מצער שדו"ח ביטחוני - הפך לכלי פוליטי

בלשכת ראש הממשלה מגיבים לדו"ח המוכנות למלחמה שהתפרסם היום. "אזרחי ישראל יודעים שנתניהו מוביל מדיניות מושכלת"

רעות הדר , ה' בתשרי תשע"ח

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
צילום: מארק ישראל סלם

לשכת ראש הממשלה מגיבה הערב (שני) לדו"ח שפירסמה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא המוכנות הישראלית למלחמה.

"נלמד את הדו"ח אבל מצער לשמוע, כפי שאומרים חברי הכנסת יואב קיש ומוטי יוגב שהיו בין מגבשי הדו"ח, על הניסיון של ח"כ עופר שלח להשתמש בדו"ח של ועחו"ב ככלי לניגוח פוליטי".

"אזרחי ישראל יודעים שראש הממשלה נתניהו מוביל מדיניות ביטחונית מושכלת ששומרת על ביטחון ישראל במזרח תיכון סוער", לשון תגובת הלשכה.

מנגד, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר, יצא להגנת מסקנות דו"ח ועדת המשנה וטען כי הדו"ח אינו פוליטי.

''מדובר בדו''ח מקצועי. באותם מקרים שהיה בהם לדעתי ניסוח בעל משמעות פוליטית, הוא שונה.
בדו״ח אנחנו עוסקים בתר''ש 'גדעון'. ב-5 שנות התכנית, הכנסת מקצה בחוק כחצי טריליון שקל. האחריות שלנו כועדה היא לאפשר גם לציבור ללמוד במידה כלשהי על הדברים החזקים והפחות חזקים שעבורם מוקצה תקציב אדיר זה".

"בסופו של דבר כשאנחנו ממליצים בדו"ח שהתר''ש הבא יתחיל להיבנות על ידי הדרג המדיני - זוהי סוגיה מקצועית טהורה. הייתי בעבר חבר קבינט, ואיני רואה שום בעיה במתן עצה לחברי הקבינט כיום. אני משוכנע שראש הממשלה ושר הביטחון ימצאו בו דברים שיסייעו להם. הדו"ח הוא לא דו"ח פוליטי נקודה'', אמר דיכטר.

הוא הוסיף כי "ח"כים שבחרו שלא לחתום על הדו״ח הפומבי, חתמו על הגרסא החסויה. כל הדו"ח הגלוי לקוח מתוך החסוי".

מדובר במסמך של ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובנין הכוח של ועדת חוץ וביטחון מפרסמת היום (שני) את חלקו הפומבי של הדו"ח אותו הכינה בעקבות תר"ש גדעון.

ועדת המשנה, בראשה עומד ח"כ עפר שלח (יש עתיד), קיימה במהלך 2015-16 למעלה מ-30 דיונים וסיורים במעקב אחרי המחשבה, העיצוב והמימוש של התכנית הרב-שנתית (תר"ש) "גדעון" של צה"ל.

דו"ח הוועדה מביא את מסקנותיה לגבי התכנית בכל הרמות: החל ממקומו של הדרג המדיני בתהליך עיצוב תכנית רב-שנתית, דרך בחינת האסטרטגיה הצה"לית ועיצוב התר"ש כנגזרת ממנה, ובחינת הוצאת התכנית אל הפועל ברמת הזרועות והיחידות השונות בצה"ל.

לצד הערות וביקורת הוועדה, היא גם חולקת שבחים לצה"ל ומוצאת צבא ערכי וחכם, שיודע לחקור את עצמו ולקבל החלטות, קשות ככל שיהיו, על מנת להבטיח את מוכנותו בשעת חירום.

גרסתו המסווגת של הדו"ח מקיפה 54 עמודים, עליה חתמו חברי ועדת המשנה מהקואליציה והאופוזיציה. גרסתו הבלתי מסווגת של הדו"ח מקיפה 30 עמודים, חברי הכנסת מוטי יוגב ויואב קיש סירבו לחתום על הגרסה הבלתי מסווגת.

