משפט עברי בישראל 2016? אפשרי ורלוונטי

באוניברסיטת בר אילן נערך אמש (ב') כנס בנושא המשפט העברי ובמרכזו פאנל שעסק בהצעת חוק יסודות המשפט העברי של יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי).

הצעת החוק, שנתקלת לפי שעה בהתנגדות של סיעת "כולנו", מבקשת לחייב את השופטים לפסוק על פי מקורות המשפט העברי במקרה של לקונה משפטית. לצורך כך מבקש סלומינסקי להקים מכון לחקר המשפט העברי שייעץ לשופטים.

בכנס שנערך בידי הקליניקה למשפט עברי באוניברסיטת בר אילן וארגון ''חותם'' השתתפו אנשי אקדמיה, משפט ורבנים.

ד"ר שפרה מישלוב, מנחת הכנס ומנהלת הקליניקה לסיוע אזרחי על פי המשפט העברי, ציינה כי מראשית הקמת המדינה, עת הוחלט שלא לאמץ את המשפט העברי כמשפט הנוהג, מתחבטת הציבוריות הישראלית בשאלה מה המקום הראוי שעל המקורות המשפטיים ההלכתיים היהודים לתפוס בתהליך פיתוח ויישום המשפט בישראל.

מטרת הכנס הייתה להעמיק בשאלה זו ובאופן שבו היא מתבטאת בחילוקי הדעות סביב הצעת החוק.

מנכ"ל ארגון חותם עמיטל בראלי בירך על הצעת החוק וקרא להוסיף ולמצוא את התוכן והעומק של ביטויי הלאומיות של מדינת ישראל, כלשונו. "יום העצמאות הוא יום הלאומיות שלנו, אבל צריך למצוא את התוכן והעומק של כל ביטויי הלאומיות.

''חותם עוסק בדיוק בזה - יהדות על סדר היום. הצעת החוק הנוכחית מקדמת ולו במעט את נושא המשפט העברי שהוא מביא לידי ביטוי את אוצרות הרוח המיוחדים שלנו כעם", הוסיף בראלי. 

בראלי קרא לשלב במכון שאמור לקום גם דיינים מבתי הדין לממונות ולא רק אנשי אקדמיה ועורכי דין. "בהצעת החוק נאמר שבהנהלת המכון להנגשת המשפט העברי שאמור לקום, יהיו נציג משרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין בישראל ונציג הנהלת בתי המשפט. אנחנו קוראים לשלב גם את מי שעוסקים יום יום ביישום של המשפט העברי - דייני ישראל".

עו"ד יצחק נטוביץ', המשנה לראש לשכת עורכי הדין הביע תמיכה בהצעת החוק והתייחס לחששות ולפיהן הצעת החוק תפגע במערכת המשפט: "את הזעקות ששמענו על חזרה לחשכת ימי הביניים, לא שמענו באנגליה, כשרצו לחזור אל ה-COMMON LOW של הנרי השני. שם גם לא רואים בזה דין זר. המשנה תורה של הרמב"ם עולה על זה לאין ערוך".

ד"ר יעקב חבה, סגן הדיקן באוניברסיטת בר אילן ציין כי המשפט העברי לא כשיר עדיין למלא את ייעודו, וזאת לאור ההתנגדות העזה לשילובו מחד, וחוסר בנתינת מענה הלכתי לסוגיות אקטואליות מאידך. לדברי ד"ר חבה, יש לפתח יותר את מסגרות בתי הדין לממונות שהם מחיים בפועל את המשפט העברי.

ח"כ סלומינסקי מגיש הצעת החוק התייחס להפניה למקורות המשפט העברי, כקודמת להפעלת שיקול דעת עצמאית של השופט המוגדרת 'דרך ההיקש': "אנחנו עדיין לא מסוגלים לנהל מדינה ע"פ המשפט העברי. אהרן ברק אמר לי שמעולם לא הגיע לפנייה למשפט העברי, כיון שתמיד עצר בהיקש, ושם מצא את הפתרון.

''הבנו שאי אפשר מעשית ופוליטית לוותר על ההליכה להיקש, ולכן מה שהוכנס להצעת החוק זה במקום - מקורות מורשת ישראל, לפנות אל המשפט העברי במפורש. אם לא יקודם החוק, גם דברים אחרים לא יתקדמו", איים סלומינסקי.

פרופסור ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת בר אילן ציין כי אם החוק יעבור מדובר בהישג סמלי בלבד. "המשפט הישראלי לא רוצה במשפט העברי, ומאידך, גם פוסקי ההלכה לא העמידו שיטה הלכתית ביחס לריבונות היהודית החדשה. כל מי שעוסק כאן במשפט נמצא בסתירה פנימית - כיון שנאמר על זה שאין לו חלק לעולם הבא.

''הערך שיש בהכנסת המשפט העברי הוא לא דתי, אלא עקרונות הזיכרון הקולקטיבי שלנו כעם, והמשפט העברי צריך להיות מקור השראה, ולא הנחייה קונקרטית ליישום".

פרופסור שטרן הציע לשנות את נוסח הצעת החוק כך שלא תהיה חובת הכרעה לפי עקרונות המשפט העברי, אלא חובת היוועצות במשפט העברי.

הרב עדו רכניץ ממכון משפטי ארץ אמר כי אפשר בהחלט ליישם את התקנות הפליליות שנהגו בקהילות בגולה, גם במדינת ישראל. "יש לתורה מה להגיד במגוון נושאים שעולים על הפרק, ויש רבים שיכולים לתת את המענה. בניגוד לדברי פרופ' שטרן, הפוסקים עסקו בשאלות כמו מעמדו של שלטון חילוני". 

הרב רכניץ הצטרף להמלצתו של פרופ' שטרן להכניס בחוק חובת היוועצות במשפט העברי וציין כי צעד כזה יפרה גם את ההלכה בשאלות החדשות שיעלו.