התגלה הפספורט של ר' אלחנן וסרמן זצ"ל

הפספורט של הרב וסרמן, מגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם, ובו תמונתו ופרטיו האישיים נחשף לאחרונה. הפספורט נועד להצילו מידי הנאצים.

שמעון כהן , ו' בתשרי תשע"ח

הפספורט התגלה
הפספורט התגלה
צילום: 'קדם'
בימים האחרונים נחשפה תמונתו האחרונה של הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד, מגדולי ישראל ומבכירי ראשי הישיבות של הדור הקודם (ושהיה גם מגדולי וחריפי מבקריה של הציונות הדתית), שצולמה שישה חודשים בלבד לפני שנרצח בידי הנאצים.

התמונה נחשפה כחלק מתעודת 'פספורט' זמנית, אשר הושגה עבורו כחלק ממאמצי ההצלה, ואשר הגיעה בשבועות האחרונים לבית המכירות הפומביות ‘קדם’ בירושלים.

המסמך שהתגלה שימש כפספורט זמני או כתחליף לפספורט. הוא כולל שני עמודים כתובים בשפה הליטאית, עם פרטיו האישיים של הגאון רבי אלחנן וסרמן ועם תמונתו. המסמך הונפק בווילנא בחודש כסלו של שנת תש"א (דצמבר 1940), כחצי שנה בלבד לפני רציחתו של הרב, בחודש תמוז תש"א (יולי 1941).

בעמוד הראשון מופיעים הפרטים הבאים: שם, מקום לידה, צבע עיניים, ופרטים נוספים. בתחתית העמוד - אישור נוטריון. בעמוד השני - אישור חתום ע"י שניים מ"אזרחי פולין" המאשרים כי הם מכירים את ר' אלחנן, שנולד ב 1875- ומתגורר כעת בסמילישוק וכי הוא המצולם בתצלום המצורף למסמך.

שני החתומים הם: שלמה גוטוירץ וישראל יצחק פלונצ'ק. הרב פלונצ'ק היה תלמידו המובהק של ר' אלחנן ולימים שימש כרב בחיפה. בחלקו השני של העמוד אישור רשמי נוסף בחתימת נוטריון וחותמות בית המשפט המחוזי של ווילנא.

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם', מציין כי "מדובר בפריט היסטורי בעל ערך יוצא דופן שהתגלגל לידינו, זוהי התמונה המאוחרת ביותר של ר' אלחנן וסרמן שצולמה בשנה האחרונה לחייו. המסמך שרד את תקופת התהפוכות של מלחמת העולם השניה והוא מהווה מוצג חשוב למאמצים הגדולים של היהודים במקומות המועדים לפורענות בשנים של מלחמת העולם השניה, להגר אל מקום מבטחים".

ר' אלחנן וסרמן היגר רבות בחייו, ממדינה למדינה באירופה, מאימת שלטון זה לאימת שלטון אחר. רבים היו המאמצים שהוא השקיע בנסיונות יציאה מאירופה, ליעד הנכסף - ארץ ישראל. הפספורט שהתגלה הודפס בחסות השלטון הסובייטי כאשר ר' אלחנן שהה בסמילישוק (Semeliškės), עיירה קטנה בליטא, הנמצאת במרחק של 67 ק"מ בלבד מהתחנה הבאה והאחרונה בחייו - קובנה, בה נרצח על קידוש השם.

לאחר החתימה על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, בראשון לספטמבר 1939, ברח ר' אלחנן יחד עם 200 מבחורי הישיבה מברנוביץ' לווילנא אשר בליטא, מאימת הסובייטים. כעבור פחות משנה, ביום ה-15 ביוני 1940, נכנסו לליטא 150,000 חיילים סובייטים ללא כל התנגדות. ר' אלחנן ותלמידיו מתגלגלים מוילנא לטרוקי (Trakai) הנמצאת במרחק 27 ק"מ בלבד מווילנה, ומשם הם מגיעים בחודש אוגוסט לסמילישוק, עיירה קטנה במחוז וילנא שמתגוררות בה 60 משפחות יהודיות.

בתקופה זו של חייו בסמילישוק, תחת אימת השלטון הסובייטי, מונפק הדרכון הזמני של ר' אלחנן.

כך מתאר ר' אלחנן את גלגוליו מאותה העת בגלויה האחרונה ששיגר אל אחיו ר' אליהו צדוק וסרמן בירושלים: "על דבר המסע, הנה הקושי הוא לא בכניסה כי אם ביציאה, כי הדלת סגורה ומסוגרת… זה כשלושה ירחים כאשר עזבנו את טרקי והעתקנו את מושבנו עם כל הנלווים אלינו לעיר הסמוכה סמלישקי".

הרב וסרמן ניסה לשחד את השלטונות הסובייטים כדי לצאת, כמו שעשו רבים אחרים, אך ללא הועיל, הפקידים שמעו שהוא דיבר לא פעם נגד המשטר הסובייטי וגמלו לו על כך. ב-10 ביוני 1941 - ט"ו סיון תש"א, בורח ר' אלחנן מסמילישוק לעיר קובנה, עקב מידע שקיבל כי הסובייטים מחפשים אחריו. אולם שלטונם של הסובייטים בליטא מסתיים כמה ימים בלבד לאחר מכן. כעבור 12 יום פולשים הנאצים לליטא.

