"תחקיר" ערוץ 2 קובע: הגבר הוא האויב

"המערכת" הציגה מספרים מסולפים המציירים גברים כיצורים שטניים. ניסינו לברר עם מיקי חיימוביץ' מדוע היא עשתה את זה. דעה

גיל רונן , כ"ב בחשון תשע"ז

מיק חיימוביץ'.
מיק חיימוביץ'.
צילום: פלאש 90

מיקי חיימוביץ'

התוכנית "המערכת" של ערוץ 2 מתיימרת להיות תוכנית תחקירים. ואולם בכל הקשר לעניין האלימות בין בני זוג, נראה שהיא מתפקדת יותר כתשדיר תעמולה בסגנון סובייטי של התנועה הפמיניסטית הקיצונית, שמעודדת נשים לשנוא גברים, לפחד מהם ולבוז להם.

ביום חמישי שודר "תחקיר" של הבמאית לימור פנחסוב על אלימות במשפחה ורצח נשים. כמו כל ה"תחקירים" הפמיניסטיים שנעשים בנושא הזה, הוא הציג את האלימות בין בני זוג כתופעה נרחבת מאוד בחברה הישראלית, שיש בה גברים שמכים ורוצחים, ונשים שמוכות ונרצחות, ותו לא. כמו כל התחקירים מהסוגה הזו, הוא ניפח נתונים מסוג אחד והסתיר לחלוטין נתונים מסוג אחר.

בפתיח לתוכנית אמרה חיימוביץ' שבמהלך החודשים שבהם הוכן התחקיר לשידור, נרצחו בישראל 13 נשים. אחר כך פנה "התחקיר" לעסוק בשני מקרים מהשנים האחרונות שבהם אישה יהודיה נרצחה ע"י גבר יהודי.

דמוניזציה של הגברים, הפחדת הנשים.
צילום מסך

המסר שעבר לצופה הממוצע, במודע או שלא במודע, הוא שרק בחודשים האחרונים נרצחו 13 נשים ע"י בני הזוג שלהן, וכי רובן, מן הסתם, יהודיות. זהו מספר מבהיל והוא יכול להצדיק (לכאורה) נקיטת צעדים לא-דמוקרטיים נגד כלל הגברים, כולל מעצרים אוטומטיים וכדומה.

האמת שונה מאוד: בחצי השנה האחרונה לא נרצחה אף אישה יהודית ע"י בן זוג או בן זוג לשעבר.

ביררנו עם משטרת ישראל כמה נשים נרצחו ע"י בני זוג מתחילת השנה, והם אמרו לנו שמאז חודש ינואר ועד חודש אוקטובר (כולל) נרצחו שמונה (8) נשים ע"י בני זוג ובני זוג לשעבר.

גירסת הבמאית

שאלנו את חיימוביץ' איך אפשר לטעון שנרצחו 13 נשים רק בחודשים האחרונים, אם המשטרה מדברת על שמונה נשים מתחילת השנה. היא הפנתה אותנו לבמאית התוכנית, לימור פנחסוב. שוחחנו עם פנחסוב והיא אמרה שקיבלה את הנתונים מוויצ"ו והפנתה אותנו גם לאתר השמאל הקיצוני "הארץ", שמפרסם את אותה רשימת נשים.

כשאמרנו לה שאנו מכירים את הרשימה של "הארץ" וכי היא אינה עולה בקנה אחד עם מה שהיא פירסמה, נכנסה למגננה והתחילה לדבר איתנו על עניין שאינו קשור לנושא הדיון (הטענה שלנשים יש פחות כוח מגברים בחברה הישראלית).

באתר "הארץ" מופיעה רשימה של 15 נשים שנרצחו השנה, אבל רק שמונה מהן נרצחו על ידי בני זוג או בני זוג לשעבר (ומתוכן, ארבע הן ערביות). מספר זה תואם את נתוני המשטרה.

עוד ברשימה: נשים ערביות שנרצחו על ידי אחיהם על רקע "כבוד המשפחה", אלמונית בת 67 מתל אביב שנרצחה ע"י בתה; מרים איילתי, 75, שנרצחה ע"י בנה, בסיוע אשתו; נילי רוטברד, בת 72, שנרצחה ע"י בנה, ואפילו הילי סובול, 18, שברציחתה מואשמת אחותה התאומה, שירי, ביחד עם החבר של שירי.

עברנו על המקרים בהם נשים יהודיות נרצחו ע"י בני זוג: האחרון שבהם התרחש בחודש מאי.

במילים אחרות: "המערכת" לקחה מספר שכולל נשים שנרצחו ע"י בניהם ובנותיהם ועל ידי נשים אחרות, ונשים ערביות שנרצחו ע"י אחים במסגרת הרציחות "על כבוד המשפחה", והטעתה את הצופה הממוצע לחשוב שהמספר מתייחס לרציחות ע"י בני זוג. התוכנית גם יצרה מיקוד על יהודים – ולא טרחה לציין שלפחות שבע מכלל הנרצחות השנה, ומחצית מתוך הנרצחות ע"י בני זוג, הן ערביות. זאת, למרות שערבים הם רק כ-20% מהאוכלוסיה הכללית.

"התחקיר" טרח והעביר את המסר התעמולתי בצורה מאוד בוטה: על רקע צילומים אוויריים של בנייני מגורים בשכונות יהודיות, הסבירה הקריינית שבתוך הדירות שאנו רואים, סביר להניח שמסתתרים מקרים רבים של נשים מוכות, גברים המצמידים סכינים לצווארן של בנות זוג וכד'.

המציאות שונה מאוד. מאות מחקרי שטח שנערכו לאורך השנים בארצות המערב, כולל בישראל, מראים שהאלימות בין בני זוג מאופיינת על ידי הדדיות וסימטריה מגדרית. במילים פשוטות: הסיכוי שאישה תרים יד על גבר אינו קטן מהסיכוי שגבר ירים יד על אישה (הוא אף גדול יותר). העניין מוסבר באופן מפורט, מקיף ומאלף ע"י פרופ' שרה בן-דוד, ראש המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, במאמר "קורבנות גברים במשפחה - האם יש תופעה כזו?" מ-2014.

ההבדל בין המינים בתחום זה משתקף בעיקר בתוצאות של האלימות. לאלימות של גבר נגד אישה יש סיכוי גדול יותר לגרום לה לפציעה חמורה מאשר להיפך. אבל גם גברים סובלים פציעות מאלימות של נשים, וחלקן חמורות, וגם נשים מכות גברים, עד כדי נסיונות רצח ורצח ממש.

נציין, למרות שהדבר אמור להיות ברור: רצח הוא רצח ומי שרוצח את בת זוגו ראוי להיכלא עד סוף ימיו. אבל רצח בנות זוג במגזר היהודי הוא אירוע נדיר יחסית, ואלימות בין בני זוג היא תופעה הדדית, כאמור. מי שמנפח נתונים מסויימים ומסתיר אחרים בכוונה ובשיטתיות אינו תחקירן אלא שקרן המייצר שנאה, המשמשת להצדקת התעללות מערכתית רחבת היקף באוכלוסייה עצומה, ושלילת זכויות היסוד שלה.