בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי עם הרב אברהם ישראל גליס

בן 66, תושב ירושלים, נשוי לרחל, אב לשמונה, סב ל-37. עיתונאי, סופר ואיש ירושלים

עפרה לקס , י"ב באב תשע"ז

הרב אברהם ישראל גליס
הרב אברהם ישראל גליס
צילום: מרים צחי

התחלה / שבט תשי"א, ירושלים. דור עשירי בעיר הקודש. העולים לישראל עשו זאת לפני 300 שנה מגרודנא שבבלרוס. הם קנו חצר ברובע המוסלמי בירושלים "ליד שער האריות, איפה שהיו מהומות כל השבוע". לאחר מכן עברו לבית אחר באותו רובע. "לאחרונה מתי דן גאל את הבית של סבא רבה שלי".

הרובע היהודי / בעקבות פרעות תרפ"ט "נהיה מסוכן לגור ברובע המוסלמי". משפחת גליס עברה לרובע היהודי. הם התגוררו במקום 19 שנה עד תש"ח, "אז הם גורשו".

מי רוצה להיות מיליונר / המשפחה הגיעה לשכונת קטמון, לבית פרטי של שייח' ערבי, "משהו ענק, שלוש קומות". אבל בשביל אביו הוא היה גדול מדי. "עברנו לדירת חדר וחצי במאה שערים. אם היינו נשארים שם, יכולתי להיות מיליונר".

מאה שערים / "שכונה שבנו ליברלים". היא התחרדה רק אחרי שבנו את בתי אונגרין "והגיעו היהודים הקנאים מהונגריה". בילדותו "זו לא הייתה מאה שערים של היום". כן חרדית, אבל מתונה. "היה רדיו בבית כי אבי היה עיתונאי".

לימודים / תלמוד תורה במאה שערים ואחר כך אצל הסבא, הרב יעקב מלמד קלמנוביץ' שלימד בשיטה מיוחדת. "הוא לא לימד אותיות, אלא לקרוא את המילה. הוא היה מלמד את כולם ביחד ואז יושב עם כל אחד לבד".

תלמוד תורה עץ חיים / למד שם בתקופה של ר' אריה לוין כמשגיח. יום אחד הוא הגיע לתלמוד תורה וראה את הילדים והמלמדים בחצר. כששאל מדוע זה כך, הם אמרו שיש שביתה. "'מה זו שביתה?' הוא שאל, הם השיבו שהמורים רוצים העלאה. ר' אריה אמר: ומה אשמים התלמידים? מי שמלמד חומש עם רש"י ילמד רק חומש, מי שמלמד משנה עם ברטנורא ילמד רק משנה. כולם חייכו וחזרו ללמד".

לימודי ליב"ה / ההורים החליטו שעליו לדעת גם דקדוק וחשבון, והעבירו אותו לתלמוד תורה בבית הספר 'שילה'. בהמשך למד ב'תפארת צבי', הישיבה הקטנה של 'חברון'. "לחברון עצמה נכנסתי בניסן, כמה שבועות לפני מלחמת ששת הימים".

מלחמת ששת הימים / חזרה למקומות שעליהם המשפחה חלמה 19 שנים. בעיצומה של המלחמה "הלכתי לעזור לאבי לקבור את ההרוגים בהר הרצל. זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי למתים. זה היה קשה". ההר היה מטווח על ידי תותחי הירדנים: "כשהיינו שומעים יציאת פגז, היינו קופצים לקבר פתוח, וקמים אחרי הנפילה".

האישה שאיתו / רחל, תל אביבית, ממשפחתו של הרב שבדרון הירושלמי. למדה במכללה בירושלים, לימדה שם, והיום משמשת כמזכירה במקום, "עובדת שם כבר 47 שנים".

הברכה / בתקופה שלפני החתונה הוא סייע ליהודי גיאורגיה בקהילותיהם בחו"ל. לחתונה הגיע הרב משה דברשוילי, מגדולי רבני העדה, ותחת החופה "בירך אותי ביידיש שיהיו לי שש בנות ובן". וכך היה. "בדרכי להזמין אותו להיות סנדק, פגשתי את בנו שאמר שהוא בדיוק נפטר". הבן קרוי על שם הרב. אבל יש עוד בן. "הרב שבדרון בירך אותי בחאלקה של הבן הראשון שיהיה לי עוד אחד".

בכל מעשה ידיהם / הילדים עובדים במגוון עבודות. שני הבנים שירתו את המדינה. האחד ב'שחר כחול' והשני בשירות אזרחי והוא גאה בהם. "כולם לומדים, עובדים ומתפרנסים". 37 נכדים.

עושה שמח / במשך תקופה עבד עם חוזרים בתשובה בישיבת 'אור שמח' בירושלים ובתל אביב. "יום אחד הגיע אליי בני גל ואמר: הולכים לפתוח עיתון לחרדים ליטאים. אביך וסבך היו עיתונאים, אולי אתה רוצה לעבוד שם?".

עיתונאי / היה רכז מערכת ב'יתד נאמן' ואז כתב של העיתון. "כשהתחיל מאבק נגד החסידים עזבתי, כי אני נצר למשפחה חסידית". בהמשך עבד ב'משפחה' ובעיתון 'ערב שבת', "ואז עברתי לתקשורת האלקטרונית".

תקשורת אלקטרונית / שידר במגוון תחנות רדיו, בהן בערוץ 7 על האונייה. פעם לקראת עשרה בטבת החליט לראיין את הרב יצחק קוליץ, רבה של ירושלים. הרב נתן דרשה על עשרה בטבת, "אבל לבסוף הים היה סוער ולא שידרנו כל אותו היום". הדרשה שמורה אצלו.

מי ילווה את המלכה / במשך 16 שנה הגיש את התוכנית 'מלווה מלכה' ברשת ב'. מוצאי שבת, בין חצות לשלוש בבוקר. אבל אז הגיע התאגיד - "במקום שיהורם גאון לא הצליח, גם אני לא הצלחתי".

הקול החרדי / לא מספיק נשמע בתקשורת. "התוכנית שלי דיברה על היהדות החרדית, בלי פוליטיקה. 60 אחוזים מהמאזינים היו חילונים, ואני הצגתי להם חרדים שעושים עוד דברים חוץ מלזרוק אבנים בכיכר השבת". אבל אין מי שהקול החרדי חשוב לו. "פניתי להרבה ח"כים חרדים. אבל זה לא מעניין אותם כי חרדים לא מאזינים לקול ישראל".

המועצה הישראלית לקולנוע / היה חבר בה ובמדור התיאטרון. "קידמתי את נושא היוצרות החרדיות לקולנוע וטלוויזיה. יש היום 140 נשים שמאוגדות יחד ויוצרות סרטי נשים לנשים". בקרוב ישוב לשמש בשני הכובעים.

ספרים וסיפורים / מאחוריו לא מעט ספרים וספרי טיולים - על ישיבת חברון, על קברי צדיקים בארץ, בתי כנסת בישראל, שכונות בירושלים ועוד. הוא גם "מצלם את ירושלים ומספר עליה מכל מיני זוויות", לכל מזמין ודורש. "יש לי תוכנית קבועה ברדיו קול חי על ירושלים כבר 10 שנים. כל פעם הנושא הוא אחר. אף פעם לא חזרתי על עצמי".

אם זה לא היה המסלול / "נולדתי לאבא שהיה בעסקנות ציבורית אבל גם בכתיבה. זה עבר אליי, לא יכולתי לעסוק במשהו אחר".

ימים קשים בירושלים / "אני מגיע לכותל כל יום והולך גם ברובע המוסלמי בלי חשש. כשהרב זוננפלד הוזמן לברית בבתי אונגרין בזמן המאורעות, הוא לא הקשיב לאלה שביקשו ממנו להימנע. הוא הלך דרך שער שכם וחזר דרך שער יפו. וכשמישהו ביקש ללוות אותו הוא סירב ואמר 'אתה מפחד. אני לא'".

זאת גאולה? / "כשנודע לראש ישיבת חברון, הרב יחזקאל סרנה, שהכותל שוחרר הוא אמר 'על מה השמחה? אנחנו חוזרים בחזרה לחורבן. חשבתי שגאלנו את הר הבית ומחקנו את מה שיש למעלה'. ובכל זאת למחרת הוא הלך לכותל".

במגרש הביתי

בוקר טוב / קם לוותיקין ועוד לפני כן לדף יומי, כלומר ארבע בבוקר. "משתדל להתפלל בכותל המערבי".

מוזיקה / חסידות קרלין שהוא חלק ממנה, ושירי קרליבך. הוא סעד את ר' שלמה כשהיה חולה. "ולכן הוא הגיע לחתונה שלי בחצות, אחרי השבע ברכות, ישב על הרצפה ושר שירים", ביניהם היה השיר שהלחין במיוחד לחתונה שלו: "והיו למשיסה שוסייך".

שבת / הילדים מגיעים אליהם או שהם מגיעים לילדים. רובם גרים בירושלים. "כל נכד מקבל את תשומת הלב שלו, נבחן על מה שלמד, והבנות על מה שהן למדו ומקבלים פרסים".

עיתים לתורה / חוץ מהלימוד בבוקר, יש גם שיעור בערב, "ומדי פעם כשאני שומע שיש שיעור מעניין".

אחזקת הבית/ ספונג'ה ותליית כביסה, "וגם יודע לבשל מרק". בנוסף הוא כמובן עושה קניות בשוק מחנה יהודה.

מפחיד / "השנאה שיש בעם ישראל בין החרדים, הדתיים והחילונים. יש בורות מכל הצדדים. אלה לא מבינים את אלה, ולא קמה תנועת הסברה משותפת שתסביר איך אפשר לחיות יחד בארץ הזאת".

דמות מופת / האדמו"ר מקרלין סטולין. "הוא אדם הגיוני ומעשי. בשיחה קצרה הוא מבין מה אני רוצה ואני מבין מה ההוראות שלו".

כשתהיה גדול / "אגדל את הנכדים והנינים, ארווה מהם נחת ואספר להם על ירושלים".

ofralax@gmail.com