בקובנה, נלקח ר' אלחנן יחד עם כמה מתלמידיו ועוד 10,000 יהודים ל"פורט השביעי" - מצודה אשר היוותה את המחנה הריכוז הראשון שהוקם ע"י הנאצים במזרח אירופה. ב- 6 ביולי 1941 - י"א תמוז תש"א, נרצח ר' אלחנן ע"י ליטאיים מקומיים, יחד עם אלפים מאחיו, על קידוש השם.
העמוד הראשון של המסמך
צילום: 'קדם'
העמוד השני
צילום: 'קדם'

מבית המכירות 'קדם' נמסר גם תרגום המסמך:
-------------------------

תרגום העמוד הראשון.

מלטבית וצרפתית.

תירגם: אלי וולק. איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה.

בדרכון הזה 32 עמודים.

דרכון חוץ

הרפובליקה הלטבית

דרכון חוץ מס' 001478

שם בעל הדרכון: ווסרמנס חונייס

נוסע עם אשתו וילדיו

נתינות: לטבית

מס': 001478

פירוט

עיסוק: רב

אשתו, תאריך ומקום לידה: 12.1.1875 בעיר באוסקה

מקום מגורים: ברנוביץ'

צבע עיניים: כחול

צבע שיער: אפור

סימנים מיוחדים: --

מצב משפחתי: אלמן עם ילדים

אסמכתא: שגרירות לטביה בברלין 20/12/1932 הונפק דרכון חוץ מס' ברשימה: 007509.

חתימה של בעל הדרכון

הקונסול הלטבי בוילנא וחתימתו.

מס' דרכון 001478

הדרכון תקף לכל הארצות מלבד ספרד

מועד פג תוקף של הדרכון: 23 בינואר 1937 אם לא הוארך.

בעל הדרכון יהיה אחראי על אי-הארכת דרכון או אי-החלפתו.

הדרכון הונפק ב9 בינואר 1935.

מס' דרכון 001478

תוקף הדרכון הזה הוארך עד 23 בינואר 1938. אגרה בגובה 13.20 זלוטי שולמה ב17 בינואר 1937.

קונסול של לטביה בוילנא

מס' 001478

תוקף דרכון זה הוארך עד 23 בינואר 1939. אגרה בגובה 12 זלוטי שולמה בלונדון ב18 באוקטובר 1937.

H Panga מס' 1832

תוקף דרכון זה הוארך עד 7 באוקטובר 1941. אגרה שולמה בניו יורק ב-1938.

חותמת נוטריון שמאשרת.

-------------------------

תרגום העמוד השני.

מליטאית.

מס' 824523

חותמת עגולה של בית המשפט המחוזי בולנה

(חתימה) נוטריון של וילנה


וילנה, 3 לדצמבר 1940. רישום. אנו, חתומים מטה, אזרחי פולין לשעבר: פלונצ'ק /פלאז'אק שרול – איצחוק וגוטווירט סלמון, הראשון – בן 28, והשני בן 19, היודעים את האחריות לעדות שקר, מבלי כל שהם ניכויים וללא כל שהוא קשר אישי, לוקחים אחראיות מלאה ומצהירים ומאשרים כי מוכר לנו באופן אישי מר ווסרמן הונלס, יליד שתים עשרה לינואר דצמבר שנת 1875 בברנוביץ, מתגורר כעת בסמלישקס, הכן אותו האדם, המופיע בתמונה מצורפת לעדות זו.

מחוק: "רישום", "חודש דצמבר".

(חתימה) (חתימה)

וילנה, שלישי לחודש דצמבר שנת אלף תשע מאוד ארבעים. מס' רישום 24180. אני, אנטנס זיקוס, נוטריון של וילנה, בעל משרד פרטי בוילנה, רח' סניאדצליו 6, בבית בית המשפט הלאומי של וילנה, מאשר בזה, כי מסמך הזה, מולי , במשרדי נחתם ברצון החופשי ע"י אזרחי פולין לשעבר, הלא מוכרים לי: פלונצ'ק /פלאז'אק שרול – איצחוק וגוטווירט סלמון, שניהם גרים בוילנה בעיירה סמלישקס, מחוז טראקיי, לאחר שביצעתי זהותם בעזרת תעודות זהות פליטי המלחה, אשר הראשונה הונפקה ע"י מנהל תחנת משטרה מס' 3 בוילנה ב 20 לפברואר 1940, מס' 1577 והשנייה הונפקה ע"י מנהל משטרת עיירת טראקיי, מחוז וילנה, ב3 לינואר 1940 , מס' 24.

מחוק: "וילנה".

שולם שכר: שכר תקציבי ושכר נוטריוני 8 ליטים ומס בולים 2 ליטים. מס' קבלה של בית המשפט 824546.


חותמת עגולה של בית המשפט מחוזי בולנה

(חתימה)

נוטריון של וילנה