'גם המגזר החרדי מתקרב ללימודי תנ"ך'

אלפי משתתפים, כולל מאות בני נוער, בכנס ימי העיון בתנ"ך. הרב סליי, מהמארגנים: כשנוכיח קשר אמוני ללימודי תנ"ך גם החרדים יצטרפו.

שמעון כהן , ב' באב תשע"ז

הכנס מתרחב והולך
הכנס מתרחב והולך
צילום: יח"צ



טוען....

החל מאתמול (שני) מתקיימים בגבעת שמואל ימי עיון בתנ"ך בהשתתפות רבנים מובילים בציונות הדתית. על הכנס, ההיענות ובכלל על לימוד תנ"ך בדור האחרון, שוחחנו עם הרב ברוך סליי, מראשי מדרשת אוריה וממארגני הכנס.

את דבריו פותח הרב סליי בתיאור ההיענות הרבה והדרמטית לכינוס. "בכל שנה מספר המשתתפים עולה בצורה שלא מצליחים להעריך אותה מראש. השנה כבר עברנו את ה-6000 משתתפים. אנחנו לא מבינים את השמחה בדבר ה' והרצון לשמוע את דבר ה'".

עוד מוסיף הרב סליי ומספר כי במסגרת ימי העיון נפתח גם מסלול לבני נוער, ובעוד המארגנים סברו שבאירוע ישתתפו כמה עשרות בני נוער בלבד, הרי ש"הגיעו מאות, הגיעו אוטובוסים של תלמידי ישיבות ואולפנות מכל הארץ", הוא מספר ומוסיף כי משתתפי האירוע כוללים את כל הגילאים וכל רבדי האוכלוסייה, "מגיל 16 ועד גיל 80, אנשים עובדים ואברכים, חגיגה של לימוד תורה".

"יש רצון אדיר ללמוד תורה לשמה, תורה מרוממת ומאוד עמוקה. התנ"ך הוא ים שאין לו סוף" הוא אומר ומספר על מפגשים מרגשים עם באי הכנס המספרים לו על תחושות מרוממות, "אישה מבוגרת אחת סיפרה לי שקיבלה כוח להתמודד עם מחלה אחרי שיעור שנגע בנקודה מסוימת. אני מתפעל מחדש מאהבת הדור הזה את התורה ואת לימודי חז"ל שממלא את הלב".

על תוכנם של השיעורים אומר הרב סליי: "אנחנו בדור של התקיימות נבואות התנ"ך, הדילמות של הר הבית הניסיונות והמאבקים מהיומיום נמצאים בתנ"ך וזה מה שמייחד את הלימוד הזה. לומדים את אותם פסוקים והם רלוונטיים לדורנו. אנשים לא מספרים על חידוש בסוגיה כלשהי אלא על שינוי בתוכם, על תפילה אחרת ורוח אחרת".

בהמשכה נסובה השיחה לשאלת יחסו של העולם החרדי ללימוד התנ"ך, מתוך תהייה אם קרוב היום בו יהווה התנ"ך זירה משותפת לשיח משותף בין שני בתי המדרש, בניגוד לקיים היום, כאשר במגזר החרדי כמעט ואין עוסקים בלימוד זה.

הרב סליי משיב ומספר על תלמיד חכם חרדי המגיע לכנס ובשיחה עמו הודה אותו משתתף בכך שאכן מדובר בחסר בבית המדרש החרדי, עם זאת ידע גם לבשר על תמורות שמתחוללות בבית המדרש החרדי שמתחיל לעסוק בלימודי תנ"ך.

באשר לסיבה לנתק בין העולם החרדי ללימוד התנ"ך, אומר הרב סליי כי בשיחה לפני יומיים עם הרב צבי שכטר, "מגדולי תלמידי החכמים בדורנו", שסיפר לו על איגרת בה נכתב כי יש "שלושה נושאים שהם מצווה גדולה שהציבור החרדי התרחק מהם בגלל שהציבור החילוני לקח עליהם בעלות, אחד מהם הוא ציונות שהיא מצווה גדולה, אבל מאחר והציונות חילונית כאילו השתלטה על זה הציבור החרדי התרחק כדי שלא ייראה כאילו יש כאן דת חדשה. הדבר השני הוא דיבור בלשון הקודש, הציבור החרדי נמנע מזה כי זה היה מעין חידוש של ההשכלה והחילוניות למרות שזו מצווה לדבר בלשון הקודש, והדבר השלישי הוא לימוד תנ"ך שהיה מעין חידוש של המשכילים ואנשי האקדמיה כדי לקדם מגמות של כפירה ולקעקע את סמכות חז"ל ואת התורה שבעל פה, ובגלל זה הציבור החרדי התרחק מלימוד תנ"ך".

מוסיף הרב סליי ומעיר כי "מי לנו גדול כמלב"ים שהקדיש את כל חייו למשימה הזו, לקרב את לימוד התנ"ך של דור ההשכלה מתוך נאמנות לחז"ל והמפרשים". להערכתו של הרב סליי הציבור החרדי נמצא בדרך ללימוד שכזה, וכאשר יתברר שלימוד התנ"ך בבית המדרש הדתי לאומי אינו בעל אותם מאפיינים מרתיעים, הרי שהדבר יחזק סוג כזה של לימוד גם בבית המדרש החרדי.

לנוכח כל זאת נשאל הרב סליי אם קיים סיכוי שבכנס ימי עיון כפי שמתקיים היום, ימסור גם רב חרדי שיעור, על אף שנדמה כי באי הכנסים הללו מצפים לסוג אחר של לימוד, סוג אחר של תפיסה. הרב סליי אומר שהשאלה מאתגרת אותו והוא מאמין שהדבר יקרה בעתיד.