שכר המורים: יש לאן התקדם, אבל איך?

למרות השיפור עדיין קיימת צפיפות רבה בכ-30 אחוזים בכיתות מאשר במדינות המפותחות, מעמד מורה נותר עדיין נמוך. איך מתקנים את המצב?

שמעון כהן , כ"א באלול תשע"ז

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK



טוען....

דו"ח של ה-OECD מציג נתונים מטרידים סביב מעמד המורה בישראל והצפיפות בכיתות בישראל. ביומן ערוץ 7 התייחס לנתונים ד"ר חיים שקד, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום.

את דבריו פותח ד"ר שקד דווקא בדברי עידוד ואומר: "אנחנו בתהליך של התקדמות וזה טוב. יש עליה יחסית בשכר המורה וירידה במספר התלמידים בכיתה, אבל יש עדיין לאן להתקדם כדי להגיע לרמת המדינות המפותחות".

כאשר נשאל אם אכן קריטית כל כך רמת צפיפות התלמידים בכיתות בדרך אל ההישגים הלימודיים מסכים גם ד"ר שקד שהדברים אינם בטוחים כלל ועיקר ומציין כי "רוב המחקרים אומרים שזה לא מאוד משנה", אך עם זאת לטעמו נדרש יחס לסוגיה זו גם משום שמדובר בפערים גדולים מאוד לעומת מדינות ה-OECD, יחס של שלושים אחוזי צפיפות רבה יותר בישראל לעומת המוסדות המקבילים ובחטיבות הביניים יחס של עשרים אחוזים.

כך שגם אם אין מדובר בפרמטר קריטי להישגים והצלחות הרי שהפער מדבר ויש לטפל בו. הסיבה השניה לכך שהנושא דורש טיפול היא ש"זה מאוד חשוב להורים גם אם עובדתית זה לא משפיע על הישגים. הורים רוצים יותר יחס אישי".

לעומת זאת "איכות המורים היא המרכיב המשמעותי ביותר בהישגי התלמידים", ובסוגיה זו התבקש ד"ר שקד להציג מספר רעיונות שיוכלו לשפר את מעמד המורה גם תוך הסד התקציבי הקיים.

"צריך לשנות קריטריונים לקבלה ללימודי הוראה. נכון להיות הרף מאוד נמוך. מתקבלים למכללות כאלה שלא היו מתקבלים לשום אוניברסיטה ללמוד מקצוע רציני כלשהו. זה מביש ולא טוב וגורם לכך שאנשים פחות טובים מגיעים לשם. צריך לקבוע רף גבוה ולדרוש יותר. זה יגרום להעלאת היוקרה של המקצוע וגם את הביקוש. היום אנחנו במעגל שלילי שבו אנחנו דורשים דרישות נמוכות ומגיעים אנשים לא איכותיים ולכן אנשים לא רוצים להגיע".

בנוסף ממליץ ד"ר שקד "לשנות את מבנה השכר של המורים. שמורה יגיע מהר יותר למשכורת נורמאלית. כיום מורה מתחיל מקבל משכורת מאוד נמוכה ועם השנים מגיעים למשכורת סבירה ובהמשך למכובדת, אבל צריך לשנות את פער השכר בין מורה מתחיל למורה בשלהי הקריירה ולהעביר תקציב לתחילת הדרך.

''אם מורה מתחיל מקבל חמשת אלפים שקלים ובסיום הקריירה 15 אלף שקלים, אפשר להתחיל משמונת אלפים שקל ולסיים ב-12. מדובר באותו סכום שהמורה יקבל לאורך כל שנות הקריירה ולפרוס אותו אחרת. זה חשוב כי מה שבעיקר משפיע זה המשכורת בתחילת הדרך ופחות מסתכלים על מה שיקרה בהמשך".

עוד נשאל ד"ר שקד אם הפרמטר הערכי שאותו מנסה שר החינוך לכמת הוא למעשה פרמטר שאינו נבחן במאזני ה-OECD, ואולי הוא חשוב יותר מהישגיות. שקד קובע כי הדברים משולבים אלה באלה. "זה לא להכריע בין ערכים להישגים. זה הולך ביחד. בתי ספר שמובילים להישגים גבוהים יש בהם יותר תרומה לקהילה והתנדבות. כשמביאים אנשים איכותיים יותר משיגים את כל הפרמטרים".

אז למה הצעות שכאלה אינן מיושמות? "ארגוני המורים מאוד חזקים ולא נותנים לשנות דברים, אבל עם זאת ניתן וצריך לעשות זאת. בשנים האחרונות קרתה מהפיכה - ארבעת שרי החינוך האחרונים שינו את השיטה. כבר לא זורקים את מה שהיה קודם ובוצע על ידי השר הקודם, אלא ממשיכים את מה שעשה השר הקודם וזה בסיס טוב להמשכיות שמאפשר הצלחה. הסכמי שכר כרוכים ברהבה מאבקים והתנגדויות.

''עד עכשיו בנט עשה את הדברים הקלים כמו הגדלת מספר התלמידים בחמש יחידות אנגלית או להקטין את מספר התלמידים בכיתה, אלו דברים שאין להם מתנגדים. לגעת בשכר זה מקים עליך את כל בעלי האינטרסים. אני מאמין שאחרי הדברים הקלים הוא יעשה גם את הדברים הקשים הללו".

על כך נטען בראיון כי ככל שמערכת הבחירות הבאה מתקרבת סביר להניח ששר לא ירצה להכניס ידיים לכיסיהם של האזרחים ולייצר עימותים ומאבקים מתוקשרים. ד"ר שקד מבהיר שאינו עוסק ומבין בפוליטיקה ולכן לא יוכל להתייחס להערה, אם כי "בסך הכול נפתלי בנט מוערך כשר חינוך שעשה כמה וכמה צעדים חשובים ונכונים, אבל אין ספק שיש עוד הרבה מה לעשות".