אילוסטרציה. אין קשר לכתבה
אילוסטרציה. אין קשר לכתבהצילום: פלאש 90

בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדת העלייה והקליטה בנושא דיור ציבורי לעולים, סיפר יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) כי מספר העולים הממתינים לדיור ציבורי עומד על 27,00 ממתינים, מתוכם כ-20,000 קשישים.

"משרדי הקליטה והשיכון אחראים לפתור את הבעיה על ידי הורדת מספר הממתינים. זכאי משרד השיכון הם לא יותר מ-3,000 קשישים, ולא ייתכן שרבים הולכים לעולמם טרם זכו לקורת גג – נדרוש מהממשלה להקים ועדה למציאת פתרון למצוקה", אמר נגוסה.

אשל ארמוני, מנכ"ל משרד השיכון, הדגיש כי משרדו העמיד בקדנציה הנוכחית את הדיור הציבורי בראש סדר העדיפות. "המשרד רכש כ-900 יחידות דיור, ולמרות זאת מספר הממתינים לא הצטמצם, על אף שמומשו באופן מלא המשאבים שעמדו לרשותנו.

"המשרד חתם על הסכם רחב עם חברת עמידר לשיפור מסיבי ובנייה במסגרת פינוי-בינוי ותמ"א 38, במטרה לאכלס 4,000 יחידות דיור נוספות, כאשר הרווחים יכנסו לקרן דיור ציבורי. שיתוף פעולה עם האוצר והסוכנות היהודית יוביל ליצירת 2,600 יחידות דיור – ורובם המוחלט של הזכאים יהיו קשישים עולים", הוסיף ארמוני.

רונן כהן, סמנכ"ל אכלוס במשרד השיכון, טען כי הזכאות להתגורר בבתי גיל הזהב, המכונים "מקבצי דיור מוגן לקשישים", היא ליחידים או זוגות קשישים חסרי-דירה או דיירי השיכון הציבורי המתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. תנאים נוספים הם שהזכאים הינם עצמאיים בתפקודם (אינם סיעודיים), ונמצאו מתאימים למגורים בבתי גיל הזהב על ידי ועדת התאמה.

לדבריו, החלוקה נעשית על ידי בחינת הפרופיל של כל הזכאים – מרביתם קשישים ולכן קיימת עדיפות למשרד הקליטה. "ישנו שיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה לפתירת כלל הבעיות, ו-80% מדיירי בתי גיל הזהב הם עולים חדשים. על פי נתונינו, פועלים כיום 116 בתי גיל זהב, ובהם 11,688 יחידות דיור. עוד ציין כי אם לא יהיה תקציב כ-3 מיליארד ₪ במחזור ראשון – לא תיפתר המצוקה.

בתגובה ל"פרופיל הזכאים", טענה ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) כי קשיש הממתין ליחידת דיור במשך שנים ועם הזמן מאבד את עצמאותו – אוטומטית נשללת עבורו הזכאות לקבל דירה לה חיכה שנים. לדבריה, יש צורך בשינוי הגדרת הממשלה, ובנוסף - החוק מגדיר אדם כעולה ל-15 שנים מיום עלייתו, ובזמן ההמתנה הוא יכול לאבד הגדרה זו, ומכך את זכאותו.

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) הציעה לשנות את שיטת ההמתנה. על פיה, הזכאות צריכה להינתן על פי גיל המבקש – ולא על פי שנת העלייה. "לא הגיוני שאדם בגיל 90 נשאר ללא קורת גג, רשימת ההמתנה מצטמצמת ולא מהסיבות הנכונות – אנשים הולכים לעולמם".

אולגה דדון, ממונה דיור ארצי במשרד העלייה והקליטה, סיפרה כי משרד העלייה והקליטה הגדיל בשנה הנוכחית את הסיוע בשכר הדירה ב-200 ש''ח, וקיימת תכנית לשנה הבאה להגדלת הסיוע.

זיוה מקונן דגו, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, האשימה כי בני הקהילה שקיבלו דיור ציבורי בשנות ה-80 וחלקם הלכו לעולמם - ילדיהם נזרקים לרחוב, "וזו מצוקה שמשרד השיכון לא לוקח בחשבון". לדברי יובל טלר, אחראי שיכון באוצר, המשרד מעניק סיוע כספי בשכר דירה גבוה יותר משנה לשנה – וחצי מיליארד שקלים מוקצה לכך.