מסמך חדש שחשף העיתונאי בן כספית בעיתון "מעריב" מאשר את הדיווחים לפיהם במסגרת המשא ומתן עם המחנה הציוני העניק ראש הממשלה נתניהו זכות וטו ליצחק הרצוג בכל הקשור להתפתחותם של ישובים יהודיים ביהודה ושומרון.
כספית מציין כי בשלב הראשון של המגעים התמקד הרצוג בניסיון לשכנע את נתניהו להכניס אותו לממשלה במקום הבית היהודי. נתניהו סירב.
בשלב הסופי של המו"מ הציע נתניהו להרצוג את תיק החוץ, תיק הביטחון באפריל 2017, תיק הכלכלה, איכות הסביבה, חקלאות, שיתוף פעולה אזורי, גימלאים וכו'. בסך הכל, תשעה תיקים. בנוסף, חמישה סגני שרים, ראשות ועדת החוץ והביטחון, הקליטה והכלכלה.
כשאנשי הרצוג ביקשו את תיק התקשורת, נחר נתניהו בבוז. "לא יקום ולא יהיה. תשכחו מזה. אתן לכם את ראשות הממשלה, לפני שאתן את תיק התקשורת". מישהו מאנשי הרצוג ניסה לאתגר אותו: "טוב, נסתפק בראשות הממשלה", הפטיר.
על מה סיכמו הרצוג ונתניהו? כמעט על הכל, כותב כספית. "בוז'י דרש זכות וטו על כל מה שקשור בהתנחלויות. נתניהו הסכים. ואז ביקש הרצוג לפרוט את הזכות הזו לפרטים: וטו על הכרזה על אדמות מדינה, על הפקעות, על תשובות ועמדות המדינה לבג"ץ, ועל יישובים לא חוקיים שטרם הוסדר מעמדם.
על הנושא הזה התנהלו דיונים אינסופיים וגם ויכוחים קשים. בסוף נתניהו הסכים לכל הדרישות, למעט עניין היישובים שטרם הוסדר מעמדם. הסעיף הזה נשאר פתוח".
"כשהסכים לתת להרצוג את תיק החקלאות, שכח נתניהו שהתיק כולל גם את העניין הנפיץ והרגיש של החטיבה להתיישבות, שמממנת את כל פעילות ההתנחלות מחוץ לגושים. אנשי הרצוג ידעו שביבי ייזכר מתישהו ויחזור בריצה. כך היה. לקראת סגירתה הסופית של העסקה, נזכר נתניהו ודרש להוציא את החטיבה להתיישבות מתיק החקלאות ולהשאיר אותה בידיו של אורי אריאל. נציגי הרצוג לא הסכימו. סוכם להכריע בעניין הזה ביום האחרון".