למה ערבים מתקשים להשתלב בהייטק?

נתונים שפרסם בצהריים משרד האוצר מעידים על מגוון סיבות המקשות על בני המגזר הערבי להשתלב בתעשיית ההייטק.

שלמה פיוטרקובסקי , ה' באלול תשע"ז

עובדים בהייטק. אילוסטרציה
עובדים בהייטק. אילוסטרציה
צילום: istock

שיעור העובדים בהייטק מקרב הגברים הערבים הוא נמוך במיוחד ועומד על 1.4%, לעומת שיעור של 17.4% מקרב סך כל העובדים בישראל, כך עולה מנתוני משרד האוצר שפורסמו בצהריים (ראשון).

הממצאים מעלים עוד, כי בעוד שקיים קשר חיובי חזק יחסית בין הציון הכמותי בפסיכומטרי והסיכוי להפוך ל"הייטקיסט" בקרב גברים יהודים, הקשר חלש בהרבה בקרב ערבים ונשים. כך, בקרב גברים יהודים עם ציון פסיכומטרי כמותי קרוב למקסימלי (סביב ה- 150 נקודות), הסיכוי להפוך ל- "הייטקיסט" עומד על כמעט 50%; כאשר לנשים יהודיות הנתון המקביל הוא כ- 30%; לגברים ערבים 28%; ולנשים ערביות הנתון עומד על פחות מ- 10%.

במילים אחרות, הסיכוי להפוך ל"הייטקיסט" עולה ככל שהיכולות, ובמיוחד היכולות המתמטיות של הפרט, גבוהות יותר, אולם היכולות אינן משקפות את כל הסיפור.

הפער בין נשים לגברים ובין ערבים ליהודים עשוי ללמד כי חלק מהפערים בהשתלבות בתעשייה נובעים גם מחסמים כמו סטראוטיפים, מחסור בדמויות חיקוי, מיעוט בקשרים וכדומה.

באוצר מציינים כי לתובנה זו משמעות רבה למדיניות, שכן במקביל למאמצים לשפר את המוכנות של כלל הצעירים הישראלים ללימודים האקדמיים, אם באמצעות שיפור מערכת החינוך ואם באמצעים אחרים; גם לכלי מדינות ספציפיים שימוקדו בהסרת חסמים להשתלבות של אותן קבוצות בתעשייה עשויה להיות תרומה להרחבת ההון האנושי הרלוונטי.

עוד עולה מנתוני משרד האוצר, כי עד לאחרונה רק מעטים מקרב המגזר הערבי בחרו ללמוד את מקצועות ההייטק. במשך שלושים השנה שבין 2014-1985, מבין סך 68,405 בוגרי תואר ראשון במקצועות ההייטק רק 1,598 הם ערבים - 2.3% מבין הבוגרים. המשמעות היא שבממוצע במשך שלושים השנה האלו היו רק כ- 50 בוגרים ערבים בשנה במקצועות ההייטק, באוניברסיטאות ובמכללות גם יחד. שיעור זה תואם גם לנתונים העולים מקרב האוכלוסייה הנחקרת.

כיוון שלמרבית ה- "הייטקיסטים" תואר או בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה או במדעי המחשב (כולל הנדסת תוכנה), סביר כי שיעור הערבים הנמוך במקצועות אלו מהווה סיבה מרכזית למיעוט ה- "הייטקיסטים" הערבים.

עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מגמה. בשנת הלימודים תשע"ו (2016) שיעור הערבים מקרב לומדי מקצועות ההייטק במערכת השכלה הגבוהה גדל לכמעט פי 4 מבעבר, והוא עמד על כ-9.5%, שהם 2,222 סטודנטים. כלומר, בשנת תשע"ו לבדה למדו יותר ערבים את מקצועות ההייטק מאשר כלל מקבלי התארים הערבים במקצועות ההייטק בשנים 2014-1985.

עם זאת, בכדי שהגידול בשיעור הסטודנטים הערבים במקצועות ההייטק יתרגם בפועל לגידול בשיעור
ה- "הייטקיסטים" הערבים, על מי שבחר ללמוד את מקצועות ההייטק (א) להצליח לסיים את לימודיו ולהיות זכאי לתואר, ו- (ב) להצליח להשתלב בתעשייה ובשכר גבוה. בחינה של שתי סוגיות אלו מעלה תמונה בעייתית.

מבין ילידי 1985-1975, 68% מהסטודנטים שהתחילו ללמוד מקצועות הייטק סיימו את לימודיהם בהצלחה באותו התחום והיו זכאים לתואר ראשון. עם זאת, מקרב הסטודנטים הערבים שהתחילו ללמוד מקצועות אלו, רק 51% היו זכאים לתואר. שיעורי הנשירה של ערבים מהתארים אקדמיים הם גבוהים יותר משל יהודים בכל המקצועות, אולם נראה כי הנשירה ממקצועות ההייטק (שהם תובעניים וכנראה שגם קשים יחסית) גבוהה במיוחד.

לנשירה זו עשויים להיות הסברים רבים, ואין זה המקום להיכנס לבחינה מעמיקה של הסוגיה. אולם, ניתן אולי לחשוב על לפחות חלק מפער זה בשיעור המסיימים כ- "פוטנציאל מבוזבז".

סוגיה נוספת היא, כאמור, מידת הצלחתם של בוגרי מקצועות ההייטק הערבים להשתלב בתעשייה. בעוד ש-75% מבוגרי מקצועות ההייטק היהודים השתלבו בתעשיית ההייטק, השיעור המקביל בקרב ערבים עומד על 58%. כלומר, לבוגר מהמגזר היהודי סיכוי גבוה פי 1.3 מעמיתו הערבי להשתלב בתעשיית ההייטק.

יתרה מכך, שיעור הערבים בוגרי מקצועות הייטק שהשתלבו בעבודה בענף החינוך, ענף שהשכר בו נמוך באופן משמעותי מהשכר בתעשיית ההייטק, עומד על 10.6%. שיעור זה אמנם נמוך מממצאים קודמים לגבי העובדים בתחום החינוך מבין ערבים בוגרי תארים מתחום ההייטק אולם הוא עדיין גבוה פי 2.5 מהשיעור המקביל בקרב יהודים. עם זאת, גם תופעה זו נמצאת במגמת שינוי, ובעוד ששיעור המשתלבים בעבודה בתחום החינוך מקרב ילידי 1978-1975 בוגרי מקצועות ההייטק עמד על 18%, השיעור המקביל מקרב ילידי 1985-1983 עמד על 5% בלבד.