שוב ושוב נשמעות מכיוונם של הוגי דעות ואנשי רוח פלשתיניים טענות לפיהם אומתם נטועה עמוק בשורשי ההיסטוריה המזרח תיכונית. לעיתים קושרים מלומדים אלה את עברם ביבוסים ולעיתים בפלישתים.
בראיון ליומן ערוץ 7 מציין חוקר ארץ ישראל וההיסטוריה של ארץ ישראל, איתמר צור, נקודות בהיסטוריה האמיתית לעומת זו המתהווה והמשוכתבת שמפיצים מנהיגי הרשות הפלשתינית, כמו גם גורמים נוספים בעולם הערבי, בדרך כלל על חשבונן של תרבויות אחרות ועמים אחרים.
במאמר שפרסם הוא מונה ופורט דוגמאות לשכתובי ההיסטוריה בידי האומה הערבית וכותב: "המוסלמים שיצאו ממדבריות ערב נפגשו עם התושבים המקומיים ופעלו על מנת לצרף אותם גם לדת החדשה ופורצת הדרך. בין התושבים היו זורואסטריים, יהודים, נוצרים, מנדאים ועוד.
''אולם היה קשה למוסלמים לנסות ולשכנע את הנתינים החדשים לקבל על עצמם דת חדשה שעקרונותיה נקבעו לפני עשרות שנים ואילו לתושבים המקומיים דתות עתיקות בעלות מסורת כתובת מאות של שנים. לפיכך, לא נותר למוסלמים אלא לבנות היסטוריה חלופית ומקבילה להיסטוריה המצוינת בדתות אלה".
לדבריו "מאורעות היסטוריים כפי שנרשמו בתקופות אלה מהווים חלק בלתי נפרד מהאמונה המוסלמית עד ימינו. כמו כן, סילוף ההיסטוריה מתקיים גם בימינו אנו כחלק ממאבקם של המוסלמים לחזק את מעמדם.
''על פי האסלאם, המוסלמי הראשון הינו אברהם או איברהים (إبراهيم) ומכונה "ידיד האל" (מכאן שמה של העיר חברון אל-חליל (الخليل, הידיד) שעקד את בכורו ישמעאל או איסמעיל (إسماعيل) בעיר מכה – שם הקימו מאוחר יותר את הכעבה המפורסמת – שניהם נביאים בכירים באיסלאם. משה, או מוסא, הינו נביא אשר חוזה את הגעתו של הנביא מוחמד. על פי הקוראן, מוסא הגיע אל פרעה ודורש ממנו לשחרר את בני ישראל".
בשיחה עמו מציין צור כי סדר כרונולוגי מעולם לא הטריד את ההיסטוריונים המוסלמים שאפילו לא מתקשים לקבוע כי מרים אחות משה היא למעשה אמו של ישו, נביא הנצרות. כך גם מתארים שם את שלמה המלך כמי שבנה מסגד על הר הבית. איך מדלגים על פער של מאות רבות של שנים? לא ברור וגם איש אינו שואל. צור מעיר כי תרבות שאילת השאלות והעלאת ספקות המקובלת כל כך בעולם היהודי אינה קיימת באיסלאם וחוקר שהעז לשאול שאלות נמלט על נפשו ממקום למקום מחשש לחייו.
מוסיף צור ומתייחס בדבריו גם לאחת מהטענות המפורסמות של הפלשתינים ולפיה הם צאצאיהם של הפלישתים הקדמונים. לטעמו מדובר בניסיון נואל ליצור מצג שווא לפיו הארץ קרויה על שמם, וכן התיישבותם בארץ קדמה לזו של היהודים ונמשכה באופן רצוף במשך כ-4000 שנה.
''אותם פלשתים-פולשים שהגיעו מאיי הים האגאי לרצועת החוף הדרומית של ארץ ישראל, הציקו רבות לבני ישראל (על פי המקרא) עד תקופת שלטונו של דוד המלך ולאחר מכן הוגלו על ידי נבוכדנאצר מלך בבל במאה ה-6 לפני הספירה ונעלמו מעל דפי ההיסטוריה.
"טענה זו מתאימה לפלשתינים בשל שמם של אותם פלשתים שמזכירים את שמם. הקשר ביניהם הינו שינוי שמה של הפרובינציה בארץ ישראל במאה ה-2 לספירה מיודיאה לפלשתינה לאחר מרד בר-כוכבא. סיבה שנייה שדורשת את ההקבלה בין הפלשתינים לפלשתים הינה היאחזותם של הפלשתים בדרום מישור החוף באיזור רצועת עזה של ימינו וצפונה – שטח שנמצא כיום בשליטת הפלשתינים של חמאס.
''אולם טענה זו לא רק שאינה נכונה היסטורית אלא גם סותרת את היותם של הפלשתינים ערבים – שהרי הפלשתים, מעבר להיותם ערלים עובדי אלילים – היו הלניסטים וכך גם תרבותם", הוא כותב.
ומה באשר לטענת הפלשתינים שהם צאצאי היבוסים, טענה שנועדה לקשור אותם אל עברה של ירושלים? לדבריו טענה זו המבקשת לכאורה לטעון כי נוכחותם קודמת לזו של היהודים היא טענה הסותרת את היותם ערבים שהרי מקורם של היבוסים על פי המחקר האקדמי הינו חיתי או חורי.
"החיתים הינם שבטים מאסיה הקטנה שהקימו אימפריה שהתחרתה בזו של מצרים והחורים הינם עם שמקורו בצפון מסופוטמיה – אזורים אלא לא אכלסו ערבים".
שכתוב ההיסטוריה אינו רק נחלת הפלשתינים אלא תופעה מוכרת ונפוצה בעולם המוסלמי. פעולות אלה נעשות תוך השמדת ראיות עקבית ושיטתית לנוכחות תרבויות ועמים אחרים.
"בהתאם לסיפוח גיבורי היהדות והנצרות לעבר חיק האיסלאם, דאגו הכובשים המוסלמים להשמיד חומרים כתובים הנוגדים את האסלאם. מעבר לכעבה במכה שהיתה מקום מקודש פגאני, במהלך כיבושי האסלאם השתלטו הכוחות המוסלמים על המקומות המקודשים לנצרות בעיקר והפכו אותם למקומות מקודשים לאסלאם.
''כך המסגד הגדול ברמלה נבנה על חורבות כנסייה צלבנית שהוקדשה בזמנו ליוחנן המטביל; מסגד האומיי בדמשק (الجامع الأموي) נבנה על בזיליקה נוצרית שהוקדשה אף היא ליוחנן; כנסיית האיה סופיה (Αγία Σοφία) באיסטנבול שנחשבה לכנסייה גדולה בעולם במשך שנים, הפכה למסגד וציורי הקיר הנוצריים בה כוסו; קבר דוד המקודש לנוצרים גם בשל היותו לדבריהם מקום הסעודה האחרונה של ישו הפך למסגד מוסלמי והכניסה ליהודים ונוצרים אליו נאסרה; כך גם הר הבית שמהווה מקום היסטורי למקדש שלמה היהודי", כותב צור.
בדבריו הוא מוסיף ומציין כי "מי שממשיך בשכתוב ההיסטוריה ביתר שאת – הרבה יותר מהפלשתינים – הם לוחמי המדינה האיסלאמית (דאע"ש). לוחמים אלה מנסים לשחזר את תקופתו של מוחמד הח'ליפים הראשונים על ידי כיבוש שטחים נרחבים ככל האפשר. מעבר למסעות ההרג הרצחניים שלהם, דואגים אותם מחבלים לטשטש כל תרבות קדומה או נוגדת את האיסלאם".