בשבע מהדורה דיגיטלית

מבוא לתארים מיותרים

תעשייה שלמה מתפרנסת מהדרישה חסרת הטעם לתואר אקדמי כתנאי סף לקבלה ולקידום בעבודה

שלמה פיוטרקובסקי , ז' באב תשע"ו

אריה דרעי
אריה דרעי
Photo by Alex Kolomoisky/POOL

בניסיון להביא לשילוב חרדים בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות, יזם שר הפנים אריה דרעי הכרה בלימודי רבנות כמקבילים לתואר אקדמי. אולם האמת היא שמדובר בפתרון עקום לבעיה אמיתית.

כל מי שלמד בעשורים האחרונים באקדמיה מקצועות שאינם מתחום המדעים המדויקים, מכיר את התופעה. ספסלי החוגים למדעי הרוח ומדעי החברה מלאים סטודנטים שכל מטרתם היא "שיהיה לי תואר". לפעמים מדובר בתואר ראשון, לפעמים בשני, אבל המטרה היא תואר, ממש לא משנה במה.

הסיבה לתופעה היא האמונה הכמו מיסטית שהתפתחה בישראל ובעולם המערבי כולו בחשיבותה של השכלה אקדמית. כביכול, אם אינך בעל תואר, משול אתה לבור ועם הארץ.

התוצאות של האמונה הזאת הפכו מהר מאוד להרות אסון. משעה שתואר אקדמי הפך לדרישת סף בשורה מאוד ארוכה של משרות ומקומות עבודה, ומשעה שבמקומות אחרים, בעיקר בשירות הציבורי, תוגמלו העובדים כדי לעודד אותם לרכוש השכלה אקדמית בתוספות שכר על פי התואר שברשותם, הפך המרוץ אחר התואר לחזות הכול.

חשוב להדגיש: אני לא מדבר על מי שלומדים הנדסת תוכנה, רפואה, כימיה או ראיית חשבון. ישנם בהחלט מקצועות רבים שנדרשת השכלה מסוימת כדי לעסוק בהם, בוודאי ברמה גבוהה. יש מקום לתהות אם תמיד האקדמיה היא האכסניה המתאימה לרכישת ההשכלה הזאת, אבל זה כבר נושא למאמר אחר.

ברור לכל בר בי רב מדוע גזבר מועצת שפרעם חייב להיות בעל תואר בראיית חשבון. מן הסתם נדרש גם ותק מינימלי של עיסוק במקצוע. אבל למה מנהל מחלקת התברואה בעיריית ביתר עילית נדרש להיות בעל תואר אקדמי, ומה יוסיף לתפקודו תואר אקדמי בלימודי המזרח התיכון?

מדוע משרד החינוך מתגמל מורה למתמטיקה על לימודי תואר שני במיסטיקה ורוחניות (לא מאמינים שיש תואר כזה? חפשו בגוגל). במה הוא מורה טוב יותר לתלמידיו עם תואר שכזה?

כל בית צריך מרפסת וכל עובד צריך תואר, כך מתברר. אמנם במגזר הפרטי אין תגמול לתארים, אולם גם לשם האמונה המיסטית בכוחו של התואר חדרה. לא מעט מעסיקים מתנים את קבלתם של עובדים לעבודה בקיומו של תואר ראשון. לא פעם ייתקל עובד בן 30 ומעלה שמציג קורות חיים נטולי תואר אקדמי בשאלה "מה קרה שלא למדת לימודים אקדמיים?"

הצעירים משלמים את המחיר

משעה שכל אדם הפך לזקוק לתואר, נאלצה המערכת להתגייס כדי לאפשר לכולם ללמוד. האוניברסיטאות כבר לא הספיקו, וגם עלות התארים שם גבוהה מאוד, וכך קמו להם המסלולים החליפיים. בתחילה היו אלו שלוחות של מוסדות אקדמיים זרים שהוקמו בישראל בעידודה של המדינה. אחרי פארסת תארי אוניברסיטת לטביה התפתח מאוד עולם המכללות, המתוקצבות והבלתי מתוקצבות.

