השאלות שמתדל"שות אותם

הרב מיכי אברהם: ר"מים אינם מוכשרים לשאלות המורכבות של הנוער בישיבות התיכוניות. שלא כבעבר, טובים ומעמיקים בוחרים לנטוש.

שמעון כהן , י"ט בחשון תשע"ז

הכיפה נשארת בחנות
הכיפה נשארת בחנות
צילום: נתי שוחט. פלאש 90



טוען....

אנו ממשיכים במסע לחיפוש ובירור הסיבות לבחירתם של כרבע מבוגרי החינוך הציוני דתי לעזוב את דרכה של הדת, והפעם שוחחנו עם הרב מיכי אברהם העוסק מזה שנים ארוכות בסוגיות אמוניות ומחשבתיות ברוח הדור הצעיר. כתבה שלישית בסדרה:

הרב אברהם, כיום מרצה במכון הגבוה לתורה בבר אילן, מספר על מפגשים עם בני נוער, שיחות ושאלות המגיעות אליו דרך האתר שהקים, ומציין כי מדובר במגוון גדול מאוד של שאלות המעסיקות את בני הנוער, שאלות שלא תמיד הם מקבלים עליהן תשובות ראויות.

השאלות המדוברות עוסקות בין השאר בהיסטוריה, ביקורת המקרא, התאמה בין התורה למקורות אחרים, אמונה באלוקים מול הסברים מדעיים, השתלשלות התורה ואמינות המסירה, מחויבות לפרטים שנוספו במהלך הדורות, מה באמת ניתן למשה מסיני ועוד.

לדבריו המגוון הרחב של נושאי שאלה ודיון מחייב את הר"מ והמחנך שאליו מופנות השאלה להתמצא בלא מעט נושאים כדי לענות "ומתברר שיש לנו הרבה חבר'ה משכילים ומוכשרים מאוד. אני לא זוכר שכשהייתי בגיל הזה היו הרבה חבר'ה עם יכולת השכלתית כזו. קשה להתמודד בלי לעסוק בשאלות ללמוד ולהתייעץ ועדיין לא תמיד ניתן לענות על הכול".

הרב אברהם מחדד את דבריו ואומר כי רבים מהמחנכים והר"מים בישיבות התיכוניות אינם מוכשרים למתן מענה לשאלות שכאלה, ובהקשר זה המילה 'מוכשרים' מקבלת את שני המובנים, גם אינם מקבלים הכשרה מתחייבת לשם כך וגם, יש להודות, אין בהם את הכישרון לשם כך.

הרב אברהם מקפיד להיות זהיר, אך עם זאת אומר שבהכללה יש לזכור שקיימת א-סימטריה מובנית ביחס בין תלמידים למורים. בעוד המורים הם הקבוצה באוכלוסיה שבחרה בהוראה כדרך חיים, התלמידים מגיעים ממגוון האוכלוסייה, כלומר יש בהם בקיאות, ידע ורצון להשתלם במגוון תחומים, ובתקופה זו הם גם מוכשרים במגוון תחומים.

העמידה הזו של מורה מול מגוון גדול כל כך של תלמידים יוצרת גם היא בעייתיות א-סימטרית מובנית. "כך יוצא שהרבה פעמים שמורה ממוצע ומשכיל באופן ממוצע פוגש חבר'ה שהם כמה מדרגות מעליו, וכך אני פוגש חבר'ה שלא מקבלים מענה לשאלות שלהם. לכן אנחנו מקבלים מצב שבו עוזבים אותנו דווקא הטובים ואנחנו נשארים עם הפחות מוכשרים, מה שפעם לא היה".

הרב אברהם מביע חשש שהמציאות בה שאלותיהם של הטובים והמוכשרים לא מקבלות מענה ולמעשה שולחות אותם לרעות בשדות אחרים, ו"הדמות שלנו באופן כללי הופכת להיות יותר בינונית וחסרת ביטחון עצמי. אנשים חשים שהטובים עזבו ואנחנו מדשדשים במי אפסיים".

בעקבות הדברים נשאל הרב אברהם אם הוא חש אי נוחות מסוימת באמירתו את הדברים שכן יש בהם גם כדי לתת לגיטימציה לשואלים מצד אחד אך גם להעמיד את אותם שאינם שואלים בתחושה שמשהו לא בסדר אצלם, תחושה שאם אין להם ספקות אמוניות הם בינוניים וחלשים.

"קשה לי להגיד את זה אבל צריך להגיד את זה ולכן אני גם אומר את זה. יש כאן משהו שהוא אמיתי, ולכן לא נכון להימנע מלומר אותו, וגם ברמה הטקטית לא נכון לא לומר את זה, כי לומר לאנשים שלא ישאלו ואם אתה שואל אתה לא בסדר, המשמעות היא שאתה מאבד אותם כי הם עוזבים ואתה נשאר עם אלה שלא שואלים, עם הבינוניים.

"חלק משינוי המגמה של השנים הללו מצריך לשים דברים על השולחן ולומר לאדם שנדרש ממנו לחשוב ולהסיק מסקנות ואם אתה חושב שמקומך אינו פה אל תהיה פה. זו אמירה שקשה לי להגיד אותה אבל אני סבור שזה ממש נחוץ בזמן הזה", אומר הרב אברהם ומציין כי על מנת להגיע למסקנות, לכאן או לכאן, על בן הנוער לערוך בירור עמוק מהותי ונוקב ולא להסתפק בתשובה שלא הגיעה ממחנך כזה או אחר.

"ברור שיש הרבה מאוד שלא עושים את הבירור עד הסוף. הרבה פעמים אני פוגש אנשים שאחרי שהם החליטו לעזוב ההורים והמחנכים מביאים אותם אליי, ואז אני פוגש אותם כשהם כבר לא באמת קשובים כבר, קשה לדבר איתם עניינית. זה לא שכשפוגשים אותי מוצאים מיידית תשובה, זה רחוק מהמצב, אבל לפחות יש על מה לדבר. זו התחושה שלי. זה מאוד תלוי באיזה שלב מגיעים.

"אם אומרים לו שהוא צריך לקבל החלטות אבל לעשות זאת כמו שצריך, ואם זה ייעשה כמו שצריך אהיה מוכן לקבל את התוצאות גם אם לדעתי הן לא נכונות והן טעות חמורה, אבל זו ההשלכה. אהיה חייב לעמוד מאחורי האמירה שאם ביררת אתה צריך לבצע את המסקנה שאליה הגעת, עד כמה שזה קשה".

באשר לשאלת השפעתן האמיתית של השאלות האמוניות והרוחניות על החלטתם של צעירים לעזוב את הדת, אומר הרב אברהם כי במפגשי מחנכים ורבנים הבחין כי לא פעם מועלות טענות לפיהן 'השאלות הללו הן יותר תשובות משאלות'. טענות שמשמעותן היא שהשאלות נועדו להתיר עריות וכיו"ב, ומשום כך די בחום ואהבה שיינתן לנערים כדי לחבר אותם מחדש לעולמו של בית המדרש ואין צורך של ממש להתפלמס ולהתפלסף איתם בעניינים עמוקים.

"אני מתקומם על כך, כי כך מאבדים את הטובים ואת אלה ששואלים שאלות. זו גישה בעייתית שמגיעה מחוסר ביטחון וחוסר יכולת לענות תשובות. מעבר לכך, אדם ששואל שאלות, גם אם זה מתוך יצרים ומצוקות, עדיין העובדה היא שהוא טורח לשאול את השאלות, כלומר הוא לא מוכן לעשות צעד רק כי נמאס לו, אלא מחפש גיבוי אינטלקטואלי לנטישה. לכן חשוב להתמודד עם השאלות כי אז לא נותנים לו את הגיבוי האינטלקטואלי, ומאפשרים לו להחליט אם הוא הולך עם היצרים שלו. לשם כך לא מספיק לשבת אתו על כוס קפה בקומזיץ".

