בעוד חודש צפוי הרכב מורחב של בית המשפט העליון להכריע בסוגיה העקרונית של מעמד הורים גרושים כאשר שכרם של האב והאם שווה. האם עדיין, כפי שהמציאות כעת, תוטל חובת תשלום המזונות על האב, או שהשוויוניות תגיע גם לכאן?
עו"ד יוסי הרשקוביץ, מומחה לדיני משפחה, תיאר בראיון ליומן ערוץ 7 את המציאות המורכבת בה מצויה מערכת המשפט כיום, דווקא משום שבנושא זה היא תלויה במשפט העברי בו האב הוא המחויב בלעדית בתשלום מזונות.
"מקור חיוב המזונות לבני זוג יהודים הוא המשפט העברי. אין בישראל חוק שדן במזונות ילדים בכל הנוגע לזוגות יהודים. הדין שחל על זוגות יהודים הוא החוק העברי. הדין הקובע בנושא מזונות ילדים הוא החוק האישי ועבור זוגות יהודים מדובר במשפט העברי שבו כל חובת המזונות מוטלת על האב. אין לאם כל חובת השתתפות ולא משנה גובה ההכנסה שלה או חלוקת הימים בין בני הזוג".
כשנשאל עו"ד הרשקוביץ אם ניתן לשער שהסיבה לכך הייתה שבזמן קביעת המשפט העברי כל עול הפרנסה היה מוטל אך ורק על כתפיו של האב, הוא מסכים ואומר כי אכן "הרציו שמאחורי ההלכה הזו היא המציאות שהייתה, ואכן השינוי שחל בבתי הדין לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים הוא הוראה של הרבנות הראשית שפסקה שיש להתחשב בהכנסה של שני ההורים, אבל העיוות הוא פחות מהעיוות במצב של משמורת אצל האם וביקורים אצל האב. העיוות שנוצר, ועל כך בית המשפט יישב על המדוכה, הוא במקרים של משמורת משותפת ואז יש עיוות כפול – חובת המזונות על האב וכשמגיע נושא המשמורת שאותו איש לא צפה בעבר, בית המשפט מחייב את האב בתשלום מזונות הילדים גם כשהם אצל האב למרות שהם אצלו מחצית מהזמן. נוצר כאן חוסר צדק משווע, אבל בתי המשפט היו נתונים בידי ההלכה שלא נתנה את דעתה לסיטואציה הזו כי כל נושא המשמורת הוא המצאה של הדורות האחרונים".
ממשיך עו"ד הרשקוביץ ומספר כי במרוצת השנים ניסו בתי המשפט לתת מענה כלשהו למציאות המורכבת, אך בהיעדר הנחייה מגבוה נקבע כל פתרון על פי שיקול דעתו של השופט בהתאם למקרה הנדון ועל פי השקפתו האישית, אם היא ליבראלית יותר או פחות. התוצאה היא חוסר אחידות בפסיקה ומצב שבו עורכי דין אינם יכולים לדעת או להעריך מה תהיה התוצאה בבית המשפט גם כשיש הסכמה בין ההורים, "כתוצאה מכך קשה לנו להגיע להסכמות בין בני זוג, כי כשרוצים להגיע להסכמה השאלה הראשונה היא מה יקרה אם לא יהיה הסכם ונגיע לבית המשפט".
במציאות שכזו עיניהם של עורכי הדין תלויות בבית המשפט העליון ומצפים להכרעתו בסוגיה, שכן רק בכוחו של בית המשפט העליון להנחות את הערכאות הנמוכות יותר. משום כך, מסביר הרשקוביץ, הרכב השופטים במקרה זה הוא מורחב.
"סוף סוף תהיה הוראה גורפת שעד הכנסה כזו וחלוקה כזו וכזו כך תחולק חובת המזונות. כיום לכל שופט יש פסקי דין שונים שמנחים אותו, כמו הנוסחה של השופט שוחט, אבל עדיין אין כאן קו מנחה ברור. אחרי הכרעת העליון לכל העוסקים במלאכה הדיון יהיה פשוט יותר".
מוסיף הרשקוביץ ומעיר כי ביום שלאחר הכרעת הדין של העליון יימשכו הדיונים וההתנצחויות באולמות בית המשפט על מנת לדעת עד כמה ההכרעה רלוונטית לכל מקרה ומקרה, אך יהיה קו מנחה עקרוני.
כשהתבקש לחוות את עמדתו האישית והמקצועית סביב השיוויניות החסרה במקרה המדובר, אומר הרשקוביץ כי הוא "סבור שכאשר מדובר בהורים עם שכר שווה וחלוקת ימים שווה אין מקום לתשלום כלשהו של אחד ההורים לצד השני. הם צריכים לשאת באופן שוויוני בהוצאותיו של הילד, כמו חינוך, חוגים, רפואה וכו', וכל הורה יישא בהוצאותיו של הילד בתקופה שהוא במשמורתו. אני לא רואה הגיון שהאב או האם ישלמו עבור מזון שהילד אוכל כאשר הוא אצל בן הזוג".