התשובה של הימין למחקרי השמאל

מכון מחקר חדש יושק בירושלים. היעד: להשיב מחקרית לניירות העמדה של מכוני המחקר משמאל שדרכם קודמו עמדות הנסיגה.

שמעון כהן , י"ז בחשון תשע"ח

ההשקה במרכז מורשת בגין
ההשקה במרכז מורשת בגין
צילום: נתי שוחט. פלאש 90

היום (שני) יושק במרכז מורשת בגין מכון חדש למחקרים אסטראטגיים, מכון ירושלים המבקש להתאפיין בזהות שמרנית ימנית.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם סגן נשיא המכון, דוד וויינברג, על חשיבות המכון החדש בנוף המחקרי מדיני של ישראל.

"המכון החדש מבקש לשמש במה לקולות סמכותיים ורהוטים מהמחנה השמרני. במהלך שלושת העשורים האחרונים השמאל הפוליטי בארץ הצליח לבצע את עמדותיו באמצעות ריבוי מכוני מחקר. המכונים הללו הציעו לציבור הישראלי והבינלאומי שפע ניירות עמדה שתומכים בוויתורים שנועדו לסלול דרך למדינה פלשתינית שבירתה ירושלים. מכון המחקר הגדול ביותר, ה-INSS, דוגל בנסיגה חד צדדית ומסוכנת מיהודה ושומרון וירושלים".

"למרבה הצער הגופים מימין לא השכילו לבנות רשת של מוסדות אינטלקטואליים בעלי יכולת השפעה על הממסד הביטחוני ועל הציבור בארץ. המכון שלנו, מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, מבקש לתקן את המצב הזה. המכון ייתן ביטוי להשקפת עולם ציונית וביטחוניסטית, ויזים את דפוסי החשיבה שבאופן מדאיג רכשו מעמד של חכמה מקובלת".

"ליבו של המכון הוא צוות חוקרים אקדמאיים ותיקים ויוצאי מערכת הביטחון בתפקידים בכירים לצד חבורת חוקרים צעירים יוצאי מערכת הביטחון", אומר ויינברג ומציין כי בין חוקרי המכון החדש ניתן למצוא אישים כפרופ' אפרים ענבר, האלוף (במיל') יעקב עמידרור, אל"מ במיל' ד"ר ערן לרמן, פרופ' הלל פריש, ד"ר דוד קורן ואחרים.

בשיחה עמו נשאל ויינברג אם עצם תיוגו של המכון כתואם עמדות ימניות שמרניות לא עשוי לתייג אותו ואת ניירות העמדה שיציג כשייכים לימין, וממילא ההתייחסות אליו תהיה בערבון מוגבל ולא כגוף אובייקטיבי מחקרי.

ויינברג משיב ואומר: "אני חש שהמוניטין והרקורד המחקרי אקדמי של האנשים הללו בונה תשתית רצינית מאוד כדי שמחקרי המכון יילקחו ברצינות ויקבלו ביטוי הולם. מעבר לכך, המכון משקף את מה שאנחנו מרגישים כעמדת הרוב בישראל. הפעילות המחקרית שלנו נוגעת לעקרונות המקובלים על רוב בהעם, כמו הקשר של העם לארץ, מרכזיות המרכיב הביטחוני בהסכמים מדיניים, דחיה של מהלכים חד צדדיים שרק מחזקים את האויב וחשיבותה של ירושלים המאוחדת עבור ביטחון המדינה וייעודה. על בסיס העקרונות הללו נצליח ליצור מקום מכובד בשיח המדיני ביטחוני בארץ".

עוד מוסיף ויינברג בהקשר זה ואומר: "כל קבוצות הגנרלים לשעבר שמנסים להשפיע על השיח הם בעלי תיוג ושיוך אידאולוגי, וגם לנו יש שיוך כזה. אנחנו גוף עצמאי ואנחנו לא שייכים לגוף או מפלג, אבל לא מסתירים את העובדה שיש לנו אג'נדה שמרנית".

עוד נשאל ויינברג אם עצם הניסיון לייצר מכון מחקר התואם את עמדות הימין אינו מהלך מסובך ומורכב לנוכח ריבוי העמדות בתוך מחנה הימין, אם לדגול באפיק האוטונומיה, אפיק הריבונות, אפיק 'ירדן היא פלשתין', אפיק השארת המצב כפי שהוא ועוד ועוד, לעומת השמאל שמסכם את עמדותיו בארבע המילים 'שתי מדינות לשני עמים'.

ויינברג משיב ומציין כי "האג'נדה של השמאל ניתנת לסיכום אפילו במילה אחת 'הכיבוש' שעליו מדברים שוב ושוב. במחנה השמרני זה יותר מורכב, ועם כל זאת לרוב הציבור הישראלי יש עקרונות משותפים שאפשר להסכים עליהם – סקר דעת קהל חדש שפרסמנו מגלה שרוב הציבור תומך בהמשך השליטה הישראלית בירושלים וסביבתה מסיבות ביטחוניות – 64 אחוזים.

''הרוב סבור שחלוקת ירושלים והכנסת גורמים ערבים לאזורים הללו תסכן את עתיד המדינה היהודית. יתרה מזאת, כמעט שישים אחוזים תומכים בתכנית השר כץ להקמת מטרופולין ירושלים הכולל את גוש עציון מדרום וחבל בנימין בצפון, וכ-70 אחוזים מהציבור סבורים שגם בהסכם שלום יש לשמור על ריבונות ישראלית בהר הבית.

''בנוסף לכך רוב בעלי הדעה, כמעט 70 אחוזים, חשוב להם שיהודים יוכלו להתפלל בהר הבית. יש כאן מספיק בסיס משותף שעליו אפשר לבסס עמדות המכון שלנו".