משה גפני
משה גפניצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

לפני ימים אחדים פרסם חבר הכנסת משה גפני את תוכנו של מכתב ששיגר הרב שך בשנת תשל"ח לראש הממשלה מנחם בגין וממנו עולה כי אין מניעה לוותר על שטחי ארץ ישראל לטובת עשיית שלום.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם העיתונאי בני רבינוביץ' על המכתב ומשמעויותיו.

בראשית הדברים הזכיר רבינוביץ' את הרקע לשליחתו של המכתב: "זה היה כמדומני בתקופה של השיחות בין ישראל למצרים. הייתה התנגדות במחנה הימין, והרב שך מצא לנכון להביע את עמדתו בצורה ברורה נהירה, ומי שמכיר את עמדותיו יודע שמדובר בעמדות של חלק ניכר בציבור החרדי, והעמדה מאוד פשוטה – ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ואין על כך ויכוח, אבל אם מגיעים למצב של מניעת שפיכות דמים" הרי שניתן להגיע להסדר שכזה.

רבינוביץ' מזכיר כי בתוך הנהגת הליכוד היו לא מעט שניבאו שחורות והתנגדו להסכם, ובהם צחי הנגבי, גאולה כהן, יצחק שמיר ואחרים, אך מאז ארבעים שנה וההסכם מחזיק מעמד.

כדי להבין את הקו המדיני של הרב שך מציע רבינוביץ' להבחין בהבדל הגישה של הרב להסכם עם מצרים לעומת הסכמי אוסלו. "בהסכמי אוסלו עמדתו הייתה מנוגדת בצורה הכי תקיפה ונחרצת להסכמים הללו. הוא הגדיר זאת ואמר שמממשלה רעה לא יכול לצאת דבר טוב, ואנחנו רואים את התוצאות של הסכמי אוסלו. כולנו רואים שהסכמי אוסלו היו הדבר הכי רע שיכול להיות עד שאפילו דליה רבין אומרת שיכול להיות שאבא שלה היה מתחרט ולא חותם על ההסכמים הללו".

"רוב מוחלט בציבור החרדי של גדולי ישראל השקפתם היא שתמורת הסכם שלום אפשר מותר ואפילו חובה להחזיר שטחים, לא כי זה לא שלנו אלא כי מניעת שפיכות דמים עומד מעל הכול, גם מעל שיקול של ארץ ישראל".

בני רבינוביץ'
בני רבינוביץ'צילום: ערוץ 20

ברוח זו ממשיך רבינוביץ' ומציין דוגמאות מהעבר הקרוב יותר: "גם לגבי ההתנתקות דגל התורה הצביעה נגד כי עמדת הרב אלישיב הייתה נגד. לעומת זאת הרב שך חשב שצריך להצביע נגד חוק הגולן כי הוא חשב שזה חוק מיותר שהוא התגרות, כי אין תכלית לחוק הזה שקיים אמנם במזרח ירושלים אבל בפועל אנחנו לא שולטים שם. כשארה"ב התנגדה לחוק הגולן הרב שך חשב שאין טעם לחוקק חוק נגד דעת האומות".

רבינוביץ' מציע שלא ללכת סחור סחור, אלא "לשים את הדברים על השולחן", כהגדרתו: "יש השקפה שמקובלת בציבור הדתי-לאומי של כוחי ועוצם ידי ושל אתחלתא דגאולה ושאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים אבל המציאות היא שאנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים.

"הסתבר שאנחנו זקוקים לארה"ב, הסתבר שהאו"ם אינו שמו"ם ואמירה אמריקאית כן מחייבת אותנו ולא ניתן להתעלם ממנה, לא ניתן לצאת למלחמה ללא נשק אמריקאי ואם ארה"ב תסגור לנו את הבאסטה לא נוכל להילחם, ואני עדיין לא מדבר על ההיבטים הכלכליים של המיליארדים שארה"ב שופכת כאן".

"מבחינת השקפת העולם שלנו אנחנו נמצאים במצב של גלות,, אומר רבינוביץ' המסכים שמדובר בלוז המחלוקת בין הציונות הדתית לגישה החרדית, מחלוקת שתימשך ככל הנראה עוד כמה עשרות שנים קדימה.

ובחזרה לעניינו של המכתב – רבינוביץ' נשאל אם הגישה לפיה מניעת שפיכות דמים עומדת מעל ערכי ארץ ישראל אינה מובילה למסקנה שלא ניתן לצאת למלחמת מצווה על ארץ ישראל, שהרי למלחמה שכזו עם ישראל נכנס על אף שהוא יודע שהוא מסכן את חיי חייליו ועל אף שאינו סומך על הנס.

רבינוביץ' משיב ועורך הבחנה ברורה בין מצב מלחמה למצב של הסכם מדיני: "כשיש מלחמה צריך לצאת ולהגן על עצמנו, אבל כשיש בעיה שמונחת על השולחן ולא ניתן לזרוק את כל הערבים ולזרוק אותם לים אנחנו צריכים לדעת איך מתמודדים עם הבעיה הזו, ולטמון את הראש בחול ולומר שאין בעיה ואנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, מסתבר שזה לא עובד".

בדבריו מדגיש רבינוביץ' כי "גם כאשר הרב שך דיבר על 'שטחים תמורת שלום' הוא הדגיש הכול צריך להיות בעצה אחת עם אנשי ביטחון שיקבעו שההסכם יוכל לעמוד מבחינה ביטחונית. אם לא, הרי שלא ניתן למסור שטחים. הבעיה היא שכל אנשי הביטחון מערבבים פוליטיקה וביטחון מימין ומשמאל".

על כך הוא מספר כי כאשר הוקמה מודיעין עילית שיגר הרב שך את הרב רביץ, את ח"כ גפני ואותו לרבין על מנת לברר אם מדובר במיקום שנמצא בקונצנזוס, שכן מדובר בישוב מעבר לקו הירוק, וכאשר הבהיר רבין שבכל הסדר מיקומה של מודיעין עילית יישאר בריבונות ישראל הסכים הרב שך לשלוח לשם את תלמידיו. "לעומת זאת הרב שך התנגד למגורים בביתר עילית ועמנואל".

כשהזכיר את התנגדותו של הרבי מלובביץ' לשלוח את חסידיו למגורים מיהודה ושומרון מחשש שיפונו בעתיד על ידי ממשלת ישראל בהסדר מדיני, נשאל רבינוביץ' אם אין מדובר בביצה-ותרנגולת, ובמידה והיו גם הליטאים וגם החסידים גודשים את יישובי יהודה ושומרון המציאות המדינית-פוליטית הייתה שונה וההיאחזות הישראלית בשטח הייתה חזקה הרבה יותר.

רבינוביץ' אינו מקבל את הגישה הזו ומציין את הביטחון שהיה בשעתו בגוש קטיף שהמקום לא ייעקר, "ועובדה שזה קרה, אז איכלוס יותר או פחות זה לא מה שעובד במציאות".

לקראת סוף דבריו קורא רבינוביץ' לציבור החרדי ולציבור הדתי לאומי לשלב ידיים בכל אותם נושאים משותפים ולהותיר את המחלוקות, מהותיות ככל שתהיינה, אודות היחס לגאולה, למדינה ולצבא, להמשך.