בג"ץ: כשרות פרטית - לא חוקית

מכה ליועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין. בג"ץ קיבל את עמדת הרבנות הראשית לפיה אסור להציג עסק ככשר ללא תעודת כשרות.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ט באייר תשע"ו

עמדת הרבנות נכונה. סולברג
עמדת הרבנות נכונה. סולברג
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שופטי בג"ץ, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופט נעם סולברג, נגד דעתו החולקת של השופט אורי שוהם, דחו עתירה שהגישו בעלי עסקים מירושלים נגד אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות בעניינם.

השופטים החליטו באופן נדיר לקבל את עמדת הרבנות הראשית ולקבוע כי היא העמדה הנכונה, ולא עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוצגה בפני בג"ץ.

בפסיקתו כתב השופט סולברג, "פרשנותה הנכונה של הוראת סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות היא זו שהציעה לפנינו הרבנות הראשית. מבַּלעדי תעודת הכשר מטעם אחד מן הגורמים המוסמכים לפי סעיף 2 לחוק, אזי כל מצג כשרותי בכתב, בין אם הוא כולל את המונח 'כשר' (על הטיותיו השונות), בין אם לאו – אסור".

עוד הוסיף השופט סולברג, "הוראת סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות – חוקתית. אכן, הוראה זו פוגעת בזכות היסוד לחופש העיסוק. ברם, פגיעה זו מצומצמת, ועומדת בתנאיה של 'פסקת ההגבלה'".

סולברג ציין כי אין סיבה להעדיף את הפרשנות המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה על הפרשנות של זרוע שלטונית אחרת, במקרה הזה הרבנות הראשית לישראל.

עם זאת, בעקבות עמדתו השופט רובינשטיין, תחולת פסק הדין הוגבלה לשנתיים, במהלכן יהיה על הרבנות הראשית לפעול להסדרת מערך הכשרות כך שינותק הקשר הבעייתי בין המשגיחים לבעלי העסקים.

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, בירך על ההחלטה ואמר, "ישנה מערכת כשרות ממלכתית שתפקידה להעניק את 'תו התקן' לכשרות המזון. כל החלטה שהייתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, הייתה מובילה להטעייה קשה כלפי הציבור הרחב ואני מברך על כך שהדבר נמנע".