סיפור לשבת
סיפור לשבתצילום: ISTOCK

לישיבה זו בשכונת בית וגן הגיע מאשקלון בשנת תשל"ז הנער נתן בוקובזה, ממשפחה פשוטה וישרת דרך.

הוא למד בקריית נוער מכיתה ז' עד י"ב, ולבו נקשר בעבותות אהבה לעם ישראל. הוא היה מוסר שיחות בבתי כנסת ובמושבים שסביב אשקלון, כשהוא מנצל את כושר הנאום שחונן בו כדי לחזק את היהודים המסורתיים. בתום לימודיו עבר ללמוד בישיבת 'עזתה' בנתיבות, ובמקביל ללימוד תורה רציני השתלב שם בעשיית חסד לנזקקים, טיפול בבעיות שלום בית, חינוך ועוד.

בשנת תשנ"ו גילה נתן לאחיו הגדול שלפתע הוא "רואה דברים" על אנשים - את עברם, את עתידם, ואם הם בריאים או חולים. אחיו, שלמד אף הוא בישיבות ליטאיות, הגיב בחיוך ציני: "כידוע לך, יש מוסד מיוחד לאנשים ש'רואים דברים'...".

בכל זאת נתן לא הרפה, ואחיו הובילו אל הצדיק רבי ראובן גרשונוביץ' שיתרשם ממנו. לאחר שהלה בדק היטב את האברך הצעיר, אמר לו: "כנראה שקיבלת כוח מן השמיים. לך בכוחך זה והושעת את ישראל".

הרב נתן נהג בפשטות. כשבני זוג באו לקבל סיוע בשלום בית, הם ציפו לרב סמכותי שידבר אליהם דברי חוכמה "מלמעלה", אבל הרב נתן נהג הפוך. הוא דיבר אליהם באופן אישי, סיפר בדיחות ותיבל את דבריו בביטויים עממיים משלל העדות. מרוב השמחה שיצר, לעתים בני הזוג שכחו מדוע בכלל הגיעו אליו...

פשטותו כבשה את לב העם. למרות שעברו שנים מאז ימי קריית נוער והרב נתן למד שנים רבות בקרב החוג הליטאי, העלה על ראש שמחתו את הישיבה התיכונית שהייתה כור מחצבתו. פעם הוכנס ספר תורה לבית מדרשו בנתיבות בנוכחות גדולי הדור. הרב נתן הפתיע את כולם כשפתח ואמר: "ראשון יוזמן לכתוב אות בספר התורה, מורי ורבי, הרב יוסף סגל". היה זה הר"מ שלו מכיתה י"א, שהשפיע עליו ביותר להמשיך בעולם התורה.

פעם התבקש להרצות דברי חיזוק בכנס ענקי של גננות, במעמד כל סגל הפיקוח ממשרד החינוך. כשהרב נתן נכנס לאולם, זיהה מישהי בשורה הראשונה. בעלותו לבימה פתח ואמר: "גבירותיי היקרות! לפני שאתחיל, אני חייב לבקש את רשות הדיבור מהגננת שלי... זו שחינכה אותי ונמצאת איתנו כאן, הגברת אסתר שולץ...".

אחרי פרץ הדמעות של הגננת הוותיקה ומחיאות הכפיים של חמש מאות הגננות שגדשו את האולם, כל מילה שאמר החליקה כשמן הטוב ללב השומעות. מוריו של התלמיד נתן בוקובזה התקשו לעכל שתלמידם, ששיחק אצלם כדורגל, הפך לפתע ל"בבא". קודם כול, ברוב המקרים מדובר במאחזי עיניים למיניהם, ובכלל איך ייתכן שנער רגיל מאשקלון מקבל לפתע כוחות משמיים?!

אחד הר"מים, הרב ישראל ברויאר, הלך לשמוע שיחה של מי שהיה תלמידו בכיתה ט', והעיד לאחר מכן: "השיעור היה מבוסס בראש ובראשונה על תורה. קטע מ'מכתב מאליהו', רעיון משיחותיו של ר' חיים שמואלביץ - היסודות של עולם התורה. מכאן ואילך, לא הייתה בי עוד התנגדות לסיפורי המופתים שסבבו אותו".

בשנת תשס"ג נסעו תלמידי קריית נוער לטיול בדרום. הרב ישראל החליט לכלול בטיול ביקור בנתיבות אצל בוגרם, הרב בוקובזה.

חברו לצוות, המורה דורון, טען בתוקף: "מדוע תלמידינו צריכים לראות 'בבא'?! אני לא מאמין לאנשים כאלה!".

התלמידים הגיעו לבית המדרש בנתיבות. רבים חיכו בתור לרב. לפתע יצא העוזר ושאל: "אתם מקריית נוער? הרב יקבל אתכם בבית הכנסת הסמוך".

הקבוצה פנתה לבית הכנסת, שם המתין להם כיבוד. הרב נתן עזב את כל העומדים בתור ובא אליהם, מהכרת טובה למוסד שבו למד.

המורה דורון ציפה בדריכות לראות מה יאמר אדם במעמדו לנערים שהיו רחוקים ממנו מבחינות רבות.

הרב נתן אמר בפשטות: "תראו חבר'ה, גם אני למדתי בישיבה התיכונית שלכם", וקנה מיד את לבם. הוא סיפר על לבטיו כילד שבא מבית דומה לשלהם, על היסוסו להמשיך ללמוד תורה אחרי כיתה י"ב. אי אפשר היה שלא לזרום איתו.

לפתע אחד התלמידים הרים אצבע ואמר: "אתה אומר שנלך ללמוד בישיבה, אבל אין לי ראש לגמרא, קשה לי לזכור את כל הדעות, זה לא בשבילי".

הייתה דממה. כולם חשו שלא בנוח. לפתע שאל הרב נתן: "איזו קבוצת כדורגל אתה אוהד?".

"בית"ר ירושלים", ענה התלמיד.

"אתה יודע מה היה ההרכב שלה כשזכתה בגביע?", שאל הרב.

התלמיד פירט את כל שמות השחקנים. לאור בקיאותו הרבה בכדורגל, הרב נתן הוליך את התלמיד לאט לאט להכיר בכך שיש לו זיכרון טוב וכישרון שכלי, ובהחלט יש לו מה לעשות בישיבה.

כשהמורה דורון ראה איך החבר'ה ניגשים לרב נתן לקבל ברכה וכיצד הוא מברכם מקרב לבו התמים, הוא נשבר וניגש גם הוא לקבל ברכה...

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]