לשכת הרבצ"ר:
פועלים לתיקון פקודת השירות המשותף

עוזרו של הרב אייל קרים במכתב לרבנים הצבאיים: "הרב לא היה שותף ל'עיצוב' או ל'גיבוש' הפקודה, כפי שנטען בתקשורת''. המכתב המלא

ערוץ 7 , ל' בניסן תשע"ז

הרב אייל קרים
הרב אייל קרים
צילום: משה כהן

הרב הראשי לצה''ל תת-אלוף הרב אייל קרים התייחס היום (רביעי) לפקודת השירות המשותף שעוררה סערה בחודשים האחרונים, והבהיר כי הוא פועל כבר תקופה ארוכה כדי לבצע תיקונים בפקודה כדי שלא תיפגע בחיילים הדתיים והחרדים המשרתים בצבא.

במכתב ששיגר עוזרו של הרב קרים לרבנים הצבאיים, הוא כותב כי רבני הציונות הדתית מעניקים גיבוי מלא לרב קרים ומספר על השתלשלות הדברים שהובילו לגיבוש פקודת השירות המשותף.

המכתב המלא

השיח הציבורי והתקשורתי בעניין פקודת השירות המשותף מלווה אותנו כבר מספר חודשים. לבקשת כמה מן הרבנים, ברצוני להבהיר ולחדד מספר עובדות, אשר מוצגות בכלי התקשורת באופן שגוי ומעוות.

לצערי, גם גורמים נוספים, דוגמת פורום רבנים צבאיים במילואים, קובלים על הרשעה במקום להוסיף צדק, ובכך מייצרים שיח שלילי המחליש את חיל הרבנות הצבאית ואת המשרתים בו. על כן, כאמור, חשוב להעמיד דברים על דיוקם.

עבודת המטה הצה"לית ביחס לפקודת השירות המשותף החלה לפני מספר שנים (עוד בתקופת הרמטכ"ל הקודם). אנו מכירים היטב את הטענות שלפיהן גורמים אזרחיים בעלי מגמות שונות ומשונות השפיעו על ניסוח הפקודה, אך מבחינתנו מדובר על עבודת מטה צה"לית, שהרבנות הצבאית השתלבה בה כבר לפני מספר שנים.

עבודת המטה הנ"ל הגיעה אל הישורת האחרונה בקיץ תשע"ו, סמוך להודעה על בחירתו של הרב איל קרים לרב הראשי לצה"ל. בחודשים שקדמו לכניסתו לתפקיד, הרב עמד בקשר עם הפיקוד הבכיר של צה"ל, והעיר הערות שונות על חלק מהניסוחים בפקודה. הרב לא היה שותף ל"עיצוב" או ל"גיבוש" הפקודה, כפי שנטען בתקשורת, אלא קיבל פקודה מעוצבת ומגובשת, שעליה נדרש להעיר ולהאיר, כדי להגיע לתוצר הסופי הטוב ביותר שהתאפשר באותה העת.

הרוב המכריע של ההערות התקבל, כך שהלכה למעשה פקודת השירות המשותף שונה מפקודת השילוב הראוי שקדמה לה בסעיפים בודדים בלבד. בהמשך, נשלחה הפקודה לסבב חתימות, כמקובל בפקודות מטכ"ל.

סבב חתימות זה, כמו כל סבב חתימות אחר על פקודת מטכ"ל, אינו כולל את הרב הראשי לצה"ל, ועל כן האמירות בתקשורת בדבר "חתימה על הפקודה" (של הרב רפי פרץ, או של הרב קרים) אינן רלוונטיות.

עם פרסום הפקודה, ביקש הרב קרים לבחון האם התיקונים שבוצעו בה יהיו מקובלים על רבני הציונות הדתית, ולשם כך שיגר אל הרב שלמה אבינר טיוטה של "קול קורא" בדבר הפקודה החדשה. בשונה מן הנאמר בתקשורת, לא מדובר על מכתב שנשלח לרבני הציונות הדתית, או על פרסום רשמי של הרבנות הצבאית, אלא על התייעצות פנימית עם הרב אבינר, ואיתו בלבד.