לקריאת הגרסה הבלתי מסווגת לחץ כאן

בדו"ח נקבע כי תר"ש "גדעון" מהווה מתווה ראוי למימוש לקחי המערכות האחרונות והטמעה של מסקנות נכונות מהשינויים בסביבה האסטרטגית, בטבע האויבים ובפני המלחמה. בעיצובה של התר"ש, וכן בהוצאתה לפועל בשנתה הראשונה ניכרת רמה ראויה של ניהול ופיקוד, תוך ביצוע מהלכים מורכבים. הדגש של הרמטכ"ל, במסגרת התר"ש, על מוכנות ומיקוד הצבא במשימות הליבה שלו הוא נכון ומתבקש.

עם זאת, הרצון להעמיד צבא ממוקד ובעל יכולת אל מול משימותיו, נתקל בשתי אבני נגף משמעותיות:

ראשית, התר"ש עוצבה "מלמטה למעלה" ע"י צה"ל ובתוכו, ללא תפיסת ביטחון לאומי כתובה, וברובו של התהליך, אם לא בכולו, גם ללא הנחיה מוקדמת של ממש מצד הדרג המדיני, או יכולת השפעה של המטה לביטחון לאומי (מל"ל). בהיעדר ההלימה המתחייבת, בין הנחיות דרג מדיני, לבין תכניות אופרטיביות ובניין הכח הנדרש מהן, עלולים לחזור כשלים מהמערכות הקודמות, הן בהיבט של מחסור במסה קריטית של יכולות אמיתיות, והן בדרישה מהצבא לפעול בהיגיון אחר מזה שנבנה והוכן עבורו.

באשר לקושי זה, שהוא כשל רב-שנים במערכת הישראלית, הוועדה קוראת להתחיל מיד בתהליך של עיצוב ואישור תפיסת ביטחון לאומי, ממנה ייגזר חלקו של צה"ל במימושה, ומכאן תפיסת ההפעלה של צה"ל. קיומם של אלה הוא תנאי מוקדם לעיצוב נכון של תכניות אופרטיביות וכן של התר"ש שאחרי "גדעון".

הוועדה מקדישה חלק נרחב בדו"ח לדרך הראויה לביצוע תהליך זה, החל מדיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט), תוך שימוש בעבודת מטה שירכז המל"ל, הגדרת תפקידו של צה"ל בהשגת יעדי הביטחון הלאומי, קביעת תפיסת הפעלה לצה"ל על פיה יחל צה"ל בעבודת מטה לעיצוב התר"ש הבאה, תוך שהמל"ל מפקח על ההתאמה להנחיות הדרג המדיני, למטרות, ולמשאבי המדינה.

הוועדה סבורה כי גם במסמכי תפיסה יש לראות "מסמך חי", ותומכת בהמלצת "ועדת מרידור" משנת 2006, לפיה אף את תפיסת הביטחון יש לבחון אחת לכמה שנים, או בעקבות אירוע מאז'ורי המשנה את התמונה העולמית או האזורית.

בנוסף, ההצטיידות ובניין הכח נעשים בקצב הנגזר מן האפשרויות ואינם עונים תמיד על הפערים. בנוגע לקושי זה, הוועדה מציינת בדו"ח מספר תחומים קריטיים בהם נדרשות התאמות בקצב בניין הכח, אותן מובילים שני עקרונות: ראשית, בניית יכולת ל"מסה קריטית" מוגדרת, אליה יש להגיע במהירות האפשרית, או לא להסתמך עליה בעיצוב התכניות לפעולה. ושנית, בחינה שוטפת, מקצועית וללא "הנחות" של היכולת לממש את ההישג הנדרש בחזיתות השונות, והתאמת ההישג הנדרש, או התכניות, ליכולות האמיתיות המצויות בידי צה"ל.