בשבע מהדורה דיגיטלית

אפריקה מחכה להם

האם המסתננים מאריתריאה יעזבו את ישראל בקרוב? חוק חדש שמעניק תמריצים כספיים למסתננים שיעזבו את ישראל עומד להיכנס בקרוב לתוקף

אבישי גרינצייג , י"א באדר תשע"ז

"יש להם פה גן עדן, אין להם סיבה לעזוב". מסתננים מאפריקה
"יש להם פה גן עדן, אין להם סיבה לעזוב". מסתננים מאפריקה
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

אסתר נחמן, קשישה בת 80, הותקפה בשבת האחרונה באכזריות רבה בניסיון אונס על ידי מסתנן מאפריקה בן 19 בדרום תל אביב. חייה של אסתר ניצלו בנס בזכות ניידת משטרה שעברה במקום ועצרה את התוקף

המקרה של אסתר הפך להיות כבר שגרת החיים בנוף של דרום תל אביב. תושבי השכונות חיים בפחד מתמיד מעבריינות המסתננים שחיים איתם בשכונה ואף באותו בניין. התושבים מפגינים, זועקים וזועמים על המציאות הקשה שבה הם חיים כבר יותר מעשור, אך שינוי של ממש לא נראה באופק. על פי הנתונים, יותר מ‑40 אלף מסתננים לא חוקיים שוהים כיום בתחומי מדינת ישראל.

פסגה ישראלית-אריתריאית

בינואר 2010 החליטה ממשלת ישראל להיאבק בתופעת ההסתננות והחלה בבניית גדר בגבול ישראל-מצרים. המאמצים נשאו פרי ומשנת 2013 נעצרה מגמת ההסתננות לישראל, אך המאמצים לגרש את עשרות אלפי המסתננים שכבר שוהים במדינה או לעודד אותם לשוב על עקבותיהם מרצונם – לא צלחו. המדינה הכניסה בחוק למניעת הסתננות תיקונים שמאפשרים סנקציות קשות נגד המסתננים במטרה לעודדם לשוב על עקבותיהם, אך בג"ץ פסל תיקונים אלה בטענה שהחוק איננו חוקתי. חוקים נוספים נבלמו אף הם בבג"ץ.

"ההסתננות היא תופעה דינמית, אם אתה לא בעלייה אתה בירידה", אומר יונתן יעקבוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית. "ל‑40,000 המסתננים שחיים במדינה יש 10,000 ילדים שנולדו בארץ. חוסר הטיפול יוצר בעיות חדשות, קשות יותר ומורכבות יותר".

קושי משפטי משמעותי שרשויות המדינה נתקלות בו בטיפולן בבעיית המסתננים, הוא קביעת נציבת האו"ם לפליטים לפיה באריתריאה מתרחש משבר הומניטרי. פועל יוצא של קביעה זו הוא שמסתננים מאריתריאה, שמהווים כ‑70 אחוזים מכלל המסתננים בישראל, אינם מהגרי עבודה אלא פליטים, שישראל מחויבת לקולטם על פי אמנה בינלאומית של האו"ם שעליה היא חתומה. על אף שבעיית ההסתננות מאריתריאה מעסיקה את כל העולם המערבי, ישראל סובלת ממנה במיוחד ובתחומה שוהים המספר הרב ביותר של המסתננים ממדינה זו.

אולם קביעה זו של האו"ם שנויה במחלוקת חריפה. לפני שלושה חודשים פרסם ה-EASO, גוף המחקר של האיחוד האירופי, דו"ח הטוען שלא קיימת כל סכנה למסתננים אריתריאים ששבים למדינתם מרצונם, למרות שהחוק האריתריאי קובע שניתן להענישם ולהכניסם לכלא. על פי הדו"ח, המסתננים נדרשים לשלם בשגרירות אריתריאה שני אחוזים מהכנסתם לטובת השלטון האריתריאי, ובתמורה לכך מוסדר מעמדם והם מורשים לשוב למדינתם. הדו"ח מקבל אישור מהצהרות רשמיות של ראשי השלטון במדינה. גם במקרים של מוחזרים בכפייה, נמצא כי ברוב המקרים המשטר הסתפק בעונשים קלים יחסית.

המרכז למדיניות הגירה ישראלית העלה הצעת חוק בפני שר הפנים דאז, גדעון סער, שתסייע למאבק. על פי החוק שהוצע נדרשים מעסיקי המסתננים לנכות 20 אחוזים משכרם לטובת קרן מיוחדת, כשאת הכספים המופקדים בקרן יוכל לקבל העובד רק כאשר ייצא מישראל. בנוסף לכך יחויב המעסיק להפריש 16 אחוזים לטובת אותה קרן. מטרת החוק היא למנוע את כדאיות העסקת המסתננים, ובמקביל לעודד אותם לצאת מן הארץ כדי שיוכלו ליהנות מכספי הקרן. רעיון זה התקבל בממשלה, וכך רגע לפני פיזור הכנסת ה‑19 בשלהי 2014 הועבר החוק בתקווה שיעודד את המסתננים לעזוב מרצון.

