פיצוי לנחקרת בפרשת "מחתרת בת עין"

אשתו של שלומי דביר ובתו שהיתה בזמן החקירה תינוקת יפוצו על ידי המדינה בגין הכאב והסבל שנגרמו להן בזמן החקירה.

שלמה פיוטרקובסקי , ג' בניסן תשע"ז

צדק משפט
צדק משפט
צילום: iStock

שופט בית משפט השלום בנתניה, אריאל ברגנר, קיבל את התביעה שהגישו אסתר דביר ותמה דביר, רעייתו ובתו של שלומי דביר, ממורשעי פרשת "מחתרת בת עין".

השתיים הגישו תביעה אזרחית בעקבות חקירה משטרתית שנוהלה נגדן בפרשת "מחתרת בת עין", לפני כ- 14 שנים.

לפסק הדין לחצו כאן

מנגד נדחתה תביעתו של שלומי דביר, אשר כזכור הורשע בשל פעילותו בניסיון לבצע פיגוע בבית ספר לבנות בשכונת א' טור בירושלים.

אסתר דביר, אשתו של שלומי, נחקרה בפרשה בחשד לביצוע עבירה של "אי מניעת פשע". הבת, תמה דביר, היתה בזמן החקירה תינוקת בת 8 חודשים, והוצאה בכוח מידיה של אמה בעת החקירה.

השופט ברגנר קבע כי הבת תמה נחשפה לסבל רב מהאקט הפיזי של ההתעללות באמה, קריעתה בכוח מידיה של אמה ומהפן הנפשי כאשר הורחקה בכוח מאמה. לאור זאת קבע לה השופט פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 10,000 ש"ח.

בנוגע לאם, אסתר, קבע השופט כי היא מצאה עצמה נחקרת במשך כ- 5 שעות, חקירה שגרמה לה לסבל רב. בנוסף נקבע כי היא חוותה אלימות קשה כאשר הוכתה ע"י חוקרת המשטרה ועל ידי פקד שמוליק פיאמנטה, בתה התינוקת הוצאה/נקרעה בכוח מידיה, היא נכבלה באזיק לכיסא, חוותה מעצר שלא לצורך, חוותה עישון מול פניה וגם כשבתה התינוקת בידיה, ספר תהילים נחטף מידיה והועף אל הרצפה (כאשר מדובר באדם דתי שומר מצוות החווה דבר זה באופן חמור הרבה יותר מאשר אדם שאינו כזה), גברים חוו בה כאשר הניקה את בתה ונעשו ניסיונות פסולים להפר את זכותה הבסיסית לשמור על שתיקה.

לאור הסבל הפיזי ובעיקר הנפשי, ובמיוחד הסבל הרב כאשר בתה התינוקת נקרעה בכוח מידיה, פסק השופט ברגנר לאסתר דביר פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 100,000 ש"ח.

בסיום פסק הדין קבע בית המשפט כי חוקרי המשטרה נטשו את ערכי המוסר ועשו שימוש בכוחן המוחלט באופן מושחת ותוך עשיית שימוש חורג ומופרז בכוח שניתן להם על פי החוק כלפי השתיים.