קבוצות גדולות של חרדים עלתה אתמול (שני) להר הבית כשבראשם רבנים וגדולי תורה. הקבוצה עלתה להר על מנת להתפלל לרפואתם של הרב אהרן לייב שטיינמן והרב בן ציון מוצפי.
העולים דיווחו כי המשטרה קיבלה אותם באדיבות ואבטחה אותם במשך כל שהייתם במקום. לצורך כך גיבשה אותם המשטרה לקבוצות קבוצות. בעת תיאום העליה טענו המפקדים כי ישנה חשיבות בעליית יהודים להר הבית גם בשל התרומה של כך לביטחונם של מתפללי הכותל.
העלייה להר התבצעה במסגרת קריאתו של ארגון 'בני עליה' לעלות להר ביום זה ולהתפלל לשלום הרבנית תחת הכותרת "בניך לדביר ביתך". הקריאה, מסבירים בארגון התבצעה על פי הוראותיהם של הרבנים הרב יצחק ברנד, הרב צבי עידן והרב אליהו וובר.
לאחר התפילה בהר הבית הוקראו דבריו של הרב מוצפי מתוך כתב ידו, בהם עורר כי "מצוה גדולה להשתדל ולהציל כל מה שניתן משטח הר הבית המקודש", ו"להתפלל שם", "רק במקומות המותרים", "כפי שנהגו הקדמונים" על "הפדות והגאולה לשכינה ולישראל".
כמה מהאברכים הזכירו את דברי הרב שטיינמן נגד הטוענים שהמוסלמים פוגעים ביהודים בגלל העליה להר הבית. וכן את התנגדותו של הרב להצעת חוק של אחד מחברי יהדות התורה לאסור עליית יהודים להר הבית.
כמו כן הוקראו דברי ההתעוררות על חשיבות העליה להר הבית שכתב הכלי יקר בפירושו על התורה. "כי מיד בבואו שמה כשם שהשכינה רואה אותו, כך הוא רואה פני השכינה. ומיד נעשה מושפע ומואצל, ודבק בזיו שכינתו יתברך מעין עולם הבא... אף בזמן שבית המקדש אינו בבנינו... ומטעם זה שלמים וכן רבים נכספה נפשם לעמוד במקום הקדוש ההוא.
לשאלת קיומו של איסור כרת, שאלה שהעלה אחד העוברים ושבים, הזכיר הרב משה פישר את דברי האבני נזר כי "הדבר מביא לידי גיחוך לחייב על מחנה לוויה כרת. ודבר ברור פ"ק דכלים ושלהי עירובין במשניות דאין חיוב כרת רק מעזרה ואילך. (שו"ת חלק יורה דעה, סימן תנב).
הרב פנחס אברמוביץ מחבר הספר "המקום אשר בחר השם" פירט בפני העולים את הגבולות המותרים בכניסת טמאי מתים. במשא אודות הימים ההם בזמן הזה ביאר כי מלחמות החשמונאים נמשכו לאחר גאולת מקום המקדש ואף ביתר שאת, ובכל זאת קבעו חז"ל את הימים הללו להודות ולהלל על הניצחון.
בארגון 'בני עלייה' מציינים כי "גם הכרוזים המפורסמים של גדולי ישראל נגד העליה להר הבית אשר נחתמו כאשר המוני ישראל פרצו למקום העזרה ולתוך קודש הקדשים זכו להתייחסות במקום. לדברי הרב יצחק ברנד, הדבר דומה למי שיוציא את חרמות גדולי ישראל נגד בתי ספר בכלל ונגד לימודי שפות בפרט כדי לתקוף בהם את מוסדות בית יעקב. או במשל שהוסיף אחד העולים מאיסורי גדולי ישראל על הטכנולוגיה או על ערבי סופי שבוע שיש המטיחים אותם נגד ארגוני התשובה או נגד עסקני הציבור. "כל בר דעת מבין שהוראות להרחקות נגד פרצות לא נועדו לפגוע חלילה בהתעוררות לדברים שבקדושה" אמר הרב".
