הרב קרליבך ואליעזר (לאונרד) כהן, ע"ה

שליח חב"ד הראשון בעולם, ההפתעה של הרב שלמה קרליבך, הנזירות, החיפושים והחזרה של לאונרד כהן לשורשיו היהודיים.

עוזיאל סבתו , י"ב בחשון תשע"ז

לאונרד כהן
לאונרד כהן
צילום: רויטרס

מקדש מלך | הרב שלמה קרליבך | נוסטלגיה

שני מאורות גדולים כבו השבוע, בהפרש של שני עשורים, בשמי המוזיקה העולמית. שני מהפכנים, שני ענקים, שני מקדשי השם – כל אחד בתחומו, שתי גאוות שהצמיח העם היהודי. האחד שקע כעת והשני, עשרים ושתיים שנים קודם.

נתחיל במובן מאליו – הרב שלמה קרליבך.

גדולתו התורנית וחריפות שכלו שייעדו אותו לקריירת רבנות מפוארת הומרו באחת לקריירת קירוב לבבות וחלוקת אהבה המונית לכל שומעי לקחו.

כבר מהרב מחב"ד הקודם, הרב יוסף יצחק שניאורסון, קיבל את ההוראה לצאת לקולג'ים ולקרב יהודים, להניח להם תפילין וללמדם תורה. למעשה, הרב קרליבך היה שליח חב"ד הראשון בעולם.

אבל אנחנו כאן בשביל המוזיקה, ולפני שנמשיך, אחד הקטעים האהובים והיפים שהשאיר לנו 'הרבי המרקד', שידע גם להיות 'הרבי המרגש' כשצריך:

קבלת שבת - קרליבך | כיפה לייב | גרסת כיסוי

מצעדי פזמונים, פלייליסטים ואין סוף גרסאות כיסוי הגיעו 'במקרה' להיות מנת חלקו של הרב קרליבך. הוא בכלל לא חלם ששיריו הפשוטים והקליטים יהפכו לדבר הכי חם במוזיקה שתיקרא לימים 'המוזיקה היהודית', במשך עשרות שנים.

שנים אחרי שהחוגים האורתודוקסיים השמרניים החרימו את הרב קרליבך ובנו נגדו חומה בצורה, בשל מה שהגדירו כמעשים שלא עולים בקנה אחד עם הגישה הדתית השמרנית, כמו למשל חוסר הקפדתו של הרב על נגיעה וחיבוק נשים, כעת נוצרו בחומה סדקים וחורים, עד שנדמה כי חרבה לגמרי.

היום אי אפשר לפספס את המורשת המוזיקלית של הרב קרליבך בכל בית כנסת, במקומות הליברליים כמו במעוזים השמרניים, ואף במגזר החרדי לא קשה לפספס את 'חסידי' הרב קרליבך.

ביצוע אחד מיני מאות לשירי הרב קרליבך, במחרוזת 'קבלת שבת' של החבורה הווקאלית המוכשרת 'כיפה לייב':

You Want It Darker | לאונרד כהן | שיר

והמאור השני, שיהדותו הוחבאה פנימה אך רמזים ממנה לא הפסיקו להישלח, לאונרד כהן.

אחרי שכל חייו תר אחרי משמעות, אחרי נקודות אור, בין היתר כשהיה נזיר במנזר למשך חמש שנים והרפתקאות נוספות, דווקא באלבומו האחרון הוא חזר אל בית הכנסת של שנות ילדותו, 'שער השמיים', שמקהלת הילדים של בית הכנסת שרה באלבום יחד עם החזן ששמר אִתו על קשר – גדעון זלרמאייר.

ובשיר הבא, הנקרא גם 'הנני', מסיים לאונרד את פרק חייו בפנייה אל הא-ל, אחרי הכל – "אם אתה רוצה – הנני. אני מוכן, א-לי".

תוסיפו לזה את 'הללוי-ה', את ההופעות לחיילים אחרי מלחמת יום הכיפורים ואת השיר 'מי באש' – מתוך תפילת 'ונתנה תוקף' שבא בעקבות המפגשים הללו, את ברכת הכהנים לה זכו חמישים אלף הישראלים בהופעתו האחרונה בישראל ואם בזה לא די - חזן בית הכנסת הנשמע ברקע השיר מספר שכשהיו מתכתבים ביניהם, היה לאונרד מקפיד לחתום כל התכתבות עמו בשמו העברי – אליעזר כהן.

המאורות אמנם כבו, אך אורם ממשיך וימשיך להאיר עלינו עוד שנים רבות: