שירי החול של אברהם אבן עזרא.
יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים, בצירוף חילופי נוסח וביאורים.
בידי ישראל לוין.
לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות ואוניברסיטת ת"א, תשע"ז. יט+324 עמ'
(08-9249466)
הוא ידוע בעיקר מפירושיו המיוחדים לתורה, שהיוו בסיס לדיון ולהרחבה וגם למחלוקת בפירושי רבים מן הראשונים והאחרונים. אולם הוא היה גם בלשן ואסטרונום ומתמטיקאי ופילוסוף ובעיקר משורר, ורבים משיריו מושרים על ידי העם כולו לדורותיו – "כי אשמרה שבת" ו"צמאה נפשי", "לך א‑לי תשוקתי" ביום כיפור, "אש תוקד בקרבי" בתשעה באב ועוד רבים.
גם שירי חול חיבר ראב"ע, שפורסמו במשך השנים בבמות שונות, ועתה לוקטו עם מבוא ומקורות ושינויי נוסחאות על ידי החוקר ישראל לוין, שכבר הוציא לאור את שירי הקודש של ראב"ע לפני עשרות שנים. בשירים רבים מתלונן ראב"ע על מצבו, ואף מלגלג מעט על עצמו – למשל שאם יהיה מוכר נרות בוודאי שהשמש תישאר עומדת באמצע השמיים... בספר נאספו גם חידותיו של ראב"ע, כמו למשל: "אם תהפוך מילה למצוא שמו – תראה, איך תחשוב כי הוא נעלם – והוא נראה?".
***
בכור שורו הדר לו.
ר' יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש.
יהונתן יעקבס.
ירושלים, מאגנס, תשע"ז. י+351 עמ'
(02-6586659)
רבי יוסף ב"ר יצחק, 'בכור שור', היה מבעלי התוספות, מתלמידיו החשובים של רבנו תם, ומוזכר פעמים רבות בתוספות על התלמוד, בדרך כלל כרבי יוסף מאורליאן על שם מקומו.
אולם עיקר פרסומו בא מפירושו על התורה, שבו הוא מהלך בדרך הפשט אך לא נמנע מהבאת מיטב מדרשות חז"ל וגם מעט רמזים וגימטריות. במקומות רבים בפירושו הוא מתווכח עם דעות נוצריות, ובעקבות הגזירות שהיו בימיו גם תוקף את הנוצרים קשות לא פעם, כפי שעשה, ובלשון חריפה, גם בפיוטיו.
הפירוש על התורה נדפס לראשונה לפני כמאה שנה מכתב יד יחיד ששרד, ואם ה' לא היה שומר עליו - גם פירוש זה היה נותר עלום, כמו כתבים רבים אחרים של קדמונים שאבדו. ד"ר יעקבס, מרצה לתנ"ך בבר-אילן, מקיף בספר את דרכי לימודו ופרשנותו וכתיבתו של ר"י בכור שור בפירושו לתורה, את יחסו למפרשים האחרים שלפניו ובני זמנו, מנתח את חידושיו הפרשניים ואת השפעתו על המפרשים שבאו אחריו ועוד.
***
רחבה מצוותך.
פרקי הכנה לחוויות המצוות.
דניאל גוטנמכר.
אלון שבות, מכללת הרצוג – תבונות, תשע"ז. 302 עמ'
(02-9937333)
המחנך והמרצה הרב ד"ר דניאל גוטנמכר הכין ספר אלבומי מהודר, כדי שישמש ככלי לקרב את קיום המצוות ללב עושיהן.
בט"ו פרקים הוא עוסק בנטילת הידיים בבוקר, בתפילה ובתפילין, במזוזה ובברכת הלבנה, בשבת ובשופר ועוד, ומנסה להחיות כל מצווה בעזרת מקורות מתאימים מהמקרא ומחז"ל ומהספרות ההלכתית והחסידית, וגם מציע דרכים להתכונן לקראת קיומה. האיורים והציורים הרבים גם הם חלק מהמסר שבספר.
כך בעניין מצוות מזוזה הוא מצטט את הטור, שנוסף לעצם קיום המצווה יש בהקפדה עליה גם סגולה לשמירת הבית. הוא מספר על ר' אלימלך שהתעורר מיד כאשר אחיו ר' זושא כיסה את המזוזה שבחדרו, ומתאר את חביבות המצווה הבוקעת מדברי בעל 'חיי אדם' עליה. אחר כך הוא מנתח עם הקורא ציור של ילד שמביט בחיבה במזוזה שבחדרו, ומנסה להעביר תחושת חיבה זו גם למבוגרים קוראי הספר.
לתגובות: [email protected]