כמו כל מסמך אישי אחר, על פי גדרי ההלכה אסור היה לפרסמו ברבים, ויש להצטער על כך שדווקא אנשי תקשורת שומרי מצוות סברו שנכון לפרסם את הדברים בקול תרועה רמה, תוך הצטדקות כי "זכות הציבור לדעת" ו"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" (כך כתב לי, לענ"ד שלא ביושר, העיתונאי שעסק בכך).

הרב אבינר התנגד לאמור באותו קול קורא, ועל כן הוא נגנז לאלתר. בהמשך, הביעו גם שאר רבני הציונות הדתית את התנגדותם לפקודת השירות המשותף, אם כי דעותיהם היו ונשארו חלוקות ושונות מאוד: יש הסבור שקיימת בעיה בשמה של הפקודה; אחר התקומם כנגד הסעיפים ההצהרתיים שבמבוא לפקודה (סעיפים 3-2); אחד סבור, שהפקודה סבירה בהחלטה, אלא שיש לשנות את הסעיף על שיבוץ קצין ביחידה לוחמת מעורבת; ויש מי שאמר, שהבעיה המרכזית בפקודה קשורה לנושא "שירת נשים", ולכך שחיילים המחמירים בכך, ואינם סומכים על ההיתר להשתתף בטקסים ממלכתיים, לא יורשו לנהוג כמנהגם.

היו גם רבנים לא מעטים, שטענו שהפקודה מצד עצמה על כלל סעיפיה מניחה את הדעת, ואולם מימושה בשטח לוקה בחסר, ועל כן יש לרכז את עיקר המאמץ להטמעת ההנחיות בשטח, בדגש על היחידות הלוחמות המעורבות.

כדי להבהיר את הדברים יותר, אתייחס בקצרה למספר נקודות ספציפיות: א. אחד הרבנים הבכירים בציונות הדתית כתב בפומבי שיש לבטל לחלוטין את פקודת השירות המשותף, ולהשיב אל כנה את פקודת השילוב הראוי, שהיתה פקודה מצוינת ומאוזנת. אותו רב עצמו, כתב לפני כעשור שפקודת השילוב הראוי היא למעשה פקודת "שילוב בלתי ראוי", ויש להתנגד לה. ללמדך, שהיחס לנושא ידע עליות ומורדות, ובכל תקופה יש לבחון את הדברים בהתאם לזמן ולמקום.

כמו כן, סמוך לפרסום הפקודה, ועוד לפני שהחלה הסערה בעניינה, התקשרתי (ערב שבת חול המועד סוכות תשע"ז) לאחד מגדולי הדור, שאנו מרבים להתייעץ איתו בהלכה. הצגתי בפניו את הדברים ללא כחל וסרק, לרבות הסעיף העוסק בשיבוץ קצין ביחידה לוחמת מעורבת, וסיכמתי ושאלתי: הרב, האם פקודה זו היא "כצעקתה"? הרב השיב לי באופן חד משמעי: לא כצעקתה!

אותו רב עצמו התבטא לאחר מכן בחריפות רבה כנגד הפקודה, אך את אשר שמעו אוזניי לא אוכל להכחיש. ב. כאמור, אחד מסעיפי המחלוקת בפקודה נוגע לשירותו של קצין או נגד ביחידה לוחמת מעורבת.

כאן אדגיש: עמדת הרב הראשי לצה"ל היא, שקצין או נגד שומר מצוות אינו יכול לשרת ביחידה לוחמת מעורבת. אכן, קיימת מחלוקת בשאלה הניסוחית: הרבצ"ר סבור היה מלכתחילה, שהיות ונקבע בפקודה שהקצין יוכל לשנות את שיבוצו טרם תחילת תפקידו באישור ראש אכ"א ובהתבסס על המלצת הרבצ"ר תוך התחשבות ברגשות הקצין, ניתן להניח שקצין לא ישרת ביחידה לוחמת מעורבת בעל כרחו, כפי שאכן התחייבו בעל פה ראש אכ"א הקודם והנוכחי.

רבנים אזרחיים סברו, שיש לעגן התחייבות זו בפקודה עצמה, ועל כן יש לנסחה באופן אחר. כאמור, המדובר על מחלוקת ניסוחית, ולא על מחלוקת עקרונית. ג. בכל הנוגע להשתתפות בטקסים הממלכתיים המפורטים בפקודה, עמדת הרב הראשי לצה"ל כי אכן יש חשיבות רבה בשמירה על לכידות היחידה, ועל כן ניתן להשתתף בטקס ממלכתי גם כאשר הוא כולל שירת נשים. המשתתפים יסיחו את דעתם מן השירה, אך אינם נדרשים לעזוב את הטקס. ד. לסעיפים ההצהרתיים (סעיפים 3-2) שבמבוא לפקודה ייחס הרב קרים חשיבות משנית, והוא התמקד בסעיפים המעשיים.

