שקד דורשת: שקיפות בהסתדרות

"אם ההסתדרות לא תחיל על עצמה נוהל שקיפות אקדם חקיקה המחייבת זאת", הזהירה שרת המשפטים בנאום במרכז הבינתחומי.

שלמה פיוטרקובסקי , ח' באייר תשע"ז

כלכלה בריאה. שקד
כלכלה בריאה. שקד
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90

שרת המשפטים איילת שקד נשאה היום (חמישי) דברים בכנס של מכון אהרון, למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר דן בשאלה "האם לישראל יש אסטרטגיה כלכלית?".

בנאומה התייחסה השרה לשורה של נושאים כלכליים חשובים ובתוכם לסוגיית הפיקוח על שכר הדירה: "פיקוח על שכר דירה הוא מייצר הרס אורבאני כל כך גדול, עד שמי שבוחן את צילומי האוויר של שכונות בהן נוהג פיקוח שכר דירה לעומת כאלה שהופצצו מהאוויר – יתקשה לזהות איזו שכונה עברה הפצצה ואיזו נהרסה בשל רגולציה נוקשה בשוק השכירות", טענה שקד.

השרה אמרה שאם חוק שכירות הוגנת יעבור בישראל, הוא יוביל למצב שבו הקפאת המחירים תהפוך את הדירות לסוג של 'מוצר בפיקוח' ותוביל בהכרח "להזנחה פושעת של רמת התחזוקה בהן, לשוק שחור של עסקאות שכירות מתחת לשולחן, והכי גרוע –להשקעה הולכת וקטנה בבניית דירות להשכרה שהפכו למוצר לא משתלם...הבעיה האמתית היא שלא בונים מספיק דירות. המחיר הוא רק הסימפטום למחסור בהיצע. חוק שכירות הוגנת הוא בבחינת משחק במחוגי השעון, טיפול בסימפטום ולא בבעיה".

השרה נתנה דוגמא נוספת לנסיון "לשחק במחוגי השעון" ואמרה: "חוק 'הגבלת שכר הבכירים' הוא עדות נוספת לנזקים שאנחנו יוצרים במו ידינו לכלכלה שלנו בשעה שאנחנו מתעקשים לטפל במדדים הכלכליים ולא בנמדדים עצמם. כשאנחנו נצמדים לסימפטומים ולא לתופעות".

השרה נתנה כדוגמא את שוק הסלולר, שסבל בין היתר גם משכר בכירים גבוה מאד, ומרגע שהשוק נפתח לתחרות, האזרחים זכו וגם שכר הבכירים ירד. "התהליך הזה התרחש ללא צורך בהצבעה של מאה ועשרים ידיים בכנסת. הוא התקיים הודות ליד אחת. היד הנעלמה של השוק החופשי...."

"במקום לעזור לחלש ולהגביה אותו אנחנו דואגים, לא פעם, להנמיך את החזק ולהעניש אותו. זה לא יפתור את הבעיה, אבל בטוח יתן הרגשה טובה וייצטלם יפה", אמרה השרה והוסיפה, "חוק שכר בכירים מבריח מכאן משקיעים ממדינות זרות שרואים את הרגולציה הקשה שהממשלה מטילה על עסקים, באופן שאין לו אח ורע בכל העולם, ומאבדים את הרצון להשקיע כאן את כספם".

לאור הדברים הללו הצהירה שקד, "הרחבת חוק שכר בכירים לחברות ציבוריות לא תעבור כל זמן שאני יושבת בראש ועדת שרים לחקיקה."

השרה התייחסה לבחירות הקרבות לראשות ההסתדרות ואמרה, "בשנת 2017 לא ניתן עוד לקבל מצב שבו ארגון העובדים הגדול ביותר בישראל, ארגון שמאגד 750,000 אנשים ומנהל נכסים במליארדים רבים, פועל ללא שקיפות בסיסית בחסות העובדה שהוא רשום כ- 'אגודה עותמאנית'. אז נכון שסתיו שפיר פחות מתעניינת בנושאי שקיפות כשזה נוגע לחברים מההסתדרות, אבל אותי זה כן מעניין. הנכסים של ההסתדרות אינם ירושה ולא נפלו לה מהשמיים. הם הגיעו מהרבה מאוד אנשים פשוטים שעובדים קשה ומשלמים מס הסתדרות".

שקד קראה לשני המועמדים לראשות ההסתדרות, שלי יחימוביץ ואבי ניסנקורן: "עשו מה שטוב לעובדים, טוב לכלכלה הישראלית, ואין לי ספק שטוב גם להסתדרות עצמה: הכריזו בעצמכם כבר עתה, ובכך תימנעו מכפייה ממשלתית, על התחייבות לקדם (מיידית) נוהל שקיפות בכספי ההסתדרות עם כניסתכם לתפקיד. אם ההסתדרות לא תחיל על עצמה נוהל שקיפות אקדם חקיקה המחייבת זאת".

לבסוף דיברה השרה על רפורמת צמצום החקיקה אותה היא מובילה בכנסת "חשבתי שנכון יהיה אם הממשלה תהיה הראשונה לתת דוגמה טובה לצמצום חקיקה. לכן, העברתי לאחרונה החלטת ממשלה לצמצום חקיקת המשנה. לא כולם יודעים זאת, אבל הרבה מאוד מהרגולציה המזיקה לכלכלה נוצרת באמצעות תקנות שהן חקיקת משנה ולא באמצעות חקיקה ראשית. הממשלה הזו הפנימה את זה, ולכן הוחלט לאחרונה על שני צעדים עיקריים:

מעתה ברירת המחדל בסעיפי חוק עתידיים המסמיכים שר לתקן תקנות יהיו כאלה המייצרים תקנות רשות ולא תקנות חובה. בנוסף, קובעת ההחלטה שעל כל שר לבחון את התקנות העתידיות שמוטל עליו לתקן, וככל שהן אמורות להגדיל את הנטל הרגולטורי – עליו לבטל כליל את הסעיף המחייב אותו לתקנן.. זוהי תכנית דיאטה קשה מאוד לחקיקת המשנה, תכנית העתידה לשנות את פני הרגולציה בישראל בשנים הבאות".

השרה סיימה את נאומה ואמרה: "תחרות, שקיפות, צמצום רגולציה, עיסוק בבעיות היסוד ולא בפוטו-אופ, אלה הדרכים ההכרחיות כדי לקדם כלכלה בריאה".