טור פרידה מאוגוסט

אפרת פרנס-כהן, מספרת על חששותיה וחוויותיה מחופש גדול ראשון כאמא כשאבא במילואים, וכבר מתגעגעת לבתה.

אפרת פרנס-כהן , כ"ח באב תשע"ו

אפרת פרנס-כהן ובתה
אפרת פרנס-כהן ובתה
צילום: עצמי

אז השנה הצטרפה ביתי הבכורה אלינו וגרמה לקן המשפחתי המיוחד שלנו להפוך למשפחה של ממש. מלבד ההיכרות הקרובה עם טיטולים, מגבונים, שעות ללא שינה, שאיבות והוצאות כספיות בלתי צפויות בעליל היא הפכה אותנו גם ל"הורים באוגוסט".

אני מניחה שלכולכם עולם האסוציאציות מורכב ועוין כלפיי המושג הזה. והאמת, דיי חששתי מהכניסה לשם.

"חודש שלם שבו אני צריכה למצוא תעסוקה לבת שלי?!", "מה הולך כאן?! זה פשוט לא צודק". חייבים לקצר את החופש, שהמדינה תקים איזו תוכנית סיוע (כלכלית, נפשית ופיזית) עבור ההורים והילדים האבודים", עלו הסטטוסים מהורים ותיקים ללא הרף על הפיד, ואני בתור אמא דיי חדשה - נבהלתי.

האמת? פשוט עבר עליי האוגוסט הכי מדהים בחיים!

מבלי משים זכיתי בחודש של דאגה מתוקה ואין סופית ליצור המדהים הזה שלי. זה אומנם היה קצת מורכב לנסות להרכיב פאזל שלם: אבא יום אחד בשבוע הזה, חמותי, אמא שלי, האחות, הגיסות, השכנים (אפילו אחיינים שלי עזרו בשמירה על הקטנטנה).

ובעלי שקפץ לו לשבועיים מילואים (בדיוק בזמן), אך פתאום מצאתי עצמי מתקפלת הביתה בזמן, אשכרה סיימתי את היום בלי להישאר שעות נוספות, בשביל לאסוף את המתוקה שלי שחיכתה לי בהתלהבות.

מצאתי את עצמי עסוקה ימים שלמים במשחקים, שירים וכיף עם הקטנה ש"ימי הלימודים" שלה במעון השכיחו ממנה (וממני) את ימי חופשת הלידה הארוכים והרגועים שחווינו יחד.

גילינו שהיא כבר ממלמלת "אבא" ו"טאטא" וזוחלת לכל פינה בבית (זה הזמן להיזהר עם החפצים על הרצפה).

לקחתי חופש - חופש! לא הכרתי את המושג הזה קודם, בתור אישה ללא ילדים - לא הייתי מעזה לעלות על דל שפתי את המילה הזו, שבוע חופש?! פתאום (והאמת שזה יאמר לזכותו של מקום העבודה שלי שמאפשר) זו לא הייתה מילה גסה.

טיילנו בצפון - וואו מי שלא יצא לצפון המהמם פשוט הפסיד, אכלנו בשטח, שיחקנו השתוללנו וטבלנו במעיינות המדהימים של העמק. נשמנו אוויר צלול ואגרנו כוחות.

אז בניגוד לכל ההורים שנושמים הבוקר לרווחה, אני דווקא עם מחנק קטן בגרון, מי יודע איך יהיה לה במעון? האם תישאר כזו ילדה רגועה? איך תהיה המטפלת? מי יחבק אותה כשתבכה? ישימו לב כשרע לא, כשקר לה, כשהיא זקוקה לליטוף?

אז לאחר תקופה כזו מדהימה נשאר לי רק לקוות שעשיתי את המעשה הנכון, שההתעקשות על קריירה תהיה טובה ומשתלמת (תרתי משמע).

מאחלת שתהיה שנת לימודים מוצלחת ופוריה, מתפללת שכל ילדינו יחזרו בשלום בכל יום. כי אני אישית כבר מתגעגעת לחופש הגדול!