הגירה שלילית

שופטי בג"ץ הנחיתו השבוע מכה נוספת על תושבי דרום תל אביב, שתנאי חייהם הפכו בלתי נסבלים, ולעומתם זיכו את המסתננים במסר של עידוד

שלמה פיוטרקובסקי , ט' באלול תשע"ז

"המשמעות של פסק הדין היא ששום דבר פה לא הולך להשתנות". מסתננים בדרום תל אביב
"המשמעות של פסק הדין היא ששום דבר פה לא הולך להשתנות". מסתננים בדרום תל אביב
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

פסיקת בג"ץ שניתנה השבוע בסוגיית המסתננים בלבלה את הכתבים המשפטיים.

דוגמה לבלבול הזה אפשר היה לראות ב"פּוּשִים", הכותרות שמשגרות אפליקציות החדשות השונות לטלפונים הניידים, שסתרו זו את זו בשאלה האם בג"ץ ביטל או אישר את האפשרות להרחיק מסתננים למדינה שלישית. לקח דקות ארוכות עד שכולם הבינו שמשמעותה של הפסיקה היא למעשה פסילת הנוהל. הבלבול נבע בראש ובראשונה מכך שפסק הדין אישר, ברוב דעות, את עצם זכותה של מדינת ישראל להרחיק את המסתננים. פסק הדין של בג"ץ אישר אפילו את זכותה העקרונית של מדינת ישראל לעשות שימוש בהחזקה במשמורת, כלומר בתנאי כליאה, כדי לשכנע מסתננים להסכים להרחקתם מישראל. עם זאת קבעו השופטים כי בתנאים הנוכחיים אסור למדינה לעשות שימוש בזכות הזאת, וזאת בעקבות ההסכמים שהיא חתומה עליהם.

"התחושות שלנו הן קשות כי המשמעות של פסק הדין, עם כל המילים היפות, היא שאצלנו בדרום תל אביב שום דבר לא הולך להשתנות", אומרת שפי פז, ממובילות מחאת תושבי דרום תל אביב. "אנחנו נמשיך לסבול כפי שהיה עד עכשיו. למעשה בג"ץ לא שינה כלום. אחרי שהתפרסמה הפסיקה אנשים התרסקו, אנשים בכו לנו איך אפשר להמשיך ככה. אבל אנחנו לא מתייאשים. אנחנו פעם אחרי פעם מתרסקים וכל פעם מחדש אנחנו קמים וממשיכים להיאבק".

רבים קשרו בין ההחלטה לפרסם את פסיקת בג"ץ השבוע ובין ההפגנה שערכו במוצאי השבת האחרונה פז וחבריה מול ביתה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. ההפגנה התקיימה במחאה על הסחבת במתן פסק הדין בעתירה, והפלא ופלא - מיד לאחר ההפגנה ניתן פסק הדין. אולם פז מבהירה כי המחאה מול ביתה של נאור תימשך, למרות שתמו ההליכים בעתירה הנוכחית. "אנחנו חוזרים גם במוצאי השבת הקרובה להפגין מול הבית של נאור. אם היא חשבה שהיא שחררה את הפסיקה ובזה היא נפטרה מאיתנו – היא טעתה. אנחנו נפגשים מול הבית של נאור במוצאי שבת ומזמינים את כולם להגיע. אנחנו נתחיל מיד לאחר צאת השבת, אבל נחכה לכל שומרי השבת. השבוע יגיעו להפגנה רבים הרבה יותר, ויצטרפו אלינו עוד קבוצות של אנשים שיש להם חשבון עם בג"ץ. המטרה שלנו בהפגנה היא להבהיר לבג"ץ שהוא לא הריבון. אם בג"ץ פותח במלחמה נגד העם, העם יחזיר מלחמה לבג"ץ".

מחזק את חוק הפיקדון

מי שמביט על פסיקת בג"ץ בעיניים מעט יותר אופטימיות הוא יונתן יעקובוביץ', ראש אגף תקשורת והסברה במרכז למדיניות הגירה ישראלית. יעקובוביץ' סבור אומנם שבטווח הזמן המיידי הפסיקה הנוכחית יוצרת נזק עצום שיתבטא בשטח, אולם בהמשך הדרך יש בפסק הדין פוטנציאל חיובי רב שהמדינה צריכה לפעול כדי לממש אותו. "התוצאה המיידית של פסיקת בג"ץ היא כמובן שלילית מאוד. הנוהל שעמד בבסיס העתירה בוטל והמשמעות המעשית של הביטול שלו היא שלא ייצאו בטווח הזמן הקרוב כמויות משמעותיות של מסתננים ממדינת ישראל. הזמן כאן הוא קריטי, כי ככל שחולף הזמן האוכלוסייה הזאת הולכת ומשתקעת ותהליך ההרחקה שלה ממדינת ישראל בעתיד יהיה הרבה יותר מורכב".

יעקובוביץ' מציין כי גם פרט לעיכוב בלוח הזמנים, הפסיקה הנוכחית של בג"ץ מעבירה למסתננים מסר בעייתי מאוד, שעלול להגביר את הפגיעה בתושבי דרום תל אביב. "יש כאן מסר שלילי רחב מאוד למסתננים. המסר שפסק הדין הזה מעביר, בשילוב עם המסרים שהם מקבלים מארגוני הסיוע שמטפלים בהם, הוא מסר של חסינות. התחושה שנוצרת אצלם היא שכל ניסיון משמעותי להרחיק אותם מישראל ייבלם בסופו של דבר. ההשפעה של זה על היחס של המסתננים כלפי התושבים המקוריים של דרום תל אביב היא גדולה מאוד".

עם זאת, יעקובוביץ' רואה כאמור גם את נקודות האור בפסק הדין, ומאמין שאפשר יהיה לרתום את קביעות השופטים למהלך עתידי חדש להרחקת המסתננים. "יש בפסיקה של בג"ץ קביעות מאוד חד משמעיות, שאם המדינה תדע לנצל אותן אפשר יהיה להתקדם הרבה מאוד. הקביעה החשובה הראשונה היא שהמדינות השלישיות שאליהן מבקשת ישראל להרחיק את המסתננים הן בטוחות. הקביעה הזאת היא משמעותית מאוד, בין היתר בהקשר של עתירה נוספת שתלויה ועומדת בימים אלו בפני שופטי בג"ץ בנוגע לחוק הפיקדון. מדובר בחוק המחייב מעסיקי מסתננים להפריש 20 אחוזים משכרם ולהפקיד אותו, יחד עם הפרשה מקבילה של המעביד בקרן מיוחדת, שאותה יקבל המסתנן לידיו רק בצאתו את גבולות ישראל. הקביעה שהמדינות השלישיות בטוחות משמעה שיש למסתננים אלטרנטיבה, והאפשרות שהם בסופו של דבר יקבלו את הפיקדון חזרה לידיהם היא מעשית, ולכן סבירה. העובדה שיש למסתננים אלטרנטיבה מחוץ לישראל משפיעה על כל המעמד שלהם".

יעקובוביץ' מבקש להפנות את הזרקור לקביעה חיובית נוספת של השופטים. "בית המשפט לא קבע שאי אפשר להחזיק מסתננים במשמורת, כלומר בתנאי מאסר, יותר מ‑60 יום. למעשה, דעת הרוב של ארבעת השופטים קבעה בדיוק ההפך. אפשר להחזיק מסתננים במשמורת גם במטרה לאלץ אותם להסכים להרחקה למדינה שלישית, ולא רק כאמצעי להחזיר אותם למדינה שממנה באו. מה שהשופטים קבעו הוא קביעה פורמליסטית-משפטית קיצונית, שלפיה אם נקבע בהסכם עם המדינות השלישיות שהקליטה תהיה של מסתננים שיוצאים מרצון, לא יכול להיות שהמדינה תכפה עליהם את ההסכמה ליציאה באמצעות החזקה במשמורת. מפסק הדין ברור שאם המדינה תפנה לאותן מדינות שלישיות ותצליח להבהיר את ההסכמות איתן כך שיהיה ברור ששכנוע באמצעות משמורת לא מטריד אותן, אפשר יהיה לחדש את הנוהל שבוטל. הרי לכל בר דעת ברור שמה שמעניין את אותן מדינות אפריקניות איננו הרצון הפנימי של המסתננים שמועברים אליהן. הן בסך הכול לא מעוניינות באנשים שעלו עם אזיקים למטוס".

תיחום הוא לא פתרון

הצעד המתבקש הבא בעקבות פסיקת בג"ץ, לדעתו של יעקובוביץ', הוא מהלך להשבת מסתננים לארצות מוצאם באפריקה, בדגש על אריתריאה. יעקובוביץ' מציין כי ישנו דו"ח רשמי של גוף של האיחוד האירופי לפיו אזרחים אריתריאים יכולים לחזור לארץ מוצאם בלי בעיה, וכן פסק דין שניתן בנושא על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם. פסק הדין העקרוני שנתן בג"ץ מאפשר להתחיל לגבש נוהל מסודר להחזרת המסתננים לארצותיהם. "פסק הדין של בג"ץ אומנם יוצר עיכוב גדול בנושא הרחקת המסתננים, אבל צריך לקרוא אותו במלואו. פסק הדין דוחה הרבה מאוד מטענותיהם של הארגונים העותרים וכן את המתודולוגיה שלהם. אני מאוד מקווה שהמדינה תקרא אותו כפי שהוא ותעשה בו את השימוש הנכון".

בסיום השיחה מבקש יעקובוביץ' להתייחס לאחת מהערותיהם של השופטים בדבר האפשרות לבצע תיחום של מקום מגורי המסתננים, כדי להקל על הקשיים של תושבי דרום תל אביב. "השאלה היא כמובן על איזה תיחום מדברים. אם מדברים על תיחום כמו בנוהל שניסתה המדינה לאכוף בעבר, ולפיו המסתננים אינם מורשים לגור בכל האזור שבין חדרה לגדרה, הרי שבסופו של דבר מדובר בהעתקת הבעיה ממקום למקום ולא בפתרונה. צריך להזכיר גם שארגוני הסיוע שעכשיו מדברים בזכות התיחום עתרו בעבר נגד נוהל חדרה-גדרה, כך שעמדתם נגועה בחוסר תום לב. לעומת זאת, אם מדובר על תיחום מלא, כלומר פיזור של המסתננים בכל היישובים בארץ על פי מפתח ולפי גודל, צריך לדעת שהמשמעות של זה היא השתקעות של המסתננים בישראל, מה שעשוי להפוך את מדינת ישראל, בסבירות גבוהה מאוד, ליעד מחודש להסתננות".