תנו לישון בשקט

בשנים האחרונות הוגדל באופן ניכר מספר הימים בשנה שבהם מותר להרעיש עד אור הבוקר

עפרה לקס , כ"ד בניסן תשע"ז

חוגגים בל"ג בעומר
חוגגים בל"ג בעומר
צילום: יעקב נעמי, פלאש 90

לא מעט אנשים התעוררו טרוטי עיניים ביום שלישי השבוע, והעבירו את יום העבודה מתוך עייפות גדולה.

לא טיולי חג הפסח התישו אותם וגם לא מצעד החזרת כלי הפסח למקומם, אלא דווקא החגיגות שאחרי. בשנה שעברה העביר חבר הכנסת מיקי זוהר תיקון לחוק, לפיו גם חגיגות המימונה יוכלו להימשך כל הלילה ולא יסתיימו בחצות. חוקי הרעש, המגבילים את המוזיקה והמסיבות בכל השנה לשעה 23:00 (ובסופי שבוע לחצות) לא חלים גם בלילה הזה. את החקיקה הזאת ליווה זוהר באמירה ש"המימונה הוא חג לאומי, של כל עם ישראל, ומן הראוי לחגוג אותו כיד המלך ובלי מגבלות".

בפועל החוק עבר קריאה טרומית ולא המשיך משם, מכיוון שהשר להגנת הסביבה דאז, אבי גבאי, חתם על התקנות המאפשרות את החגיגות והפך את המשך החקיקה למיותרת. כך הצטרפו לילות המימונה ול"ג בעומר לעוד שלושה לילות שבהם כבר מותר היה להרעיש עד אור הבוקר: יום העצמאות, יום ירושלים ופורים. לקראת הימים הבאים עלינו לטובה אתם מוזמנים להצטייד באטמי אוזניים.

לא ישן בשלוש לפנות בוקר

מסיבות המימונה הן אלה שגרמו לאבישי ברקוביץ' לפתוח את דף הפייסבוק "אזרחים נגד מטרדי רעש". "במימונה של שנה שעברה, כשראיתי שבשלוש בבוקר אני עוד לא ישן ויש לי יום עבודה מחר, החלטתי שצריך לעשות משהו". אנשים שכתבו או הגיבו בדף שנפתח, חשפו את ברקוביץ' למפגעי הרעש השונים ולערים המגוונות שבהן סובלים התושבים. "יום כיף לסטודנטים בבינתחומי בהרצליה שהרעיש את כל העיר, מסיבות קריוקי שמתקיימות בראש העין שקוראת לעצמה 'עיר המוזיקה של ישראל', או נהג אוטובוס שיצליח לישון רק שלוש שעות בלילה ולמחרת צריך לנהוג כל היום. זו סכנה לציבור".

ברקוביץ' החל לחזר אחרי חברי כנסת בניסיון להביא לשינוי המצב. מפלגת הבית שלו, הליכוד, אכזבה אותו ראשונה, שכן מיקי זוהר מגיע מהליכוד. הוא המשיך ופנה ללא מעט מפלגות. "את אף אחד זה לא עניין. במקום לטפל בזה, ח"כ יואל רזבוזוב הוסיף ללילות המותרים ברעש כל הלילה את הנובי גוד, ליל השנה האזרחית החדשה".

בעבר, כשאנשים יצאו נגד חגיגות המימונה הם הואשמו בגזענות.

"אני מכיר את ההאשמה הזאת. היא הכי קלה. אני לא יוצא נגד המוזיקה או החג, אלא נגד העוצמה. גם אם ישימו לי שירים של אילנית מתחת לחלון בשלוש לפנות בוקר, זה יהיה מוגזם בעיניי. אני מבין שאנשים רוצים לשמוח. עד חצות נשמע לי זמן סביר. למה צריך לחגוג כל הלילה?".

ברקוביץ' מוסיף ומספר על מצבים שבהם הרעש והעימותים סביבו הגיעו גם למחוזות אחרים, חמורים. "בריונות ווקאלית הופכת לא פעם לבריונות פיזית. איך שהוא זה בא ביחד. מבקשים שקט ומקבלים אלימות בחזרה". לפני חמש שנים נרצח גדי ויכמן כשירד לבקש שקט מחבורת צעירים שהרעישו בגן משחקים ליד ביתו בבאר שבע. "ויכמן בסך הכול ניסה להרדים את בתו בת השנתיים והרעש הפריע לה לישון".

הרעש לא יפה לבריאות

רעש רב, מתברר, לא רק מפריע להשכיב את הקטנים לישון או לסטודנטים להתכונן למבחני סוף הסמסטר. רעש איננו בריא ואף יכול להחריף מחלות. כך קרה ללקוח של עורכת הדין ענבל בר און, שמייצגת אזרחים בתביעות בנושאי רעש. במקרה ההוא דובר באדם חולה סרטן, שגן ילדים בלתי חוקי הלך ונבנה בקרבת מקום מגוריו. רעש הבנייה ואחריו הרעש שהגיע מהילדים בגן גרם למחלה לעלות שלב בחומרתה.

