מחקר: אין עלייה ברווקות המאוחרת

סקר שנערך בקרב צעירים בני המגזר הדתי מגלה כי הסיכון הנמוך ביותר לגירושין הוא בקרב הנישאים בגילאים 20-25.

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ו באייר תשע"ז

להתחתן במחצית הראשונה של שנות ה-20
להתחתן במחצית הראשונה של שנות ה-20
iStock

על אף השיח הציבורי הרחב בנושא הרווקות המאוחרת במגזר הדתי, מחקר חדש מוצא כי אין עליה באחוז הרווקים והרווקות בוגרי החינוך הדתי ב-15 שנים האחרונות.

מהמחקר שנערך ע"י אריאל פינקלשטיין עבור תנועת נאמני תורה ועבודה עולה כי שיעור הגברים הרווקים מעל גיל 30 עומד על כ-32% לעומת כ-22% בקרב הנשים

במסגרת המחקר נאספו נתונים על בוגרי מערכת החינוך הממלכתית דתית ונעשתה השוואה מול בוגרי החינוך הממלכתי והחינוך החרדי.

עוד עולה מהמחקר כי כי מחצית מהנשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי מתחתנות עד גיל 24, לעומת גיל 27 אצל הגברים.

הנתונים על נישואין מבוססים על ניתוח הנתונים של כלל היהודים בוגרי מערכת החינוך ילידי השנים 1988-1973, ואילו הנתונים בנוגע לגירושין מבוססים על מדגם של שני שנתונים: ילידי 1973 וילידי 1983.

הממצאים מעלים עוד כי כמחצית מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי מתחתנות עד גיל 24, בעוד ששיעור המתחתנים בקרב הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מגיע ל-50% בגיל 27.

מבין בוגרי החינוך הממלכתי, לעומת זאת, שיעור המתחתנים מגיע ל-50% בקרב הנשים בגיל 27.5 ובקרב הגברים בגיל 30.5. בקרב בוגרי החינוך החרדי, שיעור המתחתנים מגיע ל-50% בקרב הנשים בגיל 20 ובקרב הגברים בגיל 22.

שיעור הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי המתחתנים בגיל צעיר עלה לאורך השנים: שיעור הגברים המתחתנים עד גיל 20 עלה פי שניים, מ-2.25% ל-4.45%, ושיעור הגברים המתחתנים עד גיל 23 עלה במהלך השנים הללו מ-19.1% ל-26%.

לעומת זאת, בקרב הנשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי חלה ירידה הדרגתית בשיעור המתחתנות בגיל צעיר בקרב ילידות השנים 1984-1973, כך שבמאזן הכולל ניתן להצביע על ירידה. שיעור המתחתנות עד גיל 20 ירד לאורך השנים 1988-1973 מ-14.3% ל-12.2%, ושיעור המתחתנות עד גיל 22 ירד מ-34.6% ל-32.5%.

שיעור הנשים הדתיות הרווקות שמגיעות לגיל 30 עומד על 21.8%, לעומת 15.2% בגיל 35 ו-13.1% בגיל 40. בקרב הגברים הדתיים שיעור הרווקים בגיל 30 עומד על 31.7% לעומת 19% בגיל 35 ו-15.4% בגיל 40.

על מנת לבחון שינויים בשיעור הגירושין לאורך העשור, ערכו עורכי המחקר השוואה בין ילידי שנת 1973 וילידי שנת 1983 שהתגרשו עד גיל 31. באשר לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי אין הבדלים ניכרים בשיעור המתגרשים בתקופה זו: 5.4% בקרב ילידי שנת 1973 לעומת 5.43% בקרב ילידי שנת 1983. לעומת זאת, בקרב בוגרי החינוך הממלכתי נרשמה ירידה בשיעור הגירושין בין שני השנתונים הללו, מ-8.3% בקרב ילידי שנת 1973 ל-6.8% בקרב ילידי שנת 1983, ואילו בקרב בוגרי החינוך החרדי נרשמה עלייה בשיעור הגירושין בתקופה זו מ-4.7% בקרב ילידי 1973 ל-5.9% בקרב ילידי שנת 1983.

בחינת שיעור הגירושין כעשור לאחר הנישואין מלמדת כי בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי ישנו שיעור גירושין גבוה בקרב המתחתנים בגילאים 18-17 (17.9% בקרב ילידי שנת 1973 ו-14.1% בקרב ילידי שנת 1983) ובגיל 19 (כ-10% בשני השנתונים), כאשר שיעור הגירושין מגיע למינימום במחצית הראשונה של שנות העשרים (גילאים 25-20), אז הוא עומד על כ-7% בממוצע. החל מאמצע שנות העשרים מתחיל שיעור הגירושין לעלות באופן הדרגתי.

הרב רונן לוביץ', נשיא תנועת נאמני תורה ועבודה ורב היישוב ניר עציון, מבקש מהצעירים וגם ממחנכיהם להסיק מסקנות מהמחקר, "מהמחקר ניתן לראות שהנישואין האידאליים הם בגילאי 20-25, לרווקות מאוחרת יש משמעויות נוספות מעבר לצער על צעירים שאינם מתחתנים. ישנה שחיקה נפשית ודתית פעמים רבות ככל שהרווק מגיע לגיל יותר מתקדם. כמו כן, הסיכוי לחיי נישואין ללא גירושין פוחת כאשר מתחתנים מאוחר".

עוד מוסיף הרב לוביץ כי "הרווקות הדתית היא הקשה ביותר: החרדי מתחתן מוקדם עם מעטפת שידוכים רחבה, החילוני מתחתן מאוחר אך מקיים חיי זוגיות ואישות, ומולם הצעיר הסרוג שאינו מתגורר בזוגיות, ואינו מקיים יחסי אישות".

הרב לוביץ קורא לציבור להמשיך לעסוק בבעיית הרווקות המאוחרת, על אף הנתונים המעודדים המצביעים על אי-עלייה בכמות הרווקים, "זה צריך להטריד את כולם, ולעשות ככל הניתן כדי לעזור לאותם צעירים שלא עולה בידם להקים בית נאמן בישראל".

למחנכים קורא הרב רונן לוביץ לשים לב לעלייה גבוהה בהיקף הגברים המתחתנים בגילאים צעיר (18-20), "יש לבצע בדק-בית שהדבר לא נובע מלחץ. עלינו לשים לב שהלחץ של הבנים הצעירים להתחתן מוקדם לא יהיה בחזקת 'יצא שכרו בהפסדו'".