ריבלין: לשמור על עצמאות האקדמיה

נשיא המדינה אירח את נשיאי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. ''האקדמיה הישראלית היא סוד כוחנו ועלינו לשמור עליה''.

עדו בן פורת , י"א בתשרי תשע"ח

הישגים שלא יאמנו
הישגים שלא יאמנו
צילום: מארק ניימן, לע"מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אירח היום (ראשון) את נשיאי כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לאירוע השנתי של תקווה ישראלית באקדמיה בסימן "בדרך לשותפות במצוינות".

"תקווה ישראלית" היא מטריית פעילות רחבה המאגדת תחתיה את מכלול פעילות בית הנשיא החותרת ליצירת שותפות בין ארבעת השבטים המרכיבים את החברה הישראלית, וזאת באמצעות פעולה בתחומי מפתח חברתיים וכלכליים ולאור חזונו של נשיא המדינה.

באירוע, בהנחיית פרופ' ידידיה שטרן, התקיים שיח פתוח בין נשיא המדינה לנשיאי המוסדות על שאלות בוערות בחברה הישראלית ובסדר הישראלי החדש ותפקידה של האקדמיה בהקשרים אלו: הפרדה מגדרית, לימודי ליבה, שיח ההדתה, הרלוונטיות של המקצועות האקדמיים ועוד.

בפתח דבריו בירך הנשיא את המשתתפים על ההתקדמות מאז החלה תקווה ישראלית באקדמיה. "מדינת ישראל תחגוג השנה שבעים שנים להיווסדה. הישגים שלא יאמנו, כמעט פלאיים נרשמו בשבעים השנים האלו. אחד מהפלאים האלה ומרכזי שבהם הוא מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל", אמר ריבלין.

לדבריו, ''האקדמיה הישראלית הייתה ולעולם תהיה תנאי ליכולת של מדינת ישראל לשמור על עצמאותה ועוצמתה. האקדמיה הישראלית היא סוד כוחנו ועלינו לשמור עליה חזקה, עצמאית, מצוינת ומקדימה את המחר".

"כשנשאתי את הנאום שזכה בדיעבד לכינוי 'נאום השבטים', היו מי שכינו אותי 'פוסט ציוני'. אמרתי אז ואומר גם היום שאני ציוני משום שאני רואה בקום מדינת ישראל את הביטוי המזוקק ביותר לשיבתו של העם היהודי להיסטוריה ואת נשיאתו באחריות לגורלו. בדיוק מסיבה זאת אני רואה בהתמודדות עם האתגרים שעולים מהתמורות שעוברת החברה הישראלית את המשימה הציונית אולי הכבדה ביותר המונחת לפתחו של הדור הזה''.

ריבלין הוסיף, "מדינת ישראל קמה בעבודה קשה, בדם יזע ודמעות של אומה המאוחדת בחזון משותף. לאורך השנים הצליחה לצמוח ולשגשג כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. מדינה שמראה ומחויבת להמשיך להראות לעולם כולו, כיצד לא רק שאין סתירה בין ערכיה היהודים לדמוקרטיים, אלא כיצד אלה יכולים להיות ניזונים מאלה''.

הנשיא המשיך ואמר כי "אם אנחנו רוצים להבטיח את המשך קיומו של הפלא הישראלי הזה גם שבעים שנה קדימה, אנחנו חייבים להישיר מבט לאתגרים שלפתחינו: לראות את אותם 50% מכיתות א' היום, ערבים וחרדים שטרם מצאנו את הדרך המשותפת להשתלבותם בפלא הישראלי.

''תקווה ישראלית איננה קריאה נשיאותית חגיגית כפי שאולי מתבלבלים לחשוב ל'אחדות' מזויפת נוטפת דבש, ל'מעגלי שיח' או לכבוד הדדי. לא. תקווה ישראלית היא קריאת השכמה לנו, העומדים בראש המערכת, לכייל את המערכת מחדש, כלכלית, ערכית וממלכתית באופן שיתאים למציאות הישראלית המתהווה ויבטיח את עתידנו ואת שגשוגנו''.

בנושא הגיוון והייצוג, שאל הנשיא את נשיאי המוסדות "האם אנחנו, אתם, באמת חותרים להצמיח באקדמיה הישראלית את נשיא האוניברסיטה הערבי הראשון? את יו"ר ות"ת החרדיה הראשונה? האם החדר הזה יראה אחרת עבוד עשרים שנים?".

בנושא הכשירות התרבותית והיכולת לייצר אקדמיה שארבעת השבטים יכולים לראות בה את ביתם, שאל הנשיא "האם מציאות של הפרדה מגזרית הולכת וגוברת באקדמיה בין חרדים, לחילונים, לערבים, לדתיים - לא מאיימת להפוך את האקדמיה הישראלית למערכת החינוך שתיים? האם ההפרדה הזו היא דוגמה להצטיינות שלנו ברגישות למאפיינים של כל קבוצה, או לוויתור שלנו על עצמנו?".

בנושא דמות הבוגר של האקדמיה הישראלית, שאל הנשיא: "בהינתן הפיצול במערכת החינוך, האם יש מקום לחשוב על לימודי ליבה באקדמיה? של מבוא לדמוקרטיה ישראלית, של אזרחות, של לימודי ערבית?".

בנושא יצירת הרצף בין אקדמיה לתעסוקה, אמר הנשיא: "הפער של אי מיצוי ההון האנושי הערבי במשק עולה לנו קרוב ל-30 מיליארד ש"ח בשנה. זהו פער שמעיד על כשל שוק, שאינני רואה כיצד אנו נדרשים אליו ללא עבודה משותפת ומתואמת בין האקדמיה לתעשייה''.

יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ סיפר באירוע "החלטנו החל מהשנה, תשע״ח, להוסיף לתקציב תקווה ישראלית באקדמיה שלושה מיליון ש"ח מעבר לתקציב הממונים לקיום הכשרות לסגל האקדמי בכיתה מגוונת: התמודדות עם גזענות, פשעי שנאה והטיות, כך שסך התקציב לתקווה ישראלית באקדמיה יעמוד על עשרה וחצי מיליון ש"ח בשנה''.

פרופ' עדיטל בן ארי מאוניברסיטת חיפה אמרה כי "אוניברסיטת חיפה תהיה האוניברסיטה הראשונה שתהפוך למולטי יוניברסיטי בשנים האחרונות. ככזו מייצגת בגאווה את דגל הגיוון ורואה בו תנאי למצוינות אישית באקדמיה. אנחנו עתידים, בשנים הקרובות, להגדיל באופן משמעותי את אנשי הסגל האקדמי והמנהלי שאינם יהודים מ9.7 אחוז ל20 אחוז''.

פרופ' מונה חורי כסאברי מהאוניברסיטה העברית אמרה באירוע "אחת ההמלצות של וועדת ההיגוי היא שנחייב את כל הסטודנטים באוניברסיטה לקחת לפחות קורס אחד בתחום הגיוון".