אלא שעל אף שהחוק אושר במליאת הכנסת לפני שלוש שנים, הוא לא נכנס לתוקף. הסיבה לעיקוב נעוצה בסעיף בחוק קובע: "תחילתו של החוק לאחר תום שישה חודשים מהמועד שבו הוקמה הקרן... ושעליו הודיע שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, בצו, בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה". עוד כתוב בסעיף זה כי בסמכות שר האוצר ושר הפנים לדחות בשישה חודשים את מועד תחילת החוק. למעשה, הקרן עדיין לא הוקמה ושר האוצר לא פרסם צו המודיע על כניסתו של החוק לתוקף. לפני יותר מחודשיים נכנס תיקון בלשון החוק הקובע כי הוא ייכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים ממועד פרסומו, וניטלה הסמכות משרי האוצר והפנים לדחות את תחילת החוק. כלומר, החוק חייב להיכנס לתוקף בתוך שלושה שבועות. ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "החוק נכנס לתוקף, הקרן הוקמה, והחל מהמשכורות של החודש הבא, יהיה צורך להפקיד את הסכומים האמורים".

אפיק נוסף שדרכו הממשלה מנסה לזרז את יציאת המסתננים הוא הידברות עם המשטר באריתריאה. גורמים במשרד החוץ מספרים ל'בשבע' על כוונת סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי להיפגש עם שגריר אריתריאה בישראל כדי לקדם פגישה של ראש הממשלה נתניהו עם ראש ממשלת אריתריאה אפוורקי. בפגישה יצהיר אפרווקי כי לא יאונה כל רע לאזרחי מדינתו שישובו לארצם, זאת במטרה להתגבר על המשוכה המשפטית בעניינם. מלשכת סגנית השר חוטובלי נמסר ל'בשבע' כי "לא התקיימה פגישה כזאת, אבל הנושא מטופל". יש לציין שהשגריר האריתריאי לא נמצא בארץ מזה שבעה חודשים מסיבות אישיות, כך שהיתכנות פגישה כזו מוטלת בספק.

בשבוע שעבר התבטא סמנכ"ל דסק אפריקה במשרד החוץ, השגריר יורם אלרון, כי אי אפשר להחזיר את מסתנני העבודה לאריתריאה שלא מרצונם, ואין בכוונת מדינת ישראל לעשות זאת. בכך למעשה הבהיר אלרון שאין בכוונת משרד החוץ לשנות את המעמד המשפטי של פליטי אריתריאה, למרות הדו"חות האירופאיים שקבעו שלא נשקפת סכנה לחייהם בשובם לאריתריאה. במשרד החוץ אף מסרו באופן רשמי כי "למיטב ידיעתנו ונכון לעת הזאת אף מדינה מערבית לא מחזירה מסתנני עבודה לאריתריאה שלא מרצונם. נכון להיום לא ניתן להחזיר אותם בניגוד לרצונם וגם ישראל לא עושה זאת".

"שקופים אצל דרעי"

מאי גולן, מנכ"לית 'העיר העברית' ופעילה חברתית בדרום תל אביב, משוכנעת שהצעדים שנוקטת הממשלה לא יגרמו למסתננים לעזוב את המדינה: "לקיחת 20 אחוזים מהמשכורת של המסתננים לא תגרום להם לעזוב את הארץ. יש להם פה גן עדן, אין להם סיבה לעזוב", היא אומרת ל'בשבע'. לדבריה, כל חודשיים בממוצע קמה עמותה חדשה שמטרתה לסייע למסתננים, ומדובר במערכות משומנות היטב בכסף על ידי הקרן החדשה לישראל. גולן תוקפת את שר הפנים בחריפות: "אנחנו שקופים בשבילו, ואנחנו בתחתית סדר העדיפויות מבחינתו".

האם את חשה בשינוי במדיניות משרד הפנים מתקופת אלי ישי כשר הפנים?

"הבדל של שמיים וארץ. כשאלי ישי עמד בראשות המשרד ראינו אידיאולוג שנלחם למעננו, ראינו איש עם לב חם שכואב את הכאב שלנו. שהלך איתנו יד ביד למרות כל הגינויים שחטף על המאבק העיקש שלו לגירוש המסתננים. אצל דרעי אין לנו כתובת. את דרעי מעניין רק הכיס שלו והכיסא שלו. הוא העניק מעמד חוקי של 'פליט' למוטסים עלי, מנהיג המסתננים הסודנים, אדם שאמר בהפגנה שמדינת ישראל שייכת לאפריקה. לא במקרה אף אחד משרי הפנים שהיו לפני דרעי לא הסכים לתת לעלי מעמד פליט".

מלשכת שר הפנים אריה דרעי נמסר בתגובה: "כל המסתננים נכנסו לארץ בתקופת כהונת אלי ישי כשר פנים וכעת פועלים ללא לאות לצמצם את התופעה. בעבר שהו בארץ למעלה משישים אלף מסתננים וכיום יש פחות מארבעים אלף. בימים אלה ממתינים במשרד הפנים לפסיקת בית המשפט העליון לגבי יציאה למדינה שלישית, אולם אין בזו עמדה של האיחוד האירופי.

"שר הפנים, אריה דרעי, קיים לאחרונה ישיבה עם מנכ״ל משרד החוץ וכל גורמי המקצוע טענו בפניו כי אין מדינה אירופאית ששינתה את מדיניותה, ולכן אין סיכוי ששינוי עמדתנו יאושר על ידי משרד המשפטים ובית המשפט".

בתגובה לדברי דרעי אומר אלי ישי כי "טענות דרעי הן לא יותר מבדיחה. לפני כניסתי למשרד הפנים שהו בארץ עשרות אלפי מסתננים, והמגמה רק הלכה והתעצמה. נלחמתי בממשלה על בניית הגדר, ובתקופתי כשר הפנים גירשתי קרוב ל-10,000 מסתננים, ויזמתי את הקמת מתקן חולות. את כל זה עשיתי למרות שתקפו אותי שאני גזען, כשבין התוקפים היה אריה דרעי".

gravishai@gmail.com