כיפת ברזל
כיפת ברזלפלאש 90

למרות הסיקור הנרחב שקיבלה מערכת "כיפת ברזל" במשך חמשת שבועות הלחימה ב"צוק איתן", ושמועות על מכירות למדינות במזרח אסיה או במפרץ הפרסי, עד היום טרם נמכרה אפילו סוללה אחת של המערכת למדינה כלשהי.

על כשלון המכירות מדווח "דיפנס ניוז", המצטט מקורות בממשלה ובתעשיות הצבאיות.

הסיבה העיקרית לכשלון במכירות, לדברי מומחים, היא העובדה שאין כמעט מדינות בעולם שניצבות בפני איום טילים הדומה לזה שישראל ניצבת בפניו. אולם, יהיה מי שיטען שהבעיה נעוצה דווקא בתפיסת ההתגוננות הקיצונית שהמערכת מייצגת.

מאז שיירטה לראשונה טיל שנורה על ישראל ב-2011, זקפה המערכת לזכותה יותר מ-1,500 יירוטים קרביים, ושיעור הצלחה של כ-90% ביחס לשיגורים שנחשבו לכאלה שמסכנים חיי אדם או רכוש.

"מי עוד בעולם נמצא תחת איום רקטות תמידי? בעיקרון זה רק אנחנו ואולי כמה ממלכות במפרץ הפרסי, אליהן איננו מייצאים עדיין, מסיבות מובנות", אמר ל"דיפנס ניוז" עוזי רובין, הנחשב לאחד מגדולי המומחים בעולם בנושא הגנה נגד טילים.

פקידים ברפא"ל, שמייצרת את המערכת, אמרו שבכוונתם למצוא לקוחות ע"י הרחבת משימות המערכת, כך שיכללו הגנה ימית, משימות נגד כטב"מים, ויירוט פגזי מרגמה וטילים מונחים.

גירסה ימית של המערכת נוסתה בחודשים האחרונים על סטי"ל מדגם סער-5 של חיל הים, ולדברי תא"ל יוסי אשכנזי, חיל הים מתכוון להרכיב אותה על ספינות סער-6 המצויות כעת בהרכבה בגרמניה ועל שתי ספינות סער-5.

איש רפא"ל ארי סכר הסביר שהמיירטים של כיפת ברזל יכולים להתחבר גם אל מערכות מכ"ם, שיגור ובקרה אחרות. הוא הוסיף שבניסויים, כיפת ברזל אף השמידה בהצלחה טילים מונחים מדויקים ופגזי תותח, ומסוגלת להשמיד מזל"טים. "כיפת ברזל הפכה מזל"טים למיץ מזל"טים", התפאר.