גם בעניין זה, קיימת מחלוקת רחבה בין רבני הציונות הדתית, משום שיש כאלה המייחסים לסעיפים אלה חשיבות מכרעת הקובעת את "רוח המפקד", בעוד שאחרים רואים בכך עניין משני, שאינו משפיע באופן ישיר על מימוש ההנחיות בשטח.

השקפתו של הרב קרים בעניין זה מבוססת על ניסיונו מלפני למעלה מעשור, כאשר עמד בראש מנהלת השילוב הראוי, שעסקה בעיקר בהסדרת המורכבויות שבשטח, ובהתאמת התשתיות לפקודות. גם היום, האתגרים של צה"ל בתחום התשתיות מרובים, ובהמלצת הרבצ"ר יוקם צוות משותף שיערוך סקר תשתיות מקיף, ויתקן את הטעון תיקון.

בפקודה ניתן לכתוב כך או אחרת, אך המציאות בשטח חייבת להיות תואמת להנחיות, ולרבנות הצבאית יש חלק משמעותי במימוש משימה זו. ה. אחד המניעים המרכזיים למחאת רבני הציונות הדתית קשורה למתחולל בבה"ד 1 .גם שם, מדובר על סוגיה הנוגעת למימוש הפקודות, ולא לנוסח הפקודה מצד עצמה. בעניין זה הוחלט בצה"ל על שינויים משמעותיים, שעתידים לצאת אל הפועל בחודשים הקרובים.

הרב הראשי לצה"ל, בהיותו גורם מקשר ומחבר בין העולם הרבני ובין הפיקוד הבכיר של צה"ל, שמע את כלל ההערות, הטענות וההצעות של הרבנים, ומאז ועד לימים אלה ממש עוסק בשיפור ובחידוד הניסוחים, כך שיפתרו את הבעיות שעליהן התריעו הרבנים, ובד בבד ישמרו על צורכי הצבא, ועל סביבת שירות מכבדת ומלכדת, שהינה הכרחית לאחדות הצבא הממלכתי של מדינת ישראל.

במהלך החודשים האחרונים, קיים הרב הראשי לצה"ל פגישות רבות עם רבנים מכל קצות הקשת בציונות הדתית. ניכר לאורך הדרך, שכולם – ללא יוצא מן הכלל – עומדים מאחוריו ומעניקים לו גיבוי מלא. עיתונאים ואנשי תקשורת, בעיקר מן "התקשורת המגזרית", מחפשים מזה זמן רב שני "אייטמים" עסיסיים: האחד – המבקש להציג התנגשות חזיתית בין הרבצ"ר ובין העולם הרבני שמחוץ לצה"ל; והשני – המבקש לעמת את הרבצ"ר עם הפיקוד הבכיר של צה"ל.

צר לי לאכזב את אותם עיתונאים, אך שני הדברים רחוקים מן האמת. אדרבה, הרבצ"ר זוכה לגיבוי מלא הן של הרבנים והן של הפיקוד הבכיר בצה"ל, ומתוך הקשבה ומחשבה כאחד, מסייע בכל דרך למצוא את הניסוחים הראויים בפקודת השירות המשותף, תוך מגמה ברורה לשקם את האמון בין רבני הציונות הדתית ובין צבא ההגנה לישראל.

אנו עומדים בעיצומם של ימי הספירה, ועל כן ראוי לכולנו לדבוק בהדרכת חז"ל, ולנהוג כבוד זה בזה. טקסי הזיכרון וחגיגות העצמאות, המבטאים יותר מכל את ה"אתחלתא דגאולה" שזכינו לה בדורנו, קשורים באופן מהותי לתודעה כי הבית שחרב בגלל שנאת חינם, ישוב ויבנה באהבת חינם. מתוך אהבת הזולת ודיבוק חברים, נזכה בעזרת ה' להעצים יחד את חיל הרבנות הצבאית ואת צבא ההגנה לישראל.

בברכה רבה,

אודי שורץ
עוזר הרבצ"ר