כל מי שלמד בחלק מהמוסדות הללו יודע לספר סיפורים מסמרי שיער על כמה פשוט וקל בשנת 2016 להגיע לתואר אקדמי שקר כלשהו. לא מדובר כאמור בפיזיקה או במדעי המחשב, אבל תואר בהיסטוריה או בלימודי מגדר הוא בהחלט בהישג ידו של כל אחד. הוא דורש מידת מאמץ מוגבלת ובהחלט לא מעיד על הרבה יותר מאשר יכולתו הכלכלית של הסטודנט לשלם את שכר הלימוד ולפנות מספיק זמן. בחלק ניכר מהמוסדות הצעד המשמעותי ביותר בדרך אל התואר הוא ההרשמה, משם ואילך העסק עובד כמעט על טייס אוטומטי. מי שרוצה לראות את השקר בהתגלמותו, יטריח את עצמו לסור לאחת מעשרות התוכניות לתואר שני למורים, שוטרים, פקידים וכדומה. מספיק לראות כיצד משווקים את התוכניות הללו לקהלי היעד. כל מילה נוספת מיותרת.

יש הרבה מאוד גורמים שלא מוכנים שבלון השקר האקדמי יתפוצץ. כל אלו שנהנים מתעשיית השקר הזאת. כל אלו שקיבלו עד היום וצפויים לקבל בעתיד רבבות שקלים כתגמול על תואר שאין בו שום ערך מקצועי. כל אלו שרוצים לשמור על "יוקרת" משרתם המיועדת רק "לבעלי תואר שני". כל רבבות המתפרנסים מעולם השקר הזה במכללות השונות ובחוגי הלימוד באוניברסיטה וכל אלו שבלבם עדיין מקננת אמונת ההבל בכוחה המיסטי של האקדמיה.

כל אלו, שבתוכם גם פוליטיקאים, ועדים חזקים ושלל גורמי השפעה בעלי כוח, יעמדו בדרך, ישכבו על הגדר ולא יאפשרו אפילו לחשוב על האפשרות לפוצץ את בלון ההבל הזה. רק משבר מהותי או מהלך עממי גדול יוכלו להתמודד עם המפלצת הזאת שנוצרה מול עינינו.

מנגד, איש לא לוקח בחשבון את המחיר שגובה בלון השקר. הזמן והשנים האבודות של רבבות צעירים, המשאבים שמבזבזת המדינה למעשה לריק ועוד ועוד.

ולסיום, אי אפשר בלי הערה קטנה על התוכנית של דרעי שאושרה. הסעיף המכיר בכושר לרבנות כשווה ערך לתואר אקדמי הוא ראוי ומוצדק, בטח במצב הקיים. לא ברור מדוע לא נקבע באותה הזדמנות שכושר לדיינות או לרבנות עיר שהתקבל לאחר עמידה בכל המבחנים הוא שווה ערך לתואר שני. האמת היא שהוא שווה הרבה יותר. מנגד, חייבים לבטל את ההכרה בשנות לימוד בישיבה כחלק מ"תואר" שכזה. למרבה הצער, יש בציבור הדתי והחרדי עדיין שרידים לא מבוטלים של התפיסה המתייחס לשלטון כפריץ. החשש שתצמח כאן תעשיית אישורי לימוד פיקטיביים שסופה חילול השם גדול איננו חשש שווא. חפשו בגוגל "פרשת תארי הרבנים" ותבינו לבד.

מאותה סיבה המהפכה הזאת של דרעי מחייבת גם את הרבנות הראשית לשידוד מערכות. תופעות של העתקות במבחנים, רמאויות, אי הקפדה על נהלים ומסלולי הסמכה עוקפים חייבות לעבור מהעולם. אי אפשר בצד אחד לבקש הכרה, ובצד השני להתנהג כמו שכונה. זה לא עובד, וזה גם חילול השם.