"מלקטים שברים ממה שהיה משרד החוץ"

כך טען יו"ר ועד עובדי משרד החוץ בדיון שעסק במצבו של המשרד ובעובדה שאין בו שר מכהן בפועל, אלא ראש הממשלה אחראי עליו.

חזקי ברוך , י"ח בטבת תשע"ז

חנן גודר
חנן גודר
צילום: חזקי עזרא

ועדת השקיפות של הכנסת עסקה היום (שני) בתוכניות העבודה של משרד החוץ לשנת 2017. בניגוד לדיונים קודמים בנושא שנערכו בדלתיים סגורות בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הפעם הדיון היה פומבי.

יו"ר הועדה ח"כ סתיו שפיר פתחה ואמרה כי "אירועי החודש האחרון וההצבעה במועצת הביטחון של האו״ם מעידים באיזה סיכון נמצא מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. התגובה המבוהלת של ראש הממשלה שכללה חרמות, גידופים ואיומים כלפי מדינות שותפות, מרחיקה את ישראל מהעולם ומסכנת את האינטרסים הבטחוניים שלנו. כל זה קורה כשאין שר חוץ במשרה מלאה, אין מדיניות חוץ לאומית רשמית, וכשמשרד החוץ נדחק מעיסוק בנושאי הליבה של המדינאות הישראלית".

חנן גודר יושב ראש ועד העובדים של משרד החוץ דיבר בחריפות על המצב. "הממשלה שולטת ואנחנו מיישמים את המדיניות שלה ולא נוהגים לבקר את המדיניות, אבל בכל הנוגע לתקציב ולכוח אדם הגענו לשבר ולחוסר תפקוד. עם 80 מיליון שקלים שהם התקציב שלנו, אי אפשר לנהל את האתגרים במדינה כל עך מורכבת כמו מדינת ישראל".

"ה-D9 לא פגע בבית המשפט העליון אלא במשרד החוץ. אנחנו מלקטים את השברים ממה שנשאר במשרד החוץ. המחסור בכוח אדם פוגע ביכולת לממש מדיניות. באו"ם יש לנו שישה דיפלומטים ישראלים מול 600 של מדינות הליגה הערבית" , האשים גודר.

בישיבה השתתף ראש המערך המדיני במשרד החוץ, אלון אושפיז, שנשאל האם הוא "מודע ומעודכן בפעילותו של יצחק מולכו, שליחו של נתניהו לנושאים מדיניים?" אושפיז השיב:"אנחנו לא מעורבים בפעולות שעושה מולכו. הוא לא דיפלומט אלא שליח מיוחד של ראש הממשלה ולכן אני לא מעודכן ברוב הפעולות שהוא עושה".

אושפיז סקר את תוכנית העבודה ומצבת הנושאים וכח האדם של משרד החוץ ואמר, "בחודש האחרון משרד החוץ מתמודד עם צבר של דברים שאינו פשוט. החלטה 2334, ועידת פריז, מועצת שרי החוץ בבריסל, דיון במועצת הביטחון של מזרח תיכון והשבעת הנשיא האמריקני שתתקיים בעוד מספר ימים".

בעניין החלטה 2334 של האו"ם, אמר אושפיז, "ממשלת ישראל אומרת ואני מאמין בזה הוא – שתי מדינות לשני עמים דרך משא ומתן בילטרלי ישיר וללא תנאים. ראש הממשלה ושר החוץ אומר לי חזור ואמור – שתי מדינות לשני עמים".

ערן עציון, לשעבר סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי תיאר את המצב, "יש שחיקה מתמשכת, שיטתית והרסנית במעמד משרד החוץ. האתגר החשוב ביותר הוא היחסים בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי"

דני שק, שגריר ישראל בצרפת לשעבר הוסיף, "העובדה היא שאין שר חוץ, והיא מגדילה את הצורך בפיקוח פרלמנטרי וציבורי על הנעשה במשרד החוץ״. עוד אמר כי "לכל מי שיושב כאן סביב השולחן, יש עניין מובהק שיהיה דיון מעמיק ומתמשך ביחסי החוץ של מדינת ישראל. השיטה שהוצעה כאן לקיים דיונים על תוכנית עבודה גלויה היא שיטה טובה לייצר שקיפות".

לדברי ד"ר נמרוד גורן, ראש מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית: "הגברת השקיפות של מערך החוץ הישראלי – על הגופים השונים שבו, ובראשם משרד החוץ – הוא דבר נחוץ שיכול לסייע בקידום יחסי החוץ של ישראל, אם כי בהיעדר שינוי במהות המדיניות הישראלית עצמה, יהיה זה טיפול חלקי בלבד".