הרב אברהם מציין כי לנוכח המצב שבו המחנכים והר"מים אינם מוכשרים למתן מענה פילוסופי עמוק לשאלותיהם של בני הנוער, על המערכת להכשיר לכך אישים מתוכה. "ברור שר"מ מהשורה לא יוכל לעשות זאת, אבל אם בבית הספר או בישיבה התיכונית יהיה אחד שמתעסק בפילוסופיה, אחד בביקורת המקרא ואחד בהיסטוריה התלמיד יוכל לקבל מענה, אז זה בסדר. התלמיד לא צריך לקבל תשובות רק מהר"מ שלו. מספיק שיידע שהוא יכול לקבל תשובה מר"מ אחר, מראש הישיבה או מאדם אחר אז זה בסדר גמור.

"יכולות להיות הכשרות לר"מים והכשרות ספציפיות לכל ר"מ על פי גישתו ולהחזיר רשימת כתובות או רשימת אנשים שיתמקדו בזה יותר ויקדמו את העניין בצורה רצינית, יכתבו חומרי עזר לרבנים, חומרי עזר לעצמם, ילבנו את השאלות בינם לבין עצמם, יאספו את המידע לתחומיו השונים, הרי כל אחד פוגש את כל השאלות אבל לא כול אחד יודע להשיב".

על כל אלה מוסיף הרב אברהם ואומר כי אחרי ככלות הכול קיים גם הצורך להודות שישנם שאלות צודקות המחייבות בחינה מחודשת של המסורת אותה מבקשת המערכת להנחיל לתלמידים, מסורת שלדבריו לא תמיד עומדת במבחן הזמן. "יש כאן משהו שקשה לעמוד מול המראה. לפעמים השאלות צודקות ואנחנו צריכים להסיק את המסקנות".

באשר לתשובות שמקבלים בני הנוער באינטרנט, תשובות שלעיתים מגיעות ממקורות בעייתיים מאוד, אומר הרב אברהם כי אם המענה לא יגיע מתוך המערכת "חלק מבני הנוער ילכו לאנשים מחוץ למסגרת, ואני זו דוגמה אחת ואני משער שיש עוד רבים כאלה, אבל הם יחפשו ערוצים אחרים דרך הורים ומורים, אבל הרבה פעמים הם ילכו לצד האחר, לאתרים אתאיסטיים שמסבירים באופן מאוד רהוט, שנראה מאוד מרשים למרות שלפעמים החומרים שם ברמה מאוד ירודה, אבל הם כותבים עם נתונים ובצורה מלאת ביטחון. זה מרשים את החבר'ה ואם תופסים אותם אחר כך איבדת את הרכבת. אתרי המחזירים בתשובה לא עומדים בתחרות. המלחמה ברשת הוכרעה מזמן...".

"אולי צריך להקים אתרים ברמה טובה בכיוון השני, אבל בינתיים זה לא קורה. מי שמחפש דיונים כאלה ברשת בדרך כלל ימצא דעות רהוטות ומרשימות בצד האתאיסטי חילוני, ודעות הרבה פחות מרשימות בצד הדתי. שם זה נשמע קצת מטיף.

"חשוב להתמודד עם זה והרבה פעמים ההירתעות מהדיון נובעת מחשש להעלות שאלות והכנסת הנוער למערבולת, אבל מצד שני אם לא מעלים את השאלות אל השולחן נתקלים בהן רק אחרי שהנוער ערך את החיפושים שלו בינו לבין עצמו. בשלב הזה הרבה פעמים כבר איבדת אותו".

"המחיר הוא בחשיפת כאלה שלא שואלים לשאלות. זו החלטה קשה", מעיר הרב אברהם.