"ממשיכים את דרכם של התימנים"

שיחה מיוחדת עם תושבת כפר התימנים (השילוח) על ההתיישבות וההתמודדות עם האתגרים המגוונים בחיים במקום

בשיתוף "עטרת כהנים" , כ"ט באייר תשע"ז

נירה רביניבוץ, תושבת כפר התימנים
נירה רביניבוץ, תושבת כפר התימנים
צילום: יוני קמפינסקי



טוען....

לקראת ציון 50 שנים לאיחודה של ירושלים, ערוץ 7 בשיתוף "עטרת כהנים" מגישים פרויקט מיוחד משותף שמתמקד בהתחדשות ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים, בעיר העתיקה ובכפר השילוח.

נירה רבינוביץ היא תושבת כפר התימנים והיא מספרת לנו על החיים במקום וחזון ההתיישבות. "למה הגענו לכאן?", אומרת נירה, "בגלל שאנחנו רואים את ירושלים וחורבותיה הולכת ונבנית ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לקחת חלק במפעל הזה. אנחנו חושבים שזה חשוב לבנות את ירושלים ולהקים אותה מחורבותיה".

נירה מסבירה שחייבים להסתכל על המצב מתוך ראייה של אמונה וביטחון ורק ככה אפשר ליישב, לפתח ולבנות - "כשמגיעים לכפר הזה (כפר התימנים), אפשר לראות את זה בשתי עיניים", היא אומרת, "בעין אחת אתה יכול לראות את החורבות, את הבנייה הבלתי חוקית ואת כל החלקים שאליהם המדינה עוד לא הגיעה עד הסוף. אבל בעין השנייה אפשר לראות את הבנייה, את התקומה ואת זה שיש יהודים טובים שהצטרפו למפעל שהתחיל לפני הרבה שנים. זה מפעל שבונה ומשקם והולך יד ביד עם המדינה מתוך אהבה למדינה ואמון במדינה, והולך ובונה את כל החלקים של ירושלים, גם אלה שקצת נזנחו. כשבאנו לפה הסתכלנו דרך שתי העיניים".

"אנחנו לא כאן בגלל הערבים", מדגישה נירה, "כפר התימנים לא קיים בגלל הערבים אלא בשביל ירושלים. יש פה אמנם המון אתגרים, לא קל לחיות כאן, האתגרים נוגעים בכל מיני תחומים, אבל העין המאמינה פתוחה כל הזמן ואי אפשר לוותר. כל אתגר בנה בנו עוד קומה של רצון להישאר פה. כל אתגר, כל משימה, אם זה ביטחוני או לוגיסטי, כל קושי ילד מתוכו התקדמות גדולה יותר לטובת המקום".

בנוגע לפן החברתי, נירה מסבירה שיש איזון חשוב שהקהילה מצליחה לקיים בתנאי חיים מאוד צפופים: "זו חבורה אחת גדולה במובן הטוב של העניין. לאורך השנים הצלחנו לבנות סטטוס קוו קהילתי שבחלקים שצריך קרבה ותמיכה זה קיים, וזה קיים בכל תחומי החיים, הקרבה והקהילתיות נותנת תחושה שאתה נתמך אבל יש גבולות ביחס לפרטיות של החיים, ביחס לזה שלכל משפחה יש את העולם שלה ואת המנדט שלה".

"יש כאן ציבור מאוד מיוחד", מספרת נירה, "רובו אברכים ומשפחות אברכים שרואים את הערך של לימוד תורה בראש סדר העדיפויות של עם ישראל ועם זאת שותפים בצדדים המעשיים של המקום ושל בנייה. יש כאן כולל שפעיל בצורה רציפה גם בתקופות הכי קשות. יש כאן הרבה גוונים, גם חרדים. אנחנו מאמינים שסוד הקיום של המקום קשור לזה שכל הזמן לומדים כאן תורה".

אנחנו שואלים אם המשפחות שהתיישבו במקום מרגישים קשר לשם המקום "כפר התימנים", בעוד רבים מהם אינם תימנים ונירה עונה בנחרצות: "עם ישראל זה עם אחד, אנחנו לא כל כך בענייני עדות. התימנים באו לכאן ב-1882 מתוך ראייה גאולית של שיבת העם לארצו. הם בנו בתת תנאים התיישבות מפוארת עם בתים, בתי כנסיות ומקווה, חיים יהודיים שלמים התקיימו כאן והחיים האלה נגדעו בפרעות. כשאתה לומד על מה שהיה כאן אתה מקבל תחושה של המשכיות. רואים את התימנים ואנחנו באים כאן וממשיכים את אותו קו ואת אותה הדרך, זה לא משנה אם אנחנו תימנים או לא, אנחנו אותו עם".

לפרטים נוספים על פעילות "עטרת כהנים" והצטרפות לפרויקט ההתיישבות בירושלים - לחצו כאן