הוועדה לצדק חלוקתי:
''המדינה קוברת 80 אלף ילדים''

בתי הספר היסודיים המוכרים שאינם משתייכים לרשתות החינוך הגדולות, מתוקצבים בשיעור של כמחצית מהתקציב הבסיסי של מוסד חינוך רשמי.

ערוץ 7 , כ"ו בחשון תשע"ח

מיקי זוהר
מיקי זוהר
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הוועדה לשוויון חברתי וצדק חלוקתי התכנסה היום (רביעי) לדיון דחוף, על מנת לבחון את "אי השוויון במדיניות התקצוב ובתנאי השכר במוסדות החינוך הלא רשמיים במגזרים השונים" – בעקבות מידע שהגיע לוועדה על אי שוויון בחלוקת התקצוב.

בוועדה הוצג דו"ח מיוחד שהוכן לקראת הדיון על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממנו עולה כי מדיניות משרד החינוך בתקצוב בתי הספר היסודיים בישראל, אינה שוויונית ומפלה באופן חלוקתו ובכך תורמת את חלקה להגדלת הפערים בחברה הישראלית בין תלמידים מבוססים לתלמידים עניים.

בפתיחת הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) כי "הוועדה מזועזעת מהעובדה שבחברה מתוקנת תלמידים מזרמים חלשים ביותר בחברה – מקבלים 60% פחות מהממוצע. הזוי שמוסדות שאינם משתייכים לרשתות החינוך הגדולות, מתוקצבים בשיעור 40%-60% מתקציב הבסיס של מוסד חינוך רשמי".

לדבריו מהדו"ח רואים כי קיים אי שוויון ברכיבי החישוב של "מדד הטיפוח" שמשפיע באופן ישיר על אחוזי התקצוב. "זה דבר שגוי בבסיסו שמאפשר לבתי ספר אליטיסטים לגבות סכומים מופרזים בשכר הלימוד מהמשפחות האמידות הנמצאות עפ"י חלוקה זו, בקטגוריה 'בעשירון 3 של מדד הטיפוח' לעומת בתי ספר חרדים העומדים על עשירון 6 עפ"י מדד זה".

בדו"ח נטען כי תקציב משרד החינוך לכיתה בבית ספר ממלכתי-דתי עומד על 446,278 אלף שקלים בעוד שכיתה חרדית שלא בבתי ספר של ש"ס או יהדות התורה מתוקצבת ב-186,871 אלף שקלים בלבד.

מחברת הדו"ח אתי וייסבלאי הסבירה כי עובדי הוראה במוסדות רשמיים מועסקים ישירות על ידי משרד החינוך ושכרם מחושב על ידי וותק השכלה וכו' ובלא רשמיים המורים לא משויכים למשרד ולכן הם מועסקים ישירות על ידי המוסד עצמו בשכר שונה לחלוטין.

"תוכנית אופק חדש לא נכללת בלא רשמיים על ידי משרד החינוך ולכן יש פערי שכר עצומים. מדובר על קרוב ל-80 אלף תלמידים בכל המגזרים שמתוקצבים באופן שונה. התקציב לחרדים מחוץ לרשתות הוא פחות מחצי ולערבי מחוץ לרשמי הוא פחות משליש", אמרה וייסבלאי.

במהלך הדיון אמר ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) כי המצב כיום יוצר פערים אדירים. "אני למדתי במוכר שאינו רשמי. השכר מתגלגל לפתחם של ההורים כאשר טענות משרד החינוך על שוני בלימודי הליבה וסלקטיביות של בחירת תלמידים הם רק תירוץ למה לא לתת תקציב זהה לזה של הרשמי. זה בלתי נתפס, למה להעניש את הילדים בפערים כאלו? בתי הספר מסכימים להורדה בתקציב ל-75% ובפועל הפער הוא בלתי נתפס והם מקבלים רק 40 אחוז! אי אפשר לקבל את המשכו של המצב הזה".

ח"כ ג'בארין טען כי יש כאלה שמוחרגים והם לא שוויוניים במהלך הזה וקרא לחברי הכנסת: ''בואו ניזום הצעת חוק משותפת וסוף סוף נוכל לתמוך הצעת חוק של הקואליציה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר שהגישה לכל הנושא צריכה להשתנות. "אנו דנים האם יש אפליה בתקצוב. אין שום סיבה שילדי הלא רשמי יקבלו 75 אחוז. הגישה הזאת של ענישה למי שלומד במוכר שאינו רשמי שהוא נרדף, איומה. שר החינוך הקודם אמר אני אסגור את הלא רשמי. הם לומדים שם בגלל תפיסת חיים שונה, הם חייבים את זה כי זאת דרך החיים הרגילה שלהם. במוסדות הללו עומדים בדרישות הפדגוגיות והפיזיות".

ח"כ מקלב טען כי ישנה גרירת רגליים מכוונת של משרד החינוך למימוש ההסכם הקואליציוני שמבטיח תקצוב של 75%.

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) סיפר כיצד משלחת של הפרלמנט האירופי בכנסת מחתה בשבוע שעבר על האפליה לרעה של מוסדות החינוך הכנסייתיים. "כשהסברנו להם שהם קיבלו מענק חד פעמי של 50 מיליון שקל הם השיבו: 'אנחנו רוצים שהמוסדות האלה יכנסו לתוך התקצוב הקבוע'".

ח"כ אייכלר זעם על נציג משרד החינוך בדיון ואמר כי אסור לפקידי ציבור למחות על חברי כנסת. "תפקידנו למחות עליך. זה פוליטי מה שאמרת".

ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת) תמך בחברי הכנסת, "אנחנו רוצים שכל התלמידים מכל המגזרים יקבלו את מה שמגיע להם. החינוך הוא התקווה בסוף להתגבר על כל הפערים בחברה. בתי הספר הכנסייתיים ניהלו מאבק צודק אבל מגיע תקציב זהה לכולם. אם זה כרוך בחוק כולנו נשלב ידיים שיעשה צדק עם כולם".

ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) טענה כי משרד החינוך בנה את תוכנית של תקצוב דיפרנציאלי משום שהוא רוצה להקטין פערים בבתי הספר הרשמיים שם נרשמו הישגים נמוכים במחנים ארציים ובינלאומיים במיוחד במגזרים החרדי והערבי.

"להשאיר פערים של שליש וחצי הלא רשמיים לא עומד בקריטריון של צדק והגיון. משרד החינוך הכריז כי הוא רוצה להקטין את הפערים – אז תסגרו את פערי התת תקצוב והכשרת מורים", אמרה זועבי.

דוד שרפר, יו"ר פורום המוכש"ר (איגוד מוסדות המוכר שאינו רשמי), אמר "אני מקווה שהוועדה לא תעזוב את הנושא עד לפתרון. משרד החינוך הוא המשרד השני בגודלו במדינה והוא משקיע כדי לשפר ולקדם את מערכת החינוך במטרה לחתור לשוויון בין תלמידים – ככל שתלמידים חלשים המדינה משקיע בהם יותר כסף כדי להגיע לאותו שוויון בשיטת תקצוב דיפרנציאלי.

''אבל במערכת החינוך שלנו יש חצר אחורית שבה הלא רשמיים מופלים לרעה. במקום לתת תקציב כפול ללא רשמיים שיזניק אותם, אתם נותנים פחות מחצי. כששר החינוך רוצה להוציא את הסרדינים - אז בלא רשמיים, החצר האחורית של מערכת החינוך משאירים את הילדים בכיתות צפופות".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר "כולם יודעים שאין כפל מבצעים אבל משרד החינוך נוקט בכפל ענישה. מענישים ב-75 אחוז. אחר כך המדינה מתפתחת יש רפורמות ויש גם כפל עונשים. בציבור החרדי אין סלקטיביות – אין מפואר או לא מפואר. הענשתם אותנו? למה שלא נהיה בכל הרפורמות החדשות! זה עוול של שנים וצריך שיפתרו אותו. קחו אותנו למאה אחוז ואל תתנו בונוסים".

יו"ר הוועדה זוהר קטע אותו ואמר: "אני רוצה גם וגם". ח"כ אשר השיב ''אנחנו לא באים לבקש לשנות סדרי עולם מפעם, תנו לפחות מה שמגיע מההתפתחות של כל מה שקורה בארץ".

ח''כ זוהר אמר "אחר כך שואלים למה זה הולך לאקדמיה וזה לא? למה לזה יש מקצוע ולזה אין מקצוע. לאחרונה נתנו 50 מיליון שקלים לחינוך הנוצרי ואני מברך על ההחלטה להעביר להם את הכסף. אבל אם נתתם לנוצרים אז תנו גם לחינוך הערבי שאינו רשמי וגם לחרדי. הנושא מצוי בבית המשפט העליון שלעניות דעתי ההכרעה שם מאוד פשוטה ואני מעריך שיחליטו לתקציב זהה. אני מקווה שבעקבות הדיון הזה משרד החינוך יעשה סדר ויתקן באופן קבוע את העוול המתמשך".

דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך, אמר "אני רואה את הסוגיה כמורכבת ואין ספק שהמציאות הנוכחית היא לא אידאלית. יש במדינת ישראל בתי ספר רשמיים ציבוריים ואנחנו משקיעים בשנים האחרונות משאבי עתק, תקציבים חסרי תקדים בפריפריה. משרד החינוך משקיע מתוך תפיסה במערכות הרשמיות. הניסיון להציג כאילו מפלים את הציבור הערבי או החרדי זה לא נכון".

כשנשאל מזרחי האם ישנו את עמדתם בעקבות הדיון הבהיר כמו גם נציגי משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי כי עמדתם נשארת זהה.

ח"כ זוהר הטיח בפני מזרחי: "אתם רוצים לעשות סוף לקיפוח? אתם רוצים להוביל את הילדים לרשמי ומי שלא יעבור יקופח. אני מדבר על 80 אלף ילדים שמקבלים 40 אחוז ונקברים על ידי משרד החינוך". מזרחי מחה על המונח קבורה ואמר כי המערכת הציבורית פתוחה לכולם.

זוהר חתם את הדיון ואמר כי הוועדה דורשת ממשרד החינוך לפעול לאלתר לחינוך שוויוני ולהעדפה מתקנת לכלל התלמידים במדינת ישראל בתקצוב מוסדות החינוך השונים בכלל ובפריפריה בפרט תוך דגש והתייחסות למשפחות מוחלשות במצב סוציואקונומי נמוך. "הוועדה קוראת לשנות את המדיניות המפלה בתקצוב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים. זאת מדיניות לא שוויונית שמגדילה את הפערים בחברה הישראלית בין תלמידים מבוססים לתלמידים עניים".

לאור בקשות חברי הכנסת בדיון הבטיח זוהר לבחון חקיקה "שתתקן את העוול הזה ועוולות נוספים שעלו בדיון".