אקדמאים נגד מסלולי אקדמיה לחרדים

העתירה נגד מסלולי אקדמיה לחרדים נתלית בחשש להדרת נשים, אבל האם החשש התמוה מצדיק פגיעה בהשתלבות החרדים בחברה הישראלית?

שמעון כהן , י"ב באלול תשע"ז

פוטנציאל כלכלי וחברתי גדול. שילוב חרדים באקדמיה
פוטנציאל כלכלי וחברתי גדול. שילוב חרדים באקדמיה
צילום: דוד כהן. םלאש 90



טוען....

ביום חמישי הוגשה עתירה של מספר אנשי אקדמיה נגד הרחבת התכנית לשילוב חרדים באקדמיה, תוך הפרדה מגדרית ואלמנטים נוספים המאפשרים להם לימודים באופן התואם את השקפת עולמם, לחמש שנים נוספות ומתן אפשרות גם לסטודנטים דתיים לאומיים להשתלב בתכנית שמלכתחילה נועדה לחרדים בלבד.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אשר סוזין, מרצה לתקשורת בקמפוס החרדי של מכללת הדסה, על העתירה, משמעויותיה והעומד מאחוריה.

על משמעויות ייחודיותה של התכנית הוא אומר כי לבד מההפרדה המגדרית מדובר באלמנטים נוספים שיש לקחת אותם בחשבון בעריכת ובהגשת התכנית לסטודנטים החרדיים, אם כי גולת הכותרת המשמעותית ביותר היא ההפרדה המגדרית. כיום כוללת התכנית 11,000 סטודנטים והיעד הוא 19,000 סטודנטים חרדים בעוד חמש שנים.

"העותרים מבקשים למנוע את התכנית הזו כי במל"ג הבינו שיש צרכים מיוחדים ואם רוצים להביא כמויות משמעותיות של חרדים לאקדמיה, מה שמהווה אינטרס חברתי כולל גם ברמה הכלכלית, צריך להתאים את המסגרת לציבור הזה. בשם השוויון ומניעת הדרת נשים עותרים נגד התכנית הזו ואומרים שחרדי שרוצה ללמוד באקדמיה שישב באוניברסיטה כמו כולם, מה שלא יקרה בגלל אורח חיים, פסיקות רבנים ותפיסות תורניות. צריך להתאים להם את התכנית אם רוצים שהם יצאו לשוק ולהשתלב בחברה הכללית".

בין הטענות המועלות על ידי העותרים גם זכותן של מרצות נשים להרצות כפי שמרצים הגברים בפני הסטודנטים החרדים, אולם, מציין סוזין, עיקרה של הטענה היא שהתכנית תגרום להדרתן של סטודנטיות מהמרחב האקדמי של הקמפוס, אך לטעמו מדובר בטענות חסרות בסיס בהשוואה לצורך הכללי בהשתלבותם של סטודנטים חרדים באקדמיה. "הרי גם בצה"ל הבינו שאם רוצים שהחרדים ישתלבו צריך להתאים את המסגרת".

סוזין מציין כי קיימת התנגדות במגזר החרדי, בעיקר בפלג הירושלמי של המגזר, ואף על פי כן במקביל קיימת תמיכה רבה של אדמו"רים ורבני קהילות מובילים ותמיכה זו הנובעת מהתאמת המסגרת האקדמית לצורכי הקהילה החרדית מובילה לעלייה משמעותית במספר הסטודנטים החרדים. להערכתו של סוזין אמנם התכנית מבקשת להגיע בתוך חמש שנים למספר של 19,000 סטודנטים, אך המספר בסופו של יום יהיה גדול מכך באופן משמעותי.

לדבריו בסופו של יום "העתירה הזו תפגע בכולם". עוד נשאל אם ניתן להשוות בין מסגרת זו למסגרות החרדיות שבצבא, מסגרות שקיים ספק גדול באשר לשאלה עד כמה מוצדקת ההשקעה בהן, שכן המערכת מתאימה את עצמה במספר רב של פרמטרים בעוד התוצר הוא עדיין התנגדות של הרחוב החרדי, שירות מקוצר שאינו שווה לאלה של האחרים וכיוצא באלה. לטעמו קיים הבדל משמעותי בין השניים. בעוד "הניסיון הצבאי נתקל בקמפיינים מאוד בוטים וחריפים של רוב הפלגים בציבור החרדי, במגזר החרדי מבינים את הצורך הכלכלי לעומת הצורך הצבאי".

"היו כנסים ודרישות שלא לפרסם מסלולי אקדמיה אבל זה הגיע בעיקר מהפלג הירושלמי, אבל הלגיטימציה רחבה וקיימת בגלל אותם המסלולים החרדים שמלווים על ידי רבנים וזוכים לתדרוך. המעטפת נותנת לבחור חרדי אפשרות לבוא ולומר לקהילה שממנה הגיע שהוא לומד במסגרת חרדית. לכן המספרים רק עולים. הם כמעט והוכפלו".

עוד נשאל סוזין האם אין בקבלת המסגרות הללו תקדים לגבי קבוצות אוכלוסיה אחרות שעשויות גם הן לבוא בתביעות משלהן. "הציבור החרדי הוא ייחודי בכך שהעולם האקדמי יחסית חדש לו. שאר המגזרים הולכים לאקדמיה הכללית או הייעודית. בציבור החרדי זה לא קיים. היה הניסיון של עדינה בר שלום שכשל והיו המכללות הדתיות לאומיות, אבל הציבור החרדי ככלל כמעט ולא מונגש לעולם האקדמיה". עם זאת הוא מוסיף ומעיר כי "אם תבוא קבוצה דומה יהיה צורך להתחשב גם בה".

באשר לסיכוייה של העתירה הוא אומר: "מניסיונות העבר, בג"ץ פסק בעד עתירות שביקשו למנוע הדרה של נשים במרחב הציבורי. כאן לא מדובר במשהו מוגדר כמו קווי אוטובוס נפרדים או הורדת זמרת מבמה. אני מקווה שבג"ץ ידחה את העתירה או יבקש שלא לדון בה, אבל קשה לדעת...".