בשבע מהדורה דיגיטלית

התוכנית להגנת העד נפתלי

מני נפתלי זכה למעמד עד מדינה תוך שבירת לא מעט כללים.

שמחה רוטמן , ט"ז באלול תשע"ז | עודכן: 21:07

עו"ד שמחה רוטמן
עו"ד שמחה רוטמן
צילום: באדיבות המצולם

כל זמן שאין מידע מסודר ורשמי מצד רשויות האכיפה, העיסוק בפרטי החקירות נגד ראש הממשלה ורעייתו מיותר עבור רוב האנשים.

אולם השבוע, בשולי החקירות והעדויות, נחשפנו למהלכים שאמנם לא מלמדים דבר על נתניהו ומשפחתו, אך אמורים להדליק נורות אדומות אצל כל אזרח החרד לשלטון החוק, ומעוניין להאמין בטוהר שיקולי מערכות אכיפת החוק והתביעה הפלילית.

העניין התחיל כשמני נפתלי, לשעבר אב הבית של מעונות ראש הממשלה, דרש מפרקליטות מחוז ירושלים להבהיר את מעמדו. נפתלי ביקש להכחיש את הטענות שהוא "עד מדינה" - מושג משפטי שפירושו שנפתלי שותף לעבירה שעליה הוא מעיד, וכי קיבל הטבה עבור עדותו. לעדות שכזו מייחסים בתי המשפט משקל פחוּת, בהתאם לחוק.

תשובת פרקליט מחוז ירושלים לבקשה, מספקת הצצה קטנה למהלך גיבוש תיק התביעה בפרשת מעונות ראש הממשלה, ובחינת המכתב לצד סדרת המאורעות שקדמה לפנייתו של נפתלי למשטרה בפעם הראשונה, פורשת מסכת אירועים שמחייבים הסברים וחקירות עומק.

"לא ידעתי שאני כזה"

באותה תקופה, תחילת שנת 2015, כחודשיים לפני הבחירות האחרונות, התנהל קמפיין קולני נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין. הוטח בו כי הוא "היועץ המשפחתי", שמגן על ראש הממשלה ורעייתו מפני ממצאים של מבקר המדינה בעניין הבית ברחוב בלפור. הביקורת הציבורית התמקדה בכך שמבקר המדינה העלה טענות כלפי נתניהו בפרשת המעונות, והיועץ המשפטי לממשלה לא חקר את העניין. במקביל, בתקופה זו עמדה מערכת אכיפת החוק כולה בעין הביקורת הציבורית. ויינשטיין, מיוזמתו, גזר שיתוק על המשטרה כשאסר למנות מפכ"ל חדש, בשעה שמרבית תפקידי הניצבים לא היו מאוישים בשל חקירות, השעיות ופרישות. במקביל, בתחילת חודש פברואר פורסם הדו"ח הראשון של נציבות הביקורת על הפרקליטות, שהביא גל ביקורת נוסף על תפקוד רשויות התביעה.

בעקבות גל הביקורת התקשורתית החליט ויינשטיין להוציא הודעה לא שגרתית, ובה עדכן שערך התייעצות בלשכתו בעקבות הפרסומים האחרונים בדבר מעון ראש הממשלה, ובתום ההתייעצות פנה אל מבקר המדינה וביקש לדעת היכן עומדים הדברים בקשר לסוגיית המעון, שעליה דיווח המבקר כמעט שמונה חודשים קודם לכן. למעשה ויינשטיין ניסה להסיט את האש ממנו כלפי המבקר, בטענה שבמשך כל אותה תקופה לא הועבר דבר ליועץ המשפטי לממשלה.

שלושה ימים אחר כך התייצב אב הבית לשעבר מני נפתלי במשטרה וביקש חסינות מפני הפללה עצמית. תוך שבועיים בלבד אושרה בקשתו, על דעת הגורמים הבכירים ביותר - פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

כעת מתגלה שאישור מעמד "עד מדינה" לנפתלי נעשה בעל פה, בניגוד להנחיות הדורשות הסכם כתוב, שגם יועבר להגנה בבוא העת. העדר ההסכם הביא למצב האבסורדי שבו עד המדינה נפתלי "בכלל לא ידע שהוא כזה". בנוסף, תנאי חשוב ומהותי בהנחיות היועץ קובע כי עד מדינה מתחייב להימנע משיח עם התקשורת עד לסיום ההליכים. אלא שמתברר כי נפתלי אמר לחוקרים ש"הוא רוצה להיות עד מדינה, הוא החליט להסיר את הכפפות והוא מתכוון להעביר חומרים לכלי התקשורת" - ולמרות זאת ניתן לו ליהנות מחסינות.

ככל שממשיכים לקרוא את הנחיות היועץ, נראה כי בהסכם עם מני נפתלי נזנחה כמעט כל הוראה אפשרית. למשל, נקבע שיש לשאוף שהסכם עד מדינה ייחתם רק לאחר שרשויות אכיפת החוק מיצו את כל אפיקי החקירה האחרים. כזכור, באותו שלב היועץ עוד לא קיבל חומרים מהמבקר, כיצד אם כן ניתן לומר שאפיקי החקירה האחרים מוצו?

גם החובה לבדוק את אמינותו של עד המדינה, החובה שיצהיר על חלקו בעבירות אחרות שעלולות לפגוע באמינותו בפני בית המשפט, וכל שאר הנהלים, נזנחו בלהיטות כשהגיעה עדותו של נפתלי לשולחן בכירי המערכת.

אגב, לא ברור מדוע התכחשותו הפומבית של נפתלי למעמדו כעד מדינה, לא עולה לכדי הפרת הסכם עד מדינה, שתבטל לאלתר את החסינות שהובטחה.

הליך מזוהם ידוע מראש

הבהילות והעיתוי של חתימת ההסכם עם מני נפתלי מעוררים חששות מפני ניסיון להשפיע על מערכת הבחירות שהתנהלה באותה עת, במיוחד לאור העובדה שהפרקליטות הייתה מודעת לרצונו של נפתלי להשתמש בהליכים המשפטיים לרעה. זרוע אחרת של הפרקליטות, במחלקה האזרחית, אפילו ביקשה להקפיא דיונים בתביעה אזרחית שהגיש נפתלי לבית הדין לעבודה נגד נתניהו, וטענה כי "התנהלות זו של התובע (נפתלי) העלתה חשש ממשי לכך שהתובע מבקש לרתום את ההליך המשפטי לקידום מניעים ואינטרסים זרים, ובכללם השפעה על מהלכים פוליטיים. צעד זה עלול לגרום לפגיעה בהליך השיפוטי..."

המחלקה האזרחית ביקשה "להגן על ההליך המשפטי, למנוע את זיהומו בשיקולים זרים ואת הסטתו למקומות אחרים" בשל חשש להשפעות זרות בתקופת הבחירות - זאת באותו זמן שפרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין מאשרים בזריזות סטטוס עד מדינה לעד שמצהיר שכוונתו לצאת בקמפיין תקשורתי שיזהם את ההליך בשיקולים זרים ויסיט אותו למקומות אחרים.

בעקבות רצף הכשלים החמורים הללו, שנחשף על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה, פנתה התנועה לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, בדרישה כי ישתמשו בסמכויותיהם ויפתחו בבדיקה וחקירה משמעתית נגד פרקליט המדינה שי ניצן והמעורבים הנוספים במתן סטטוס עד מדינה למני נפתלי.

רק בדיקה יסודית, בלתי תלויה וישרה, ופרסום תוצאותיה, יוכלו להשיב את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובבכיריה.

הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה