פיתוח זנים של חיטה
פיתוח זנים של חיטהצילום: יח"צ

כמות בני האדם על כדור הארץ הולכת וגדלה משנה לשנה. מדי שנה נוספים מאות מיליוני פיות להאכיל, וכבר היום, על פי נתוני האו"ם, סובלים מיליארד ורבע בני אדם מתת תזונה ומיליון מתים ברעב כל שנה.

אז מה בעצם קורה פה? כיצד נוכל לספק את צרכי המזון של אוכלוסיית כדור הארץ המתרבה?

מדענים בכל העולם שוקדים בימים אלה על פיתוח זנים חדשים של מוצרי היסוד הבסיסיים, שיגדילו את היבול ואולי יצילו את המין האנושי. בראש הרשימה עומדת החיטה, שהיא מקור הקלוריות העיקרי של בני האדם, ומיוצרת בעולם בכמות שנתית של כ-700 מיליון טונות.

החיטה מוכרת לנו כגידול שהיה בשימוש בני האדם כבר לפני אלפי שנים, עוד לפני ראשית החקלאות האנושית. ממחקר שנערך לחוף הכינרת בראשות פרופ' אהוד וייס מאוניברסיטת בר אילן הוכח שהחיטה הקדומה, חיטת הבר או "אם החיטה" (שהתגלתה ב-1906 על ידי אהרון אהרונסון ונפוצה באזורנו), עברה שינויים גנטיים, שמקורם במחזורי הזריעה והקציר שערכו בני האדם. במחקר התגלו גם "עשבים רעים", אופייניים לשדות חיטה, שמלמדים על התערבות בני האדם בטבע. אלפי שנים של שימוש אנושי בחיטה יצרו סלקציה טבעית של שימוש בזנים השונים, "המתורבתים", על פי צרכי המגדלים ואזורי הגידול.

עד השנים האחרונות, ישראל לא הצליחה להתקיים מייצור חיטה מקומית ונאלצה להסתפק ביבוא. נכון ל-2010, התוצרת המקומית הייתה כ-150 אלף טונות של חיטה, בעוד שהיבוא עמד על כ-900 אלף טונות. הסיבות לכך הן מחסור בקרקעות מספיקות, גשם מועט מדיי ואיכות גידולים לא גבוהה - כלומר ערכי חלבונים ותאית נמוכים.

ישראל עומדת כיום בחזית המחקר העולמי בזכות הפיתוחים והמחקרים שנעשים בזני חיטה שונים. המחקרים חותרים לשיפור עמידותם, כמותם ואיכותם של הגידולים, באמצעות החדרת גנים של חיטת הבר המקורית, בעלת האיכות התזונתית הגבוהה והעמידות למחלות ותנאי סביבה קשים אך בעלת היבול המועט, לתוך הזנים ה"תרבותיים" שהם עתירי יבול, אך מזינים פחות ובעלי יכולת עמידות נמוכה בפני תנאי אקלים ומזיקים. רק בשנה האחרונה התבשרנו שחברת הזנק ישראלית, בשיתוף חוקרים מהמכון לחקר הדגנים באוניברסיטת תל אביב, הצליחו לפענח את הגנום של חיטת הבר. הרצף הגנומי השלם של החיטה צפוי להאיץ מחקרים ותהליכי טיפוח של זני חיטה משופרים.

אחד ממחקרים אלה, הנמצא עדיין בעיצומו, נערך על ידי פרופ' יהושע סרנגה, מהפקולטה לחקלאות ברחובות. סרנגה ושותפיו חקרו את האפשרות להתמודדות עם בעיית היובש, או הבצורת, שבגללה הולכים לאיבוד מאות מיליוני טונות של חיטה מדי שנה. הם החדירו גנים של חיטת הבר, הידועה כעמידה ליובש, לחיטה התרבותית. זן החיטה החדש שייווצר בעתיד הקרוב אמור לאפשר גידול חיטה באזורים המוגדרים כצחיחים (מקומות בהם כמות המשקעים השנתית הממוצעת נמוכה מ-250 מ"מ), ולהגדיל באופן משמעותי את היקף יבולי החיטה בישראל.

סרנגה אינו המדען היחיד השוקד על פתרון לבעיית החיטה בישראל. מדענים מאוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' ציון פחימה ובשיתוף פרופ' ג'ורג' דובקובסקי מאוניברסיטת קליפורניה, הצליחו – גם הם באמצעות השתלת גן מחיטת בר לחיטה מתורבתת – להשביח את איכות החיטה, לקצר את זמן הבשלתה ולהעשיר אותה בברזל, חלבונים ואבץ.

גם מחקריו של ד"ר אורי קושניר ממכון וולקני הניבו זנים חדשים עמידים, מניבים ואיכותיים. קושניר העביר גנים מחיטת הבר לזני חיטת דורום ממדבריות אריזונה, ויצר שלושה תת-זנים ("גבתי", אוזן" ו"אליאב"), המתאפיינים בכמות חלבון גדולה, גרגרים קשים וגלוטן חזק. זני החיטה האלה עברו בהצלחה מבחני איכות באירופה, והפוטנציאל המסחרי שלהם אדיר. זן נוסף שפיתח קושניר הוא ה"בנדיקטוס - בנימין" שנוצר כתוצאה מהעברת גנים מחיטת הבר לחיטת לחם. בנימין מצטיין בשפע יבול, ערכי חלבון ותאית גבוהים ועמידות בפני פטריית החלדון.

זני החיטה החדשים המיוצרים בישראל, המצטיינים בערכי תזונה גבוהים, עמידות ויבול רב, עשויים להפוך לכלי יעיל במלחמה ברעב העולמי הצפוי, בייחוד בעולם השלישי. אבל למרות הסיכויים הטובים, המדענים אינם ששים להתנבא. כפי שאומר ד"ר סרנגה בריאיון בעיתון "הארץ": "אין לי שמץ של מושג מה יקרה בתחום ייצור המזון בטווח של 50 שנה. אני בקושי יכול להעלות בדעתי מה יהיה בטווח של עשר שנים. אני מאמין שהעבודה שלנו תעניק מרווח נשימה נוסף, אחרינו יבואו אחרים ויעשו עוד דברים, וככה נמשיך להתקדם."

בתערוכה החדשה "שדות המחר" במוזיאון המדע בירושלים תוכלו לגלות מידע נוסף ומרתק בנושא החיטה. התערוכה, המיועדת לכל המשפחה, מציעה למבקרים חוויה התנסותית ומעשירה במעבדת שדה, מעבדת מזון ומעבדת מידע, וגם מתחמי חוץ למפגש עם גידולי מזון. ברחבי התערוכה תוכלו לפגוש גם עבודות אמנות חדשניות העוסקות בנושא החקלאות תחת הכותרת: "אגרופוליס – התערבויות אמנותיות בתערוכה מדעית".

התערוכה "שדות המחר" מתקיימת במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, שדרת המוזיאונים (בגבעת רם). שעות פתיחת המוזיאון: יולי: ב'-ה': 18:00-10:00, אוגוסט: א'-ה': 19:00-10:00, ימי ו': 14:00-10:00.

מחירי כרטיס: ילדים עד גיל 5 חינם, ילד מעל גיל 5 / מבוגר: 60 ₪, כרטיס משפחתי (הורים וכל ילדיהם או סבים וכל נכדיהם): 220 ₪. לבירורים: 02-6544888. אתר המוזיאון: http://event.mada.org.il/