בר און מבהירה כי הרעש הבלתי סביר אסור בכל שעות היממה. "המשטרה לא מודעת לכך שגם אם לאדם מותר להרעיש עד 23:00, עדיין אסור לו להרעיש באופן שמפריע לשכנים שלו. אסור לאדם לעשות שימוש במקרקעין שלו באופן שפוגע בשימוש המקרקעין של אדם אחר". עו"ד בר און מסבירה כי גם בלילות הרגילים וגם בלילות המותרים ברעש, הרעש צריך להיות קודם כול בווליום סביר. לכן, לטענתה של עו"ד בר און, המשטרה צריכה להיות מודעת לכך שגם אם מסיבת הקריוקי הבלתי נסבלת שמתרחשת בקרבתכם מתבצעת בשעות המותרות, הווליום לא יכול להיות אינסופי.

בר און הייתה רוצה לראות את המושג התחשבות עומד לנגד עיני אזרחי ישראל: "לא צריך שתהיה עמידה דווקנית על זכות. מותר לאדם להרעיש עד שעה מסוימת? אז מה? זו פרשנות מעוותת של שיח הזכויות. כשאדם שומע מוזיקה בקול גבוה, הוא מפריע לחולי לב ולתינוקות וגם לעורכי דין שמבקשים להגיש ערעור למחרת. המצב האידיאלי הוא שכאשר אדם מבקש התחשבות, משיבים לו בחיוך מתנצל ומנמיכים את הווליום". אחד המקרים שבו טיפלה בר און היה של סטודנטית שגרה בשכנות לאדם ששמע מוזיקה בקולי קולות. "שני הבתים היו בעצם דירה מחולקת, כך שהמחיצה ביניהם הייתה עשויה מגבס ולא בודדה את הרעש. השכנה הסטודנטית שמעה את כל הרעש ולא הצליחה ללמוד. כשהיא פנתה לשכן שוב ושוב הוא אמר 'מותר לי', אז הם נפגשו בבית המשפט".

בר און, מתוקף היותה עורכת דין, חושבת שעד שאנשים יתחשבו זה בזה, או עד שהמשטרה תאכוף את החוק בצורה נכונה, אפשר להכריח את השכנים להנמיך את הווליום באמצעות בתי המשפט. "מכתב התראה מעורך דין יכול לעשות את זה. השכן יבין שאם לא יצמצם את הרעש הוא יצטרך לפנות זמן ביומן שלו לדיונים בבית המשפט. אגב, דרך נוספת היא לתבוע את הרשות, שאמורה לאכוף מפגעי רעש".

זה אולי יעיל אבל ממש לא נעים. אף אחד לא רוצה להסתכסך עם השכן, כי אנחנו אמורים לגור בשכנות טובה עוד שנים ארוכות. זו הסיבה שיש שכנים שאפילו לא מזעיקים את המשטרה.

"אני חושבת שלא נעים מת מזמן. אם השכן לא מתחשב בך אז אין יחסי שכנות טובים. כשבעל מכה אישה, אז אין יחסים משפחתיים. ראיתי לא מעט פעמים שדווקא אחרי האיום נהיה מאזן אימה בין שני הצדדים ואז השכן הופך נחמד ומתחשב".

האבסורד של חוקי הרעש

"האבסורד הוא, שכדי לקבוע שלילות יהיו מותרים לגמרי ברעש השר יכול לתקן תקנות, אבל כדי לצמצם את שעות הרעש צריך לכנס את ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ולהחליט על כך", אומרת חברת הכנסת יעל כהן פארן, שנכנסה לנושא בעקבות קבוצות האזרחים שפועלות נגד מטרדי הרעש. "הבעיה היא שכאן כבר נכנסים לפוליטיקה. הליכוד רוצה את המימונה והדתיים את ל"ג בעומר".

ח"כ כהן פארן מקבלת לא מעט פניות בנושא הרעש, ולפני סוף מושב החורף היא הגישה הצעת חוק שמבקשת לצמצם את השעות המותרות ברעש בלילות שאחריהם אין יום שבתון, למשל המימונה ול"ג בעומר, וגם יום ירושלים, לפחות בשלב ראשון. אבל כדי להצליח היא צריכה לגייס תמיכה מהקואליציה וזה לא פשוט, כי היא חברת מפלגת המחנה הציוני. "גם אם הצעת החוק לא תעבור, לפחות הנושא יעלה ויצוף. המשטרה מספרת שזה אחד משלושת הנושאים שהכי מטרידים את האזרחים. צריך להגביל ולאכוף את הרעש, וזה צריך לבוא מלמעלה".

גם כהן פארן מזכירה שרעש בלתי סביר אסור בכל שעות היממה, ואם הילדים לא מצליחים להירדם לא צריך לסגור את כל החלונות, לשים עליהם מגבות ולהדליק מזגן, אלא אפשר להתקשר למשטרה. "המודעות של האזרחים וגורמי האכיפה היא השלב הראשון בדרך להשגת שקט".

ofralax@gmail.com