בשבע מהדורה דיגיטלית

עובד אצל המלך

הרב שמואל טל שכח מה זה לצאת לחופשה, וחייו מתנהלים בהתמסרות טוטאלית ללימוד תורה, עיון בעומקה של הלכה ועבודת הנפש והמידות

עמנואל שילה וחגית רוזנבאום , י"ז באלול תשע"ו

"הנופש הכי טוב שלי הוא בפרדס הלימוד". הרב שמואל טל
"הנופש הכי טוב שלי הוא בפרדס הלימוד". הרב שמואל טל
צילום: דוד הוכברג

הדרך אל חדר הלימוד של הרב שמואל טל, ראש ישיבת ‘תורת החיים’, רצופה בציורי מקדש ופסוקי כיסופים לגאולה.

בחדר רחב הידיים, שקירותיו מכוסים ספרי קודש מרצפה עד תקרה, מתבוננות מהקיר דמויותיהם של גדולי ישראל ממנעד רחב של דורות וזרמים, ומכוונות את דרכו של הרב, שיושב מולן באותו חדר במשך רוב שעות היום, רכון על תלמודו.

הוא מקבל את פנינו בחום כשהוא עטור בתפילין. לא מדובר בתפילת שחרית מאוחרת. הרב טל עטור בתפילין לאורך כל שעות היום, והן מלוות אותו גם לאורך הריאיון ואפילו בזמן הצילומים בחוץ. כשאנחנו מבקשים הסבר להנהגה זו, הרב מציין תחילה את דברי הרמב”ם, הראשונים וסוגיות הגמרא שעליהן הוא מסתמך, ומוסיף: “אמנם צריך להשתדל שלא לנהוג קלות ראש בזמן שמניחים תפילין, אבל זו משימה שלעניות דעתי בע”ה אפשר לעמוד בה. והאידיאל הוא שיהודים ילכו עם תפילין כל היום ולא רק בשעת התפילה. יש להוסיף שהרבה רבנים חשובים הסכימו עמי שכך ראוי לנהוג”.

אנו פוגשים את הרב בשבוע האחרון של חודש אב, ימי ‘בין הזמנים’, אבל דומה שהחדר שבו הוא לומד משמש אותו באותה מידה גם בימים אלה.

רבים מגדולי ישראל נהגו לצאת בקיץ לחופשה, להתרחץ בים. הרב לא נוהג כך?

“אני פחות מקיים את המנהג הזה”, הוא מחייך, “כבר שנים רבות שלא מזה אני מקבל את הנחת שלי. כשאני יושב ולומד זה נותן לי הכי הרבה שלווה ושמחה. זה הנופש הכי טוב שלי, להיות בפרדס הלימוד”.

השיחה שקיימנו עם הרב טל בשלוש השעות הבאות הותירה טעם של עוד ונושאים רבים הזקוקים לליבון נוסף. בריאיון נכחה גם רעייתו הרבנית יפעת, מקשיבה לדברים ומדי פעם מבקשת להרחיב בנקודה מסוימת, כשהרב מאשר את דבריה: “אשתו כגופו, מה שאשתי אמרה כאילו אני אמרתי”.

גילוי נאות והכרחי: הכתבה שלפניכם לא נכתבת מנקודת מבט של ריחוק אובייקטיבי. אחד מהשניים החתומים עליה סיים לפני 20 שנה ארבע שנות לימוד בכולל בראשות הרב טל, שתרמו לעיצוב לימוד התורה שלו, אישיותו, העיסוק שלו בתקשורת ותפיסת עולמו. מי שמכיר את הרב טל מקרוב לא יוכל שלא להתפעל מגדלותו בתורה ומשקידתו העצומה בלימודה ובעבודת ה’. אין צורך להסכים לכל דעותיו או מעשיו כדי לדעת שמדובר באדם גדול ובעל חשיבה מקורית, שרוב הציבור הדתי-לאומי, שמתוך ערוגותיו צמח, מכיר אותו באופן מאוד שטחי. לא באנו הפעם כדי להתווכח אלא לשאול, להקשיב ולאפשר מבט קרוב יותר אל דמותו ועולמו של הרב טל.

"למה אין ר’ לוי יצחק מבאר שבע?"

סדר יומו של הרב מתחיל באשמורת הבוקר. הוא קם כמה שעות לפני הזריחה, טובל במקווה שבביתו ומתפלל תפילה אישית על עם ישראל. התפילה מלווה בנגינה באורגן, בווליום נמוך כדי לא להעיר את בני הבית. לאחר מכן הוא עושה התבוננות, מתכונן לתפילה ומתפלל שחרית בהנץ החמה כוותיקין. מסיום התפילה ועד שעות אחר הצהריים הוא סגור בחדרו. המייל סגור, הפלאפון מכובה. בשעות האלה הוא מתנתק מהסביבה ולומד.

משעות אחר הצהריים המאוחרות נכנסים אליו תלמידים, הוא מעביר שיעורים, מטפל במוסדות ומייעץ. בימי חמישי בבוקר הוא מעביר שיעור כללי בישיבה, ובימי שלישי מלמד בבית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים.

הרב טל, אב לתשעה וסב לנכדים שמספרם הולך וגדל, סיים בגיל 16 את ישיבת ‘נתיב מאיר’ ועבר ללמוד בישיבת הכותל. בשנים הבאות למד בישיבות ‘מרכז הרב’ ו’מעלות התורה’ החרדית של הרב שמואל אויערבך שליט”א. לאחר מכן עבר ללמוד וללמד בישיבת שעלבים. בקיץ תשנ”ב, לפני 24 שנים, עבר לגוש קטיף כדי לעמוד בראש כולל מג”ל בנווה דקלים, שממנו התפתחו ישיבת ‘תורת החיים’ ומוסדותיה.

כאמור, גדולי תורה רבים השפיעו על דרכו הייחודית של הרב טל וכיוונו אותה. חלק מהם, שחיו בדורות הקודמים, מהווים בעבורו מקור השראה בלבד, אבל עם אחרים זכה לקשר חי, מעמיק ואפילו אבהי. דמותו של החזון אי”ש הניבטת מהקיר, הולידה אצלו את ניצני ההחלטה הראשונים להקדיש את חייו לתורה.

“זה התחיל יחסית בגיל צעיר”, הוא מספר. “כנער נתקלתי בדמותו של החזון אי”ש, שמאוד הקסים את לבי. הוא למד 40 שנה ויותר בלי שאף אחד ידע עליו. הוא עמל בתורה במסירות עצומה יומם ולילה ובסוף זכה להאיר את עיניהם של ישראל. דמות זו שבתה את לבי בהתמסרות המוחלטת לתורה. זו דמות שהשפיעה עליי הרבה”.

אחד מתלמידי החכמים הגדולים שעמו זכה ללמוד בחברותא במשך שנים, מאז לימודיו בישיבת הכותל, היה הרב ישראל זאב גוסטמן זצ”ל, מחבר סדרת הספרים ‘קונטרסי שיעורים’. “קיבלתי ממנו את שיטת הלימוד וגם גישה לחיים. הוא היה קשור לכל גדולי ישראל בזמנו – ר’ שמעון שקאפ, ר’ חיים עוזר. ממנו ראיתי עד כמה עמל התורה זו הדרך. דרך הלימוד שלי היום דומה לדרך של הרב גוסטמן, שיטת הלימוד הקלאסי הישיבתי של ר’ שמעון שקאפ, של דיוק בראשונים. מאידך, הוא היה גם פוסק ואיש הלכה עצום. זה השתלב אצלו”. הקשר עם הרב גוסטמן לא היה רק חינוכי: “היה לו יחס אבהי כלפיי, הוא יכול היה להעיר לי שאני לא לבוש מספיק חם, שאל אם ישנתי מספיק, אם נסעתי הביתה”.

השפעתו של הרב גוסטמן על הרב טל הייתה גם בנקודת המבט הכוללת על החיים: “הוא ראה באור חיובי את זה שאנשים עוסקים במלאכתם או חוקרים באקדמיה. בבית המדרש שלו ישבו גם רופאים ופרופסורים. הייתה לו גישה בריאה לראות את החיים והתורה משולבים זה בזה”.

במהלך השנים היה הרב טל בקשר גם עם הרב אביגדור נבנצל, שחיזק אותו בתחום המוסר, הרב יוסף קפאח שהדריך אותו בלימוד הרמב”ם, והרב יצחק זילברמן, שממנו הושפע הן בעבודה הפנימית והן בתפיסת דרכי העשייה לקידום הגאולה ובניין הארץ. הרב עובדיה יוסף זצ”ל ליווה באהדה את דרך הלימוד אליבא דהלכתא הנהוגה בישיבה. הרב טל נהג להתייעץ עמו לא מעט, וביניהם נוצר קשר של אהבה. הרב מספר גם על יחסים קרובים עם הרב אברהם שפירא זצ”ל ועם הרב מרדכי אליהו זצ”ל, ומסכם: “היום אני קשור מאוד למו”ר ר’ אשר וייס. אני מתייעץ איתו הרבה בהלכה ובעניינים נוספים. הוא תלמיד חכם עצום, אני מעריץ אותו”.

אנו שואלים את הרב טל מניין שואבים את הכוח לחיים כאלה של שקידה על תורה ועבודת ה’ בהתמסרות מוחלטת, והאם הדברים לא באים על חשבון הקשר עם המשפחה. הרב משתף אותנו ביעדים שאליהם הוא שואף ומכוחם הוא פועל.

“מאז שאני זוכר את עצמי, מייסרת אותי השאלה למה אין בדור שלנו את מה שאנחנו קוראים בסיפורי צדיקים על הבעל שם טוב, החוזה מלובלין ואחרים? אם היה לנו ר’ לוי יצחק מבאר שבע והחוזה מבית שמש ור’ אלימלך מחיפה, הדור הזה היה נראה אחרת לגמרי. הרי אנשים שרק נכנסו לבית המדרש בלובלין היו חוזרים בתשובה מעצם הדמויות שהיו שם. הם יצרו מהפכה עצומה בדור. עם ישראל היה במקום כל כך נמוך רוחנית, והדמויות האלה תוך שני דורות שינו את עם ישראל מקצה לקצה. למה שלא ננסה לעשות את זה בעצמנו? בכלל, העניין הזה שיש השלמה עם הרדידות והבינוניות, שאנחנו יתומים. למה? המסילת ישרים הציב סולם שמתאים לכל דור ודור. הנועם אלימלך ועוד צדיקים רבים הדגישו שההתעלות הרוחנית והשראת השכינה הזאת שייכות לכל דור ודור. יש היום ריבוי עצום של תורה, שלא היה כדוגמתו, ומצד שני - מדוע אנחנו לא רואים שכינה שורה בגילוי על גדולי ישראל כמו שהיה לגאון מווילנה, לאור החיים הקדוש?

“כשהתבוננתי בזה ראיתי שהנביאים ישעיהו ויחזקאל לא הסבירו לנו איך הם הגיעו למה שהגיעו, אבל הצדיקים האלו כן השאירו לנו הנהגות, על מה עבדו כדי לעלות ולהתעלות. ניסיתי להתחקות אחרי הדרכים שלהם, לראות מה הם עשו. בכל דבר השתדלתי ללכת עד הסוף. מכל הדרכים השונות הרגשתי שמתאימה לי הדרך הפשוטה. למשל הנהגות החוזה מלובלין: להיזהר מגאווה, הקפדה, כעס, להרבות באהבת ישראל, עין טובה, תורה לשמה. לא ייחודים או גלגולים בשלג, אלא מידות טובות מאוד שאדם יסגל לעצמו עם לימוד התורה שלו. להיות כל הזמן בעבודה מתמדת כדי לסגל את המידות הללו. זה הוביל אותי לעניין של ההתבוננות, שזה דבר מאוד מרכזי אצלי אישית, וגם בישיבה ובמוסדות.

“ההתבוננות משמעה שאדם יושב עם עצמו זמן מוגדר ביום וחושב איך הוא נהיה אדם טוב יותר מחר. לתקן את עצמך כל הזמן, להתקדם בחיבור שלך לה’. בכל דבר להשתדל לחשוב איך לעשות נחת רוח לה’ יתברך. ממילא, העבודה והקשר עם ה’ זה הדבר הכי חשוב שיש לאדם בעולם והוא מוכן לוותר על כל מנעמי החיים בשביל זה. זה עשוי להישמע תובעני אבל זה נעשה בנחת וברוגע, מתוך הידיעה שה’ מצפה מאיתנו לעבוד אותו בקצב המתאים לנו. לכן”, הוא חוזר לשאלת הקשר עם המשפחה, “כמותית אני נמצא עם המשפחה פחות זמן. אבל הקשר ביני לבין אשתי, ילדיי ונכדיי הוא מאוד איכותי ועוצמתי, של המון אהבה, והם יקרים לי ביותר”.

אברכים שיוצאים לראות בכוכבים

איך הרב מחלק את הזמן בין מקצועות הלימוד השונים בתורה?

“בעבר התייסרתי מאוד בשאלה למה לומדים כל כך הרבה גמרא והלכה. למדתי תשובות שונות לזה ולא נתיישבה דעתי. החזון אי”ש נתן תשובה שהתקבלה אצלי וכיוונה את הלימוד שלי לאפיק מסוים. הוא מדבר על זה שכשאדם לומד תורה, עמל ויגע ומוסר את נפשו לברר את פרטי ההלכה – כשהוא יושב על סוגיה אחת במשך שבועות - אז האדם נהיה יותר ויותר ‘עבדא דקודשא בריך הוא’, הוא לומד להיות נאמן לקב”ה עד לדברים הכי דקים.

“לפעמים מקיימים את ההלכה בערך. חז”ל מבחינים בכך ששאול נכשל בכך שקיים את דבר ה’ להרוג את עמלק, אבל לא עד הסוף. דוד היה מבוטל לחלוטין להשם יתברך, בלי שום שיור. זה מושג רק ביגיעה אינסופית על כל תג ותג בהלכה, וזה דבר חשוב לדור שלנו בפרט. אנשים נוטים היום לקיים דברים בערך, צניעות בערך וכדומה. צריך לדעת שהקפדה בהלכה זה ביטול לה’ באמת עד הפרטים הכי קטנים. היגיעה והעמל בתורה מחנכים אותך דרך הרגליים לזה. לא רק שתדע מה השורה התחתונה הלכה למעשה”.

העמל בתורה, מסביר הרב טל, מעצב יחס נכון לדבריהם של גדולי ישראל. “כשאתה עמל שבועיים בהבנת דברי קודשו של הרשב”א, אתה מפנים שהראשונים הם כמלאכים, וחז”ל – אין לנו בכלל השגה בהם. זה כל כך הפוך מגישת חז”ל בגובה העיניים שמדברים היום. מי שרוצה להמשיך את בית המדרש שעם ישראל מסר עליו את נפשו לאורך כל שנות הגלות, מסעי הצלב, גזירות ת”ח ות”ט, צריך את ההבנה שראשונים כמלאכים. ככל שאדם עמל בדברי הראשונים, הוא מקבל את הדבר הנכון שבלעדיו הכול מתפרק.

“לכן כל השנים חכמים בבתי המדרשות עסקו בהלכה. לומדים אמנם חסידות ופנימיות, אבל ההלכה בונה בצורה שלמה תלמידים, דור, ציבור. זה בונה נאמנות מוחלטת לדבר ה’, ואני מדגיש – לכל פרטי הפרטים בהלכה”.

הרב טל גם רומז בביקורת לזרמים בבתי מדרש של היום שסבורים אחרת: “אם כבר בבית המדרש לא ברור שגדולי ישראל לדורותיהם הם הצינור שהקב”ה משפיע דרכו את האמת וחושבים שאפשר לקבל זאת מעולמות אחרים, אז ברור שכל הציבור לא יהיה מחויב לנקודה המרכזית הזאת”.

שיטת הלימוד המצויה היום בישיבות לא מחברת בין העיון להלכה. מה התפיסה מאחורי שיטת הלימוד אצלכם?

“לישיבה שלנו קוראים תורת החיים – לבטא שהתורה מנחה, מחוברת לחיים, מכוונת כל תג ותג. כל שאלה שלומדים בישיבה, צריך מיד לראות איך היא מתחברת למעשה. אני לא סתם מתפלפל”, הוא מדגיש, “אלא עמל ויגע איך לכוון את החיים, זו הנקודה הכי חשובה”.

הרבנית שוזרת בהקשר זה אנקדוטה מחויכת מהעבר: “כשהיינו בנווה דקלים, הייתה תקופה שבבית המדרש עסקו בסוגיה של בין השמשות וצאת הכוכבים, וכשהאברכים היו חוזרים הביתה אחרי הלימוד, היו יוצאים עם נשותיהם להסתכל בכוכבים ולראות איך בפועל זה מתחבר למציאות. הנשים כמובן מאוד נהנו מהטיול שבית המדרש ארגן להן”.

ב’תורת החיים’ יש גם תוכנית מובנית שמגדלת ומחנכת את התלמידים להגיע לפסיקה. הם מתנסים בכתיבת תשובות הלכתיות ומאמרים, ומקבלים משובים שמאפשרים להם להתפתח בתחום זה. “ב”ה יש פה כבר עשרות תלמידים שבקיאים בש”ס. זה חלק מהעבודה, לא להיות בינוני, אלא לשאוף מעלה מעלה”.

הרב טל עצמו הוציא עד היום לאור שישה ספרי הלכה בתחומים שונים, והשביעי בדרך. בנוסף לכך יצאו בעבר ארבעה ספרי שיחות של הרב. הספרים זכו להערכה ולהסכמות מגדולי ישראל מכל החוגים, ולפרסים שונים לספרות תורנית: פרס הרב מימון ופרס הרב טולדאנו.

"ההבדל ביני לרב טאו זניח"

בקרב תלמידיך, יש כאלה שמתייחסים אליך כמו אל אדמו”ר ויש כאלה שאמנם למדו ממך הרבה, אבל חלק מהדברים הם מאמצים וחלק לא. מה לדעתך הגישה הנכונה ביחסי תלמיד אל רבו?

“הגישה הנכונה שצריכה להיות היא לבדוק ולבחון כל דבר, אפילו אם אתה מעריץ את הרב שלך. אמנם לפני שתלמיד מחליט שהוא לא נוקט כמו רבו, הכרחי שהוא יתדיין איתו וישאל ויקשה על רבו ולא ינתק מגע. אבל אחרי שהוא דן ושמע את דברי רבו, ואף על פי כן הדברים לא התקבלו על דעתו, הוא רשאי ואף חייב להיות נאמן לעצמו. ואני מאוד אוהב ומכבד את התלמידים שהחליטו לא לקבל את דעותיי בדברים כאלה ואחרים”.

פרט לתלמידיו האישיים, הרב טל רואה חשיבות בחינוך הנוער הדתי בכלל, ומשקיע לא מעט מזמנו ומרצו בליווי תנועת הנוער אריאל. תלמידיו גם מלווים סניפים שונים של התנועה. “אני חושב שזו תנועה קדושה. אני מעריץ את הנוער הזה שבוחר בקדושה ובצניעות למרות שהוא יכול לבחור דברים אחרים. נערות שמוכנות ללכת בצניעות בעולם שמושך רק אל ההפך. לבי יוצא אליהם, אנחנו עושים הכול לחבק את הנוער הזה”.

אין הבדלי השקפות בינך ובין תנועת אריאל, שהולכת בדרכי הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה?

“ההבדל ביני לרב טאו שליט”א, אם ניקח אותו כשיא הממלכתיות, הוא זניח. ברוב הדברים אני דומה לו. הדבר העיקרי המשותף הוא שאנחנו רוצים לבנות את ארץ ישראל בקדושה. יש תהליך גאולה וצריך אתערותא דלתתא כדי שהגאולה תתקרב. כן או לא הלל ביום העצמאות, עם כל מה שזה מקפל בתוכו, אני רואה זאת כנקודה יחסית שולית”.

מבחינת ההשתייכות המגזרית, עם מי אתם יותר מזדהים: עם הציבור הדתי-לאומי או עם הציבור החרדי?

“אני חושב שיש המון טוב בשני הציבורים. אנחנו משתדלים לשלב את הטוב משניהם. זה מכוון אותנו לתפיסה של אחדות. אנחנו קשורים לשני הציבורים ולגדולי התורה שלהם”.

זה שאתם לא משויכים לאף ציבור לא מפריע ליכולת שלכם להשפיע גם אצל אלה וגם אצל אלה?

“זה נכון בטווח הקצר, אבל אני מאמין בעבודה לטווח ארוך. אנחנו הרבה פחות פופולריים ככה, אבל אני לא עושה שיקולי פופולריות. מה שנכון ואמיתי לעניות דעתי אני צריך לומר ולעשות. אני כל כך מאמין בתהליך הגאולה ובעם ישראל, שאני מאמין שבע”ה בסוף זה יתקבל בציבור. יש לי סבלנות, אני לא בונה על הרייטינג של מחר בבוקר. גם על הריאיון איתי שפורסם לגבי יום העצמאות, אנשים אמרו – הארתם את עינינו”.

מה המסר שהישיבה ביקשה להעביר כשהטמיעה את הסיסמה “ה’ הוא המלך”?

“אני מאמין שיש מלכות ה’ ויש לה אמירה על כל דבר בחיים. והיא אומרת אמירה שונה מזו של המלכות האחרת. מה שאתה רואה במלכות האחרת הוא אולי בחלק מסוים אמיתי, אבל יש פה מכלול שבמהותו היה צריך להיות שונה. יש מלכות ה’ שצריכה לצבוע את הממשלה, הצבא, התקשורת והאקדמיה בצבע אחר. אנשים לא מבינים את האמת הפשוטה הזאת. הם אומרים: יש מלכות, היא הריאלית והמעשית, ויש את מה שאומרים בבית הכנסת ‘ה’ מלך, ה’ מלך’. אנחנו אומרים: רוצים ליצור מלכות אחת.

“יש לנו בישיבה מוטיב שנקרא ‘כרע רבץ כארי’. האריה יודע שבכל רגע הוא יכול להסתער, אבל הוא מחכה לרגע המתאים. אבל יש הבדל בין כרע רבץ כסמרטוט או כארי. אנחנו לא יכולים כרגע להיות כלביא יקום, כי יש מלכות אחרת. זו רק אשליה לחשוב שפלוני הגיע לתפקיד זה או לעמדה בכירה זו ושזה ישנה. כרגע לא הגיע זמננו, אבל צריך להקים בינתיים אלטרנטיבה, כדי שכשיגיע הזמן – האריה יוכל להסתער. אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים לעשות: תקשורת, פסיכולוגיה, התיישבות, ייהוד הגליל.

“כשאתה מחכה – אתה צריך לחכות כמו אריה. לדעת שאני לא זנב של מה שקורה במציאות. אני אמנם כרגע לא נמצא במרכז הבמה, אבל אני נמצא עם המלך שלי. ואז בכל ההתמודדויות הציבוריות אני מרגיש אחרת. אני לא משלה את עצמי שהראש הזה הוא טוב. כל היציאות המוקדמות שקורות היום – בגלל זה אנחנו מתפשרים. כי כל הזמן חושבים שצריך להסתער עכשיו, אבל מצד שני יש בעיה במציאות, אז אומרים – אפשר להסתדר. עם גיורים אפשר להסתדר, עם הרפורמים אפשר להסתדר. העיקר שאני עם המלך במסיבו, יושב עם ראש הממשלה”.

הרב טל סבור שבמקום להשקיע מאמצים בנשיאת חן בעיני אליטות השמאל והתקשורת, מה שגורם לפשרות בתחום הערכי, נכון יותר לבנות את המחנה האמוני דרך העמך הפשוט, שצמא יותר לקב”ה ולתורה. “דרך המון העם הפשוט והנפלא צריך להתעצם, לא למצוא חן בעיני כל מיני גורמים אליטיסטים. זו הדרך להעצים את מחנה נאמני ה’”.

מה השקפתכם והדרכתכם לגבי שירות בצבא?

“בעיקרון, חשוב ומצווה גדולה ללכת לצבא. בהתחלה זו הייתה אצלנו ההכוונה. אבל כיום ישנן שלוש בעיות: בעיות צניעות שתלמידים דיווחו עליהן מהשטח, בנושא הזה יש בוקה ומבולקה בצבא. שנית, הוראות הפתיחה באש כיום, שהן מנוגדות לחלוטין להלכה, ויש כאלה שנהרגו בגלל אותן פקודות. שלישית, נושא המאבק בהדתה בצה”ל. הגישה שלי היא שאני לא מניח מראש שאני בכיס של הצבא, לא אומר: בכל מקרה אני אתגייס לצבא, השאלה באילו תנאים אשרת שם. אם הציבור הדתי-לאומי ורבניו היו עומדים בקומה הראויה למחזיקי תורה, ואומרים לצבא: אנחנו לא רצים אחריכם. יש לנו דרישות בסיסיות, ואם לא נקבל אותן אז יש לנו משימה אחרת, זה היה משהו אחר”.

מה לגבי הנח”ל החרדי?

“יחסית מצב הצניעות שם יותר טוב, אבל גם שם יש סדקים. בעיות הוראות הפתיחה באש קיימות שם באותה מידה. צריך להזכיר שתלמידי הישיבה שלנו הם שהרימו את הנח”ל החרדי בשעתו, כשהוא כמעט נסגר”.

"אחרי השיעור יצאתי לגייס כסף"

מדוע הרב ראה צורך בהקמת העיתון ‘מקור ראשון’?

“מילדותי יש לי רצון עמוק וחזק להמליך את ה’. שדבר ה’ יהיה לא רק בבית המדרש, אלא ייצא וישפיע ויחבר את עם ישראל לתורה ולקדושה. לכן כל האמצעים שמובילים לזה הם קריטיים, וחייבים להתעסק איתם ולראות בעיסוק הזה קודש קודשים. לתקשורת יש השפעה כבירה על דעת הקהל ועל דעת בכלל. לכן היה חשוב לי שהתקשורת תהיה בקדושה. עוד לפני המאמר המפורסם ‘הטובים לתקשורת’ של אורי אורבך, כתבתי מאמר בעיתון ‘זרעים’ בשם ‘להסתער על כלי התקשורת’.

“ההקמה של ‘מקור ראשון’ הייתה כרוכה במסירות נפש. לקחתי על עצמי את כל האחריות הכספית, לא ידעתי מימיני ומשמאלי, אבל בער בי שצריך להקים עיתון. הייתי מסיים את השיעור הכללי ויוצא לגייס חמישים אלף שקל מדי שבוע לקראת ההדפסה ביום חמישי בערב. זה היה קרב איתנים נוראי לממן את העיתון. לקח זמן לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור, שהיה רגיל שיש רק את העיתונים הגדולים. בסופו של דבר נקלענו לקשיים כלכליים גדולים והעיתון נסגר. כשנפתח מחדש, הוא קיבל כיוון שונה ממה שתכננתי. ב”ה קם עיתון ‘בשבע’, שעולה ומתעלה. זה המשך אמיתי ונכון לעיתון שהקמנו ועל זה אני מברך. מבחינתי ‘מקור ראשון’ האמיתי זה ‘בשבע’”.

תהליך ההקמה של ‘מקור ראשון’ הוביל את הרב טל להבנה שיש צורך בהכשרת אנשי מקצוע יראי שמיים בתחום. “אחרי שגייסנו כסף להקים עיתון, ראיתי שאין לי בעצם אנשי מקצוע. זה גרם לי להבין שצריך להקים דור של אנשי תקשורת וקולנוע, כדי שכשיהיו לנו את הכלים – יהיה עם מי לממש אותם. שיהיו כתבים, אמנים ויוצרים שלא רק מסתדרים איכשהו עם ההלכה, אלא שכל העניין שלהם זה לקרוא בשם ה’, לא כהתנצלות”.

מתוך התפיסה הזאת קם בית הספר לקולנוע ומשחק של ‘תורת החיים’ שבו לומדים כיום כ‑70 תלמידים, וכבר יצאו ממנו יצירות שזכו בפרסים שונים. “הגישה שלנו היא לא שאני רוצה להשפיע על ידי אמירה שתישמע יפה בעיני החילונים, אלא לבטא את הנקודה הפנימית שלי. הסרט ‘אושפיזין’ של שולי רנד לא התפשר, לא ניסה להידמות, אלא ביטא נקודה פנימית וזה הכי משפיע. המטרה היא גם לגדל בע”ה אמנים ויוצרים שישכילו ליצור יצירות עוצמתיות שיוכלו לחדור עמוק לתוך הלבבות”.

לצד בית הספר לקולנוע מוקם בימים אלה בית הפקות, שתפקידו יהיה להחדיר את הסרטים המיוצרים על ידי בוגרי בית הספר לציבור הרחב ולבתי הקולנוע ברחבי הארץ.

עד כמה הרב מעורב בבית הספר לקולנוע?

“אני מעורב ברמת השאלות ההלכתיות, ודואג שהמטרה שלשמה קם בית הספר תתממש. להציב אנשים ברוח המתאימה להוביל את בית הספר. באופן כללי יצירה - הן בתורה והן בקולנוע - בנקודה הפנימית זה תהליך דומה, ובשאלה איך בכלל יוצרים אני יכול לעזור”.

צפייה בסרטים זה לא בזבוז זמן?

“תלוי אילו סרטים. אפשר ללמוד הרבה לימודים שכליים, אבל יש אפקט משמעותי כשהדברים קולעים ללב. הדור היום מתמודד עם דברים בהמון חזיתות. לכל אדם יש מה לקבל כוח מדברים והוא זקוק לזה, לציורי הלב”.

איך פותרים בעיות הלכתיות בעשיית סרטים?

“ההלכה זה משהו שבשום פנים לא נעבור עליו ואנחנו גם לא רוצים לעבור עליו. יש פתרונות יצירתיים. אני מאמין שמכיוון שזה אמיתי ונכון ונצרך והתורה היא תורת חיים, אין מצב שיש משהו בלתי אפשרי. ואם דבר הוא בלתי אפשרי – אנחנו לא רוצים אותו, כי ה’ לא רוצה אותו ככלי”.

"אנשים הפסיקו לקחת כדורים"

המוסד המקצועי השני שהרב טל רואה בו דגל הוא בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים. “בית הספר מבוסס על דרך שיונקת מאל”ף ועד תי”ו מהתורה הקדושה, בלי שום שמץ מתורות אחרות. הלומדים עוברים עם עצמם תהליכים מדהימים של עבודות נפש, פותרים בעיות שהיו תקועים איתן כל החיים. זה גם עזר כבר בע”ה למאות רבות של אנשים שפנו ליועצים שלנו במגוון של התמודדויות – שלום בית, חינוך, דיכאונות, התעללויות, פוסט טראומה, חרדות, כפייתיות. אפילו דברים קליניים טופלו בהצלחה. אנשים הפסיקו לקחת כדורים, כמובן בליווי ובאישור הפסיכיאטר שלהם. אנחנו דור שחווה הרבה התמודדויות וכאבים והתנסויות. דור של נפשות נכאבות. הקב”ה אוהב אותנו ורוצה לגדל אותנו דרך ההתמודדויות הללו. ובע”ה דרך הטיפול של התורה מאפשרת לצלוח את האתגרים ולהתחזק מהם”.

לדברי הרב טל, גם עשרות בעלי נטיות הפוכות טופלו בהצלחה בשיטת הייעוץ התורני של בית הספר. “הם טופלו אצלנו ויצאו מהבעיה הזאת. יש לי מכתבים שבהם הם מעידים מכלי ראשון שיצאו מזה והקימו בתים בריאים וטובים. זה עובד ב”ה גם אצל בנים וגם אצל בנות, והכול מתוך התורה”. תחום נוסף הוא הנפילות באינטרנט ודור המסכים, שגם בו רק שיטה המונחה על פי תורה תפתור את הבעיה בשורשה, מסביר הרב טל, כשהוא רומז בביקורת לניסיון לטפל בבעיה תוך אימוץ של שיטות זרות.

מה הבעיה בפסיכולוגיה הקיימת?

“יש שם בעיה עמוקה בתיאוריה. בשיטה שלנו, על פי חז”ל, המוסר והחסידות, אנחנו מראים איך הכול תלוי בעמידה הלא נכונה שלך לפני ה’. ניקח דוגמה מתחום המידות. אדם כעסן יש לו צורת התנהגות לקויה שנובעת מהסתכלות לא נכונה על המציאות. הפער בין הרצוי למצוי גורם לאדם תסכולים שמתפרצים אצלו בכעס. יש שיטה שלמה ללמד את האדם שגם כשקורה דבר לא לפי רצונו, הוא מבין שהכול מאיתו יתברך. כשיראה את זה מתוך אמונה כזו, הוא יבין שהדבר שכאילו מזיק לו, הוא בעצם מנוף להתעלות אם יתגבר על עצמו ולא יכעס. כל היכולת להתמודד עם ההתמכרויות והנפילות באינטרנט מתבססת על תורה חסידית עמוקה של ‘העלאת אהבות הנפולות’, שאין שום אפשרות לבנות אותה שלא מתוך חז”ל והחסידות. אנחנו חיים בדור שהקב”ה באהבתו הגדולה אלינו נטע בנו עוצמות אדירות של אהבה, שאמורה להיות מכוונת בחזרה אליו”.

את השיטה פיתח הרב טל בדרך של יישום עצמי, כפי שמתארת רעייתו, שמאז שהכירה אותו הוא היה יושב יום אחר יום ומנסה לקיים כפשוטו את ההדרכות במסילת ישרים ובספרי המוסר והחסידות. אלפי שעות העבודה העצמית עברו למחברות, שעברו לשיעורים לתלמידים, שהתפתחו לשיטה שמנחיל בית הספר ומרכז הייעוץ לתורת הנפש.

=================================================================

מוסדות חינוך מגן הילדים ועד לכולל

'תורת החיים' כיום מחזיקה ביד בנימין קמפוס נרחב של מוסדות חינוך לבנים ולבנות מגיל הגן ועד כולל לאברכים בשיעור י', וכן ישיבה לחוזרים בתשובה ומדרשה לחוזרות בתשובה. במקום מתגוררת גם קהילת אברכים גדולה, שמאמצת אליה קהילה גדולה של בעלי תשובה, כחלק מתפיסתה של הישיבה באשר לחשיבותם של בעלי התשובה. בימים אלה מוקמת גם ישיבה לבנים של חוזרים בתשובה ומתגבש גרעין גדול של משפחות חוזרים בתשובה שאמור לגור בסביבת יד בנימין. מתוך אידיאל של ייהוד הגליל יש ל'תורת החיים' שלוחה בגרעין תורני בנצרת עילית, שבו חברות 28 משפחות. בשנה הבאה תוקם בנצרת עילית מדרשה לבנות, והכוונה היא לפתוח שם מוסדות נוספים. תלמידי הישיבה פזורים כקהילות קטנות גם ביישובים שונים ביהודה ובשומרון.

כחלק ממימוש החזון הוקם הקמפוס האקדמי ומוקם בימים אלה בית ספר להנדסאים, על טהרת הקודש, והמגמה היא לפתוח מקצועות לימוד נוספים. את שנת הלימודים הנוכחית פותחת 'תורת החיים' עם יותר מ‑1,500 תלמידים בכלל מוסדותיה.

לימוד מקצועות החול קיים, אם כי בהיקף מצומצם, בישיבה הקטנה, כחלק מיישום תפיסת הרמב"ם בנושא. גם לרב טל עצמו יש תואר אקדמי, ובשיעוריו ההלכתיים הוא משלב אלמנטים מדעיים לפי הצורך, כמו אסטרונומיה בלימוד זמני היום ועוד.

'תורת החיים' מפעילה גם מדרשה לנוער בשם 'דרך המלך', שמעבירה סמינריונים, ימי עיון והפעלות בעשרות מוסדות וערים. בנוסף לכך, כל תלמידי הישיבה מודרכים להפיץ תורה בציבור הרחב במשך שלוש עד חמש שעות שבועיות.

הרב טל חוזר ומזכיר את הסייעתא דשמיא הגדולה שמלווה אותו בפיתוח המוסדות ובשגשוגם. "גם בזמן הגירוש ואחריו זכינו לסייעתא דשמיא מופלגת. למרות שנהרס לנו עולם התורה שעמלנו עליו כל כך, הקב"ה זיכה אותנו להקים את המפעל הזה מחדש בזמן קצר יחסית, לפרוח ולהתפתח, עם עזרה מראש המועצה האזורית נחל שורק אלי אסקוזידו".

בנקודה הזאת הוא מבקש להוסיף: "ההצלחה והפריחה היא אך ורק בגלל סייעתא דשמיא עצומה". הרב טל מציין במיוחד גם את עזרתו של ראש המועצה, אלי אסקוזידו, בפיתוח המוסדות.

הרב טל מסביר ש'תורת החיים' "זו גם תנועה, כי זו דרך שאנחנו מלמדים אותה ורוצים שזה יהיה משהו שהציבור הרחב ילך איתו. דרך שמדברת על כך שעבודת ה' זה לא דבר חיצוני. כל החיים וכל העשייה צריכים להיות מחוברים אל הלב, המחובר אל ה'. לתת מקום לכל מאוויי הנפש הבריאה, בדגש על בריאה. שאדם יוציא מהכוח אל הפועל את הכוחות שלו". ומסיים: "יהי רצון שנזכה להמליך את ה' עלינו ולהשיב שכינתו לתוכנו".