה, שמציב רף גבוה להמשך יצירתו של המוזיקאי הצעיר, הוא בעיניי טוען רציני לתואר אלבום השנה במוזיקה החסידית. 

לתגובות:  eshilo